הינה סיפור מעניין ומרגש של אור יהודאי על אביו ז"ל.
"
אבי ז"ל שימש מורה במשך שנים רבות בעיר ממנה עלינו בעירק ואשר שכנה למרגלות מגדל בבל במקראי.
הוא כמובן שימש מורה לבני הקהילה היהודית אך גם היו מוסלמים ששלחו את ילדיהם ללמוד אצלו לפחות כשהיו תלימידי בבית הספר היסודי.
וכך אני מגיע לסיפור כפי שציינתי בכותרת הטוקבוק הזה.
באותה עיר גרה משפחה מוסלמית אשר בתם היתה נשואה לשר הפנים באותם ימים בעירק ועקב מעמדו של חתנם כל שנה הבן הקטן של אותה משפחה(האח של אשת השר)עלה כיתה זאת שהוא לא ידע קרוא וכתוב ובטח גם לא את לוח הכפל.
עד שהתקרב מועד בחינות הכניסה לתיכון ואז הבינו הוריו ומוריו כי כך לא יכול להמשיך וחיפשו לו מורה פרטי שילמד אותו בשעורים פרטיים,אך אופיו של הנער
והפינוק שהוא היה מפונק ורגיל אליו המורה ששכרו לו הוריו לא הצליח להשתלט עליו.
וכך החליפו כמה וכמה מורים עד שהגיעו לאבי ז"ל אשר שמע והבין את הענין
אליו הוא הולך להיכנס וכך בשיחה הראשונה שהתקיימה בין הנער לאבי ז"ל אמר לו אבי כי הוא יודע מה הוא אוהב ומה הדבר שהכי הוא רוצה -(לשחק עם החברים שלו ברחוב)והנער אכן אישר זאת וכך הוא סיכם איתו אתה לומד רבע שעה ויוצא לשחק רבע שעה לאורך כל הזמן שבו אני מלמד אותך!!הדבר מאוד מצא חן בעיני הנער אשר לא זכה ליחס כזה מהמורים האחרים אשר ישבו לו על הזנב רוב הזמן שהגיעו ללמד אותו והוא הסכים לכך ברצון .
ואכן הוא התמיד והתקדם בלימודיו וזכה להגיע להישגים של שאר התלמידים שלמדו איתו ואף מעבר לכך,והוא צלח בהצלחה מרובה את בחינות הכניסה
בהצטיינות יתרה,כמובן שהדבר לא נעלם מעיני הוריו של אותו תלמיד ובגמר
לימודיו של הבן אצל אבי הם בעזרת קשריהם מינו אותו למנהל משרד הפנים באותו עיר אשר כל התיעוד לכל התושבים היה אחראי לו וזכה לשכר גבוה וכמובן להערכה מרובה,יהי זכרו ברוך לעד!!! "
אבי ז"ל שימש מורה במשך שנים רבות בעיר ממנה עלינו בעירק ואשר שכנה למרגלות מגדל בבל במקראי.
הוא כמובן שימש מורה לבני הקהילה היהודית אך גם היו מוסלמים ששלחו את ילדיהם ללמוד אצלו לפחות כשהיו תלימידי בבית הספר היסודי.
וכך אני מגיע לסיפור כפי שציינתי בכותרת הטוקבוק הזה.
באותה עיר גרה משפחה מוסלמית אשר בתם היתה נשואה לשר הפנים באותם ימים בעירק ועקב מעמדו של חתנם כל שנה הבן הקטן של אותה משפחה(האח של אשת השר)עלה כיתה זאת שהוא לא ידע קרוא וכתוב ובטח גם לא את לוח הכפל.
עד שהתקרב מועד בחינות הכניסה לתיכון ואז הבינו הוריו ומוריו כי כך לא יכול להמשיך וחיפשו לו מורה פרטי שילמד אותו בשעורים פרטיים,אך אופיו של הנער
והפינוק שהוא היה מפונק ורגיל אליו המורה ששכרו לו הוריו לא הצליח להשתלט עליו.
וכך החליפו כמה וכמה מורים עד שהגיעו לאבי ז"ל אשר שמע והבין את הענין
אליו הוא הולך להיכנס וכך בשיחה הראשונה שהתקיימה בין הנער לאבי ז"ל אמר לו אבי כי הוא יודע מה הוא אוהב ומה הדבר שהכי הוא רוצה -(לשחק עם החברים שלו ברחוב)והנער אכן אישר זאת וכך הוא סיכם איתו אתה לומד רבע שעה ויוצא לשחק רבע שעה לאורך כל הזמן שבו אני מלמד אותך!!הדבר מאוד מצא חן בעיני הנער אשר לא זכה ליחס כזה מהמורים האחרים אשר ישבו לו על הזנב רוב הזמן שהגיעו ללמד אותו והוא הסכים לכך ברצון .
ואכן הוא התמיד והתקדם בלימודיו וזכה להגיע להישגים של שאר התלמידים שלמדו איתו ואף מעבר לכך,והוא צלח בהצלחה מרובה את בחינות הכניסה
בהצטיינות יתרה,כמובן שהדבר לא נעלם מעיני הוריו של אותו תלמיד ובגמר
לימודיו של הבן אצל אבי הם בעזרת קשריהם מינו אותו למנהל משרד הפנים באותו עיר אשר כל התיעוד לכל התושבים היה אחראי לו וזכה לשכר גבוה וכמובן להערכה מרובה,יהי זכרו ברוך לעד!!! "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה