להלן מאמר של אורי גנני ובסיום הערות שלי:
בתכנית הרדיו השבועית " רצועת הביטחון" בגלי צה"ל הופיע "מומחה" שניסה להרגיע, שבניגוד לכ - 100,000 הרוגים בהירושימה, בת"א ייהרגו רק כ - 25,000 אם תיפול בה פצצה גרעינית. זה מאד " הרגיע" אותי כמי שיש לו ילדים, נכדים, קרובים וחברים באיזור ת"א והמרכז וכמי שדואג למדינתנו היחידה ומבין , בניגוד לאותו "מומחה", מה פרוש פגיעה כזאת לעתידנו באיזור ובכלל. איני מתנחם, כמובן, גם בעובדה שיש לנו , אולי, יכולות וכלים לתגובה שתכאיב מאד ,אולי, בלשון המעטה,למתקיפים...
כדאי לזכור, שלמרות הטענה, שהאיום הנשקף מאיראן הוא גם למדינות ערב המתונות, למדינות אירופה וגם לאינטרסים של ארה"ב, הרי שמדינתנו נמצאת ב"צלב" של הכוונת ועבורנו זה איום קיומי. כפי שכבר צוין, הרי שמדינת ישראל ניתנה לנו כמעט בצורה מקרית כנכס למשמורת עבורנו ועבור העם היהודי בכלל. איננו רשאים להמר ולקחת על עצמנו שום סיכון ביחס לעתידה.
נוכחנו בעבר בשואה אולם גם , להבדיל אלף אלפי הבדלות, במלחמת ששת הימים שבשעת מבחן אנחנו כמעט לבד. אינני מדבר רק על מדינות העולם אולם גם על ידידתנו ובת בריתנו ארה"ב. הדברים מתחזקים כיום עוד יותר כשקם שם "מלך חדש שלא ידע את יוסף..." שאינו מחוייב לנו באופן אמיתי ועושה ניסיונות , שיהיו על גבנו, להתקרבות ולפיוס עם אויבינו.
האימרה, ש"מי שלא דואג לעצמו, אף אחד לא ידאג לו" כדאי שתעמוד מול עינינו בכל רגע ובכל בית במדינתנו ללא הבדל בהשקפת עולם, עדה ומוצא. ה"צלב" אינו מבחין בינינו במיוחד כשה"קמים להשמידנו" הם לא תמיד רוצים להיות וגם אינם הצלפים המצטיינים בעולם. נוכחנו במלחמת לבנון השניה כשפגעו בכפרים ערביים בגליל. אינני מדבר כבר על ה"צ'מברלינים" מבני עמנו והאחרים שניסו להתפשר או לעשות "עיסקות" עם המשטר הנאצי ומרעיו.
כשאני אומר שאנחנו צריכים לדאוג לעצמנו אז נשאלת השאלה : האם אנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי למנוע את התרחיש הגרוע האפשרי ותשובתי היא: לא!!
את מאמרו: "האם צה"ל ערוך להתמודד במלחמה סדירה עם מדינות ערב?" מסכם פרופ' זקי שלום – חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, חוקר במכון למורשת בן גוריון ומרצה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב – במילים הבאות: " לנגד עינינו הולכת ונוצרת מציאות ביטחונית קשה וחמורה, שספק אם למדינת ישראל – על בסיס הערכותה הביטחונית הנוכחית – יש מענה הולם לה. סימן שאלה כבד עוד יותר מרחף על הסיכוי שישראל תצא מעימות כזה כשידה על העליונה". למסקנתו במאמר הגיע פרופ' שלום על סמך ניתוח האיומים הקונבנציונליים על מדינת ישראל מבלי להתיחס כלל לאיום הגרעיני האיראני, שמחזק, לדעתי, את מסקנתו
עשרת מונים.
