טבח שארפוויל הקדמה:
דרום אפריקה על כל התהפוכות והאירועים הסוערים היא מקור לסדרה של מאמריםשיתפרסמו עוד מספר שבועות. בסדרה הזו אני אפרט ואסביר מה היה ומה קורה עכשיו וכמובן את הקשר הישראלי והיהודי.בחרתי להתייחס לאחד האירועים המשמעותיים בדרום אפריקה מהסיבהשהוא אירע החודש לפני 50 שנים. , 21 מרץ , 1960.במסגרת המאמר אני אזכיר בקצה מספר דברים הקשורים לאירוע כמו המפלגה הלאומית האפריקנרית,תנועות השחרור של השחורים וכדומה. הסבר מפורט יותר יהיה במאמרים שיתפרסמו בנושא. שארפוויל הינה עיירה של שחורים בדרום אפריקה.ב 1960 ב 21 במאי בוצע דיכוי אכזרי של הפגנות שזכור עד היום "כטבח שארפוויל." הרקע-ב 1948 עלתה לשליטון בדרום אפריקה מפלגה לאומנית קיצונית של אפריקנרים(אזרחים ממוצא הולנדי בעלי דעות גזעניות אשר התנגדו לשלטון הבריטי והיו תומכים של הנאצים).הממשלה החדשה החלה לחוקק חוקים גיזעניים. חופי רחצה נפרדים ללבנים ושחורים, ספסלים ללבנים בלבד, איסור נישואים וגם איסור על קיום יחסים בין גזעיים וכדומה.כצפוי החוקים הללו עוררו מהומה רבה.הממשלה הגיבה ביד קשה על ההתמרמרות והוציאה עוד חוקים גזעניים כמו למשל אישורי תנועה מיוחדים לשחורים, איסור על המצאות בשטחים "לבנים" ועוד.ארגוני השחורים בחרו בהתחלה בהתנגדות שקטה ולא אלימה.הם קראו לתומכיהם להתייצב בתחנת המשטרה של שארפוויל כדי להעצר על אי מילוי החוק שקבע שכל שחור מעל גיל 16 חייב ב"אישור תנועה" מהמשטרה.המוני שחורים התייצבו להפגנה שקטה ונעו לכיוון תחנת המשטרה. השוטרים קראו למפגינים להתפזר וכאשר לא נענו פתחו באש על ההמון הלא חמוש.69 הרוגים, 180 פצועים היה קציר הדמים. רוב הפצועים וההרוגים נורו בגבם כך שהטענה על סכנת חיים התגלתה כתירוץ קלוש בלבד.הטבח היה נקודת מפנה בכל הנושא לשלטון האפרטהייד.דרום אפריקה היא ארץ עשירה מאוד (לא סתם התיישבו שם הקולניאליסטים)יש יהלומים, פחם, נפט,זהב ועוד.עקב אוצרות הטבע הללו כל המדינות רצו לסחור עם דרום אפריקה והתעלמומחוקי הגזע או לכל היותר שילמו מס שפתיים של גינוי והמשיכו בעסקים כרגיל.(מי כמונו יודע כיצד הנפט הערבי גורם לעולם להתנהג).הטבח העלה לראש החדשות גם את האפרטהייד הדוחה.ממשלות לא יכלו להתעלם מכך.גינויים מלווים בדרישות לביטול האפרטהייד החלו להשמע.כאשר הממשלה הלבה התעלמה מהגינויים החלה החרמה של דרום אפריקה.ממשלות זרות נאלצו (ואני מדגיש את המילה נאלצו) לנתק יחסים על דרום אפריקה.דרום אפריקה הלכה והפכה מצורעת בעולם.לאט לאט ניתקו כמעט כל מדינות העולם את הקשרים עם דרום אפריקה.גם ברמה הרישמית וגם ברמה המיסחרית. כלי טייס ושייט דרום אפריקאים לא יכלו להגיע כמעט לכול מקום.הממשלה הלבנה נאלצה לשים מחסומים ביחס לשחורים.זה היה כדור שלג שהלך והתגלגל עד לחרם מוחלט כמעט.בתוך דרום אפריקה האוכלוסייה השחורה הפכה מלוכדת.הטריקים הישנים של ליבוי סיכסוכים בין השבטים השחורים(תעלולים דומים למה שנעשה בין הודו לפקיסטן שכתבתי עליהם במאמר קודם)הושמו בצד.מנהיגי השבטים והארגונים השחורים נלסון מנדלה, וולר סוסולו ואוליבר טמבו נפגשו והכריזו על מאבק משותף צבאי בשלטון הגזעני.התוצאה הייתה הרג ומאסר של שחורים רבים וביניהם מנהיגי השחורים.המאסר רק העלה את המנהיגים ובראשם נלסון מנדלה לדרגת קדושים בכל העולם. אפשר לומר שבאופן פרדוקסלי הטבח בשארפוויל היה נקודת הסיום של האפרטהיידאומנם היו צריכות לעבור עוד 32 שנות סבל אבל נקודת הסיום של האפרטהייד הוא הטבח.כיום יש מגמה בדרום אפריקה לא להתייחס לטבח.החשיבות שלו ברורה ואין שום רצון לשכוח אותו אבל מסיבות שאתייחס אליהןבמאמרים העתידיים לא מוזכר הטבח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה