הנקמה של מלך פרגמון

זה סיפור על נקמה מאוד מיוחדת אבל נדרשת לו הקדמה קצת ארוכה.
זמן 150 לפני הספירה.
רומא בשיא עוצמתה הצבאית שולטת על כל העולם.
קרתגו ,יריבתה ההיסטורית, הוחרבה והושמדה כליל.
נסיונות למרד ברומאים ע"י מספר מלכים ביוון הוכרעו בקלות ובאכזריות.
חלק מהאזורים נכבשו ונשלטו ישירות ע"י הרומאים וחלק היו אוטונומיות של הרומאים
האוטנומיות הללו שלמו מיסים לרומאים, החזיקו כוחות צבא בהתאם למגבלות שהוכתבו ע" הרומאים
וכרתו הסכמים צבאיים בהתאם לדרישת הרומאים.
אחת מהאוטונומיות הללו הייתה ממלכת פרגמון היוונית.
כיום השטח נמצא בתורכייה.
ממלכה זו התנהלה במשך שנים בתבונה רבה.
המלכים השולטים כבשו שטחים ושלטו בשטחים אלו במתינות ולרווחת כל התושבים.
הם לא הטילו מיסים גבוהים על תושבי הערים הכבושות, הם עזרו לפתח את הכלכלה בכל הערים
בהם הם שלטו.
ההיגיון שעמד מאחורי ההתנהלות הזו היה פשוט:
אם יהיה טוב כלכלית לתושבים הם ישלמו מיסים בזמן ולא ימרדו.
אכן כך היה.
פרגמון הלכה ושגשגה כלכלית ומנהיגיה לא לקחו את הכסף לעצמם אלא השקיעו אותו
ברווחת התושבים- הם בנו בתי מלאכה ובתי חולים, הקימו בתי ספר ללימוד מקצועות וכדומה.
שוב באותו הגיון שהזכרתי מקודם-ככל שהמצב יהיה יותר טוב השלטון שלהם יהיה מובטח.
ואכן הכסף זרם והצטבר בקופה.
התבונה של מלכי פרגמון הובילה אותם גם להגעה להסכם, ללא קרב מול רומא.
בפרגמון היו בטוחים כי כך יהיה גורלם מול הרומאים.
כלומר הם ישלמו מיסים אבל בכמות כזו שתאפשר להם יוכלו לחיות ברווחה כפי שהם עשו כל השנים.
בהתחלה היה כך המצב אבל תאוות הבצע החלה לחלחל אצל הרומאים.
ככל שהאיומים הצבאיים על רומא פחתו כך החלה השחיתות.
הנציבים הרומאים החלו לדרוש יותר ויותר מיסים מהערים הכפופות להם.
כל זה בזמן שההסכמים הפורמלים עם המדינות היו עם הסנאט הרומאי ולמעשה הופרו
כל הזמן בידי רודפי בצע.
נסיונות של מלך פרגמון לדבר עם הנציבים הרומאים הושבו ריקם.
למלך פרגמון האחרון לא היו ילדים והוא ראה כיצד ארצו נבזזת למעשה יותר ויותר ע" רודפי בצע.
להתנגד לרומאים מבחינה צבאית היה מעשה של התאבדות והרס העיר ולכך הוא לא היה מוכן.
המלך החליט על דרך מקורית להתנקם ברומאים ובמיוחד באותם נציבים ששדדו ערים רבות.
הוא הוריש בצוואתו את העיר לסנאט הרומי.
כאשר הוקראה הצוואה בפני הסנאט התעוררה מהומה רבתי.
העושר שהיה בפרגמון היה עצום וכל אחד מאנשי הסנאט חמד אותו.
הסנאט הטיל על הנציב שהיה אחראי על העיר להביא את העושר.
ברור לכולם היה שהנציב יחמוד ויגזול כסף לעצמו.
ראו זאת נציבים אחרים והחלו גם הם לגזול עוד ועוד כסף לעצמם מערים אחרות
הם החליטו להתעלם מההסכמים והחלו בביזה שיטתית.
המעשים הללו עוררו תרעומת קשה בכל הערים הכבושות והחלו מרידות בכל רחבי האימפריה
אנשי מנהלה רומאים בערים שונות נרצחו וחילות מצב רומאים הותקפו
בנוסף לכך החלו קרבות פנים רומאיים בין נציבים שונים על שלל רב.
במשך עשרים שנה הייתה האימפריה במלחמות אין סופיות בהם מתו רבבות רומאים
כל זה החל מהצוואה שכתב מלך פרגמון.
האם זה היה מתוכנן ע"י המלך?
קשה לדעת, אין תיעוד על כך.
ההשערה היא שכן עקב התבונה הרבה שגילו המלכים ששלטו בעיר הזו.