ב"כנס מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל", שנערך לאחרונה, השתמע מדברי מפקד חיל האויר, שמדינת ישראל אינה מוגנת כראוי לאיומי רקטות וטילים מאחר ומערכת "שרביט קסמים" , "שאמורה לספק מענה לטילים לטווח בינוני- ארוך... כניסתה צפויה לחול בעוד כמספר שנים". "להפעלתה של מערכת ה"חץ 3 " .. יידרש זמן רב יותר".
מדברי הרצל בודינגר, מפקד חיל האויר לשעבר, בכנס אפשר היה להבין שישראל נמצאת בפיגור רב במתן מענה לבעיית הטילים וכי מקבלי ההחלטות בארץ "נרדמו" מול התעצמות אויבינו בהנחתם שחיל האויר יוכל לתת מענה מספק למרות שברור כבר כיום שכוח אוירי אינו פתרון לאיומי הטילים.
גם הוא וגם דוד עברי בדעה שמערכת הביטחון עשתה טעות קשה כשהחליטה לוותר על ההצטיידות במערכות היירוט באמצעות קרני לייזר ועל טכנולוגיה עתידית חשובה בתחום זה.
להרצאה של ד"ר עודד עמיחי מעמותת "מגן לעורף" – המומחה בארץ למערכות יירוט הנ"ל , הייתה תהודה גבוהה שהתבטאה בשאלות והערות המשתתפים בכנס. המשותף לרובם ולרבים אחרים , שנחשפו לפרשה, היא תדהמה לנוכח העובדה שטכנולוגיה שהושוותה לזאת של הרדאר במלחמת העולם השניה, "נזרקת לפח".
כרקע למסקנותי, שיפורטו בהמשך, חשוב להדגיש את העובדות הבאות:
1. לאור העליונות האוירית המוחלטת של חיל האויר הישראלי, הן בציוד אולם בעיקר בכוח האדם, שהוכחה בכל מלחמות ישראל , הפסיקו אויבינו , כמעט, להצטייד במטוסים.
2. הדגש בהכנותיהם למלחמה עבר לתחום הטילים והרקטות המכוונים אלינו הן ע"י סוריה ואיראן כמדינות והן ע"י החיזבאללה והחמאס כארגוני טרור.
3. מרכזי האוכלוסיה, בסיסי צה"ל , שדות התעופה, אזורי התעשיה והמחקר ,הצמתים המרכזיים והישובים בחזית ובעורף מטווחים ויהוו מטרות לעשרות אלפי הטילים והרקטות בנוסף לפגזי התותחים והמרגמות. הכל בהתאם לחשיבותם ולטווח מהגבול.
4. מאז מלחמת יום הכיפורים מימד ההרתעה של מדינת ישראל כלפי אויבינו הולך ונחלש.
5. כושר הספיגה של העורף לאבידות הולך ופוחת ממלחמה למלחמה וממבצע למבצע.
6. התמיכה הבי"ל במדינת ישראל נחלשת מיום ליום.
7. במקביל להמשך פיתוח הגרעין האיראני והצטיידותם בטילים משופרים וארוכי טווח עם כושר נשיאה, ירכשו אויבינו מערכות מתקדמות ליירוט מטוסים, שיפגעו אנושות בעליונות חיל האויר הישראלי. ראה מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.
מסקנות:
א. הפער על ציר הזמן כיום בין עליונותנו האוירית לבין האיומים על המדינה נמצא כיום בשיאו ויילך ויצטמצם מיום ליום לכדי סיכון קיומי למדינה.
ב. על מדינת ישראל להחליט חד צדדית ולצאת למתקפת פתע אוירית להשמדת מתקני הגרעין, מפעלי ייצור הטילים והתשתיות הלוגיסטיות והתקשורתיות של איראן תוך פגיעה קשה בכל מי שינסה להפריע לפעולה.
ג. איום, כולל אפשרות בלית ברירה גם הסרת העמימות של היכולות שלנו, בפגיעה קשה ביותר בכל מדינה שתאיים בתגובה צבאית על הפעולה ההגנתית שהתבצעה ע"י מדינת ישראל.
