תעלת פנמה

תעלת פנמה הינה תעלה המחברת בין האוקיאנוס השקט לאטלנטי.
הסיבה העיקרית לבניית התעלה הינה צבאית.
אבל כיום יש גם שימוש כלכלי רב בדומה לתעלת סואץ.
התעלה שמשה מקור מתיחות באמריקה הלטינית כאשר אינטרסים מקומיים שונים נעזרו במעורבות ארה"ב
שהייתה הכוח מאחורי הקמת התעלה.
מצד אחד גייסו כוחות מקומיים את ארה"ב לצידם כאשר הבטיחו לארה"ב את תמיכתם בשייט חופשי של אוניות הצי האמריקאי
ומצד שני גייסו כוחות מקומיים את הרגשות האנטי קולניאליסטים ומעשי הדיכוי של העבר כנגד בעלי בריתה של ארה"ב
כאשר הם מציגים את ארה"ב כקולוניאליסטים המודרנים שהחליפו את הספרדים ,הפורטוגזים וההולנדים.
היום מציג צ"אבז את תעלת פנמה "כהוכחה למעורבות הקולוניאליסטית" של ארה"ב באמריקה הלטינית

על המפעל הגדול של התעלה כותב שאול נעים:

תעלת פנמה
אורך: 80 ק"מ
רוחב: 100-300 מטר
עומק: 13 מטר
משך מעבר: כ-15 שעות
יכולת קיבול: אוניות עד 75,000 טונות
ניסיון כרייה ראשון החל ב-1879 ע"י הצרפתי לספס (חופר תעלת סואץ).
כעבור 10 שנים הפסיק מסיבות שונות:
א) פועלים רבים מתו מקדחת צהובה, מלריה וכו'.
ב) פני השטח אינם מישוריים. ישנם הבדלי גובה עד 100 מטר מעל לפני הים.
ג) החברה נקלעה לקשיים כספיים.

ב-1898 פרצה מלחמה בין ארה"ב לספרד, וארה"ב נוכחה עד כמה היא זקוקה גם לצי המלחמה שלה המצוי באוקיינוס השקט. ארה"ב ניסתה לשכנע את קולומביה (שפנמה הייתה חלק ממנה) לתת לה זיכיון לכרות את התעלה. קולומביה סירבה. ב-1903 שכנע נשיא ארה"ב את תושבי פנמה להינתק מקולומביה ולהקים רפובליקה משלהם. ואומנם פנמה העצמאית מסרה לארה"ב לצמיתות אזור משני צדדיו של התוואי המתוכנן לכריית התעלה.
תחילה עסקו בייבוש הביצות שגרמו למחלות ומגיפות. הכרייה החלה ב-1907 ונסתיימה ב-1914. האזור משני צידי התעלה ברוחב כולל של 15 ק"מ ובשטח של 1,430 קמ"ר, נמצא בריבונות ארה"ב. חיים בו כ-45,000 תושבים. חלקם פנמים וחלקם אזרחים וחיילים אמריקאים.
ישנם שלושה מפלסי גובה בתעלה. אונייה שמגיעה לקצה המפלס מועלית ע"י מנופים ענקיים למפלס הבא! בשנת 1999 העבירה ארה"ב את התעלה לריבונות פנמה,לאחר שנים רבות של מתיחות בנושא.