ד. מתקפת הסברה תקשורתית - גם בבית וגם בחו"ל - על הסיבות לפעולה. מתקפה, שאחריה, אני מאמין, שאולי לא מיידית , יבינו ויברכו אותנו, אולי מבלי להודות בכך, גם מדינות ערב המתונות , גם מדינות המערב וארה"ב ביניהן. בבית, יפגינו גופי השמאל ויפי הנפש אולם , כפי שהיה לאחר תקיפת הכור העירקי, הם יבינו ובדיעבד אף יודו לחיל האויר וצה"ל ואפילו... לבנימין נתניהו, על האומץ של מקבלי ההחלטה ועל הביצוע.
כתב: אורי גנני - ירושלים
בתכנית הרדיו השבועית " רצועת הביטחון" בגלי צה"ל הופיע "מומחה" שניסה להרגיע, שבניגוד לכ - 100,000 הרוגים בהירושימה, בת"א ייהרגו רק כ - 25,000 אם תיפול בה פצצה גרעינית. זה מאד " הרגיע" אותי כמי שיש לו ילדים, נכדים, קרובים וחברים באיזור ת"א והמרכז וכמי שדואג למדינתנו היחידה ומבין , בניגוד לאותו "מומחה", מה פרוש פגיעה כזאת לעתידנו באיזור ובכלל. איני מתנחם, כמובן, גם בעובדה שיש לנו , אולי, יכולות וכלים לתגובה שתכאיב מאד ,אולי, בלשון המעטה,למתקיפים...
כדאי לזכור, שלמרות הטענה, שהאיום הנשקף מאיראן הוא גם למדינות ערב המתונות, למדינות אירופה וגם לאינטרסים של ארה"ב, הרי שמדינתנו נמצאת ב"צלב" של הכוונת ועבורנו זה איום קיומי. כפי שכבר צוין, הרי שמדינת ישראל ניתנה לנו כמעט בצורה מקרית כנכס למשמורת עבורנו ועבור העם היהודי בכלל. איננו רשאים להמר ולקחת על עצמנו שום סיכון ביחס לעתידה.
נוכחנו בעבר בשואה אולם גם , להבדיל אלף אלפי הבדלות, במלחמת ששת הימים שבשעת מבחן אנחנו כמעט לבד. אינני מדבר רק על מדינות העולם אולם גם על ידידתנו ובת בריתנו ארה"ב. הדברים מתחזקים כיום עוד יותר כשקם שם "מלך חדש שלא ידע את יוסף..." שאינו מחוייב לנו באופן אמיתי ועושה ניסיונות , שיהיו על גבנו, להתקרבות ולפיוס עם אויבינו.
האימרה, ש"מי שלא דואג לעצמו, אף אחד לא ידאג לו" כדאי שתעמוד מול עינינו בכל רגע ובכל בית במדינתנו ללא הבדל בהשקפת עולם, עדה ומוצא. ה"צלב" אינו מבחין בינינו במיוחד כשה"קמים להשמידנו" הם לא תמיד רוצים להיות וגם אינם הצלפים המצטיינים בעולם. נוכחנו במלחמת לבנון השניה כשפגעו בכפרים ערביים בגליל. אינני מדבר כבר על ה"צ'מברלינים" מבני עמנו והאחרים שניסו להתפשר או לעשות "עיסקות" עם המשטר הנאצי ומרעיו.
כשאני אומר שאנחנו צריכים לדאוג לעצמנו אז נשאלת השאלה : האם אנחנו עושים את כל מה שביכולתנו כדי למנוע את התרחיש הגרוע האפשרי ותשובתי היא: לא!!
את מאמרו: "האם צה"ל ערוך להתמודד במלחמה סדירה עם מדינות ערב?" מסכם פרופ' זקי שלום – חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, חוקר במכון למורשת בן גוריון ומרצה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב – במילים הבאות: " לנגד עינינו הולכת ונוצרת מציאות ביטחונית קשה וחמורה, שספק אם למדינת ישראל – על בסיס הערכותה הביטחונית הנוכחית – יש מענה הולם לה. סימן שאלה כבד עוד יותר מרחף על הסיכוי שישראל תצא מעימות כזה כשידה על העליונה". למסקנתו במאמר הגיע פרופ' שלום על סמך ניתוח האיומים הקונבנציונליים על מדינת ישראל מבלי להתיחס כלל לאיום הגרעיני האיראני, שמחזק, לדעתי, את מסקנתו
עשרת מונים.
ב"כנס מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל", שנערך לאחרונה, השתמע מדברי מפקד חיל האויר, שמדינת ישראל אינה מוגנת כראוי לאיומי רקטות וטילים מאחר ומערכת "שרביט קסמים" , "שאמורה לספק מענה לטילים לטווח בינוני- ארוך... כניסתה צפויה לחול בעוד כמספר שנים". "להפעלתה של מערכת ה"חץ 3 " .. יידרש זמן רב יותר".
מדברי הרצל בודינגר, מפקד חיל האויר לשעבר, בכנס אפשר היה להבין שישראל נמצאת בפיגור רב במתן מענה לבעיית הטילים וכי מקבלי ההחלטות בארץ "נרדמו" מול התעצמות אויבינו בהנחתם שחיל האויר יוכל לתת מענה מספק למרות שברור כבר כיום שכוח אוירי אינו פתרון לאיומי הטילים.
גם הוא וגם דוד עברי בדעה שמערכת הביטחון עשתה טעות קשה כשהחליטה לוותר על ההצטיידות במערכות היירוט באמצעות קרני לייזר ועל טכנולוגיה עתידית חשובה בתחום זה.
להרצאה של ד"ר עודד עמיחי מעמותת "מגן לעורף" – המומחה בארץ למערכות יירוט הנ"ל , הייתה תהודה גבוהה שהתבטאה בשאלות והערות המשתתפים בכנס. המשותף לרובם ולרבים אחרים , שנחשפו לפרשה, היא תדהמה לנוכח העובדה שטכנולוגיה שהושוותה לזאת של הרדאר במלחמת העולם השניה, "נזרקת לפח".
כרקע למסקנותי, שיפורטו בהמשך, חשוב להדגיש את העובדות הבאות:
1. לאור העליונות האוירית המוחלטת של חיל האויר הישראלי, הן בציוד אולם בעיקר בכוח האדם, שהוכחה בכל מלחמות ישראל , הפסיקו אויבינו , כמעט, להצטייד במטוסים.
2. הדגש בהכנותיהם למלחמה עבר לתחום הטילים והרקטות המכוונים אלינו הן ע"י סוריה ואיראן כמדינות והן ע"י החיזבאללה והחמאס כארגוני טרור.
3. מרכזי האוכלוסיה, בסיסי צה"ל , שדות התעופה, אזורי התעשיה והמחקר ,הצמתים המרכזיים והישובים בחזית ובעורף מטווחים ויהוו מטרות לעשרות אלפי הטילים והרקטות בנוסף לפגזי התותחים והמרגמות. הכל בהתאם לחשיבותם ולטווח מהגבול.
4. מאז מלחמת יום הכיפורים מימד ההרתעה של מדינת ישראל כלפי אויבינו הולך ונחלש.
5. כושר הספיגה של העורף לאבידות הולך ופוחת ממלחמה למלחמה וממבצע למבצע.
6. התמיכה הבי"ל במדינת ישראל נחלשת מיום ליום.
7. במקביל להמשך פיתוח הגרעין האיראני והצטיידותם בטילים משופרים וארוכי טווח עם כושר נשיאה, ירכשו אויבינו מערכות מתקדמות ליירוט מטוסים, שיפגעו אנושות בעליונות חיל האויר הישראלי. ראה מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.
מסקנות:
א. הפער על ציר הזמן כיום בין עליונותנו האוירית לבין האיומים על המדינה נמצא כיום בשיאו ויילך ויצטמצם מיום ליום לכדי סיכון קיומי למדינה.
ב. על מדינת ישראל להחליט חד צדדית ולצאת למתקפת פתע אוירית להשמדת מתקני הגרעין, מפעלי ייצור הטילים והתשתיות הלוגיסטיות והתקשורתיות של איראן תוך פגיעה קשה בכל מי שינסה להפריע לפעולה.
ג. איום, כולל אפשרות בלית ברירה גם הסרת העמימות של היכולות שלנו, בפגיעה קשה ביותר בכל מדינה שתאיים בתגובה צבאית על הפעולה ההגנתית שהתבצעה ע"י מדינת ישראל.
ד. מתקפת הסברה תקשורתית - גם בבית וגם בחו"ל - על הסיבות לפעולה. מתקפה, שאחריה, אני מאמין, שאולי לא מיידית , יבינו ויברכו אותנו, אולי מבלי להודות בכך, גם מדינות ערב המתונות , גם מדינות המערב וארה"ב ביניהן. בבית, יפגינו גופי השמאל ויפי הנפש אולם , כפי שהיה לאחר תקיפת הכור העירקי, הם יבינו ובדיעבד אף יודו לחיל האויר וצה"ל ואפילו... לבנימין נתניהו, על האומץ של מקבלי ההחלטה ועל הביצוע.
כתב: אורי גנני - ירושלים
הערות שלי:
אני לא יודע עד כמה האיראנים קרובים לפצצה גרעינית אבל
אם תהייה לאירנים פצצה אנחנו זה הכתובת.
עקרון ההרתעה לא עובד.
הגאולה לפי השיעים היא במלחמת גוג ומגוג ואז גם תהייה תחיית המתים.
עקרון ההרתעה לא עובד.
הגאולה לפי השיעים היא במלחמת גוג ומגוג ואז גם תהייה תחיית המתים.
כלומר כל אלו שייפגעו ממכת נגד או המכה השנייה יקומו לתחייה.
אחמיניג"אד מרגיש כי הוא חי בתקופה הזו של רגע לפני המשיח השיעי.
אחמיניג"אד מרגיש כי הוא חי בתקופה הזו של רגע לפני המשיח השיעי.
הוא אמר זאת יותר מפעם אחת.
לכן מדינת ישראל אינה יכולה להרשות פצצה איראנית ויהי המחיר אשר יהיה
בכדי למנוע כי המחיר שנשלם על פצצה איראנית יהיה גבוה הרבה יותר
יש פה במה לכל אחד לכתוב על נושאים שונים, הסטורים, אקטואלים וכדומה.
מי שמעוניין מוזמן לשלוח מייל.
מי שמעוניין מוזמן לשלוח מייל.
היתרון האסטרטגי הערבי וכן המוסלמי הוא עובדה מוגמרת, ועליונות זאת תלך ותתעצם בעתיד הקרוב. התופעה נובעת מהתדרדרותה המוסרית המתמשכת של מדינת ישראל ששוקעת לתוך תוהו ובוהו תרבותי, חברתי ומוסרי עד כדי השמדה רוחנית ואובדן צביונה היהודי והאנושי. האינטלקט היהודי נפגם אנושות עד כדי נחיתות ברורה ביחס לאינטלקט הערבי המתחדד והולך. די לצפות בעונג בדיונים מאלפים של פורומי האינטלקטואלים הערבים לעומת הצעקנות מחרישת האוזניים של הפסבדו-אינטלקטואלים הישראלים, על מנת להבין את חומרת הניוון הישראלי. על פי מצב העניינים הנוכחי, תרחיש תבוסתה המוחצת של מדינת ישראל על ידי אויביה מסתמן כאפשרות מוחשית.
השבמחק