יום חמישי, 4 באפריל 2013

השואה של פרגוואי





מבלי להפחית או להמעיט באסון הנורא שפקד אותנו במלחמת העולם השנייה,

היו עמים אחרים שעברו השמדת עם.

ברצוני לספר על השואה שעברו בפרגוואי.

ב 1864 פתח שליט פרגוואי פרנסיסקו לופז במלחמה נגד ברזיל ארגנטינה ואורגוואי.

המלחמה הזו נקראת מלחמת הברית המשולשת.

לופז שהיה בעל הצבא החזק ביותר באותו זמן בדרום אמריקה חשב שינהל מלחמה מהירה ויזכה

(כמו מה שחשב היטלר שפלש לברה"מ).

אני לא ארחיב את הסיפור על המלחמה:מדוע הוא פלש וכיצד התנהלה המלחמה.



בתמצית קצרה מאוד:

שלוש המדינות שנלחמו יחדיו מול לופז ניצחו בסופו של דבר ופלשו לפרגוואי.

ממש כמו שקרה להיטלר.

תוצאות המלחמה ,הרעב, ההרס והפרעות לאחר כן היו נוראיות עבור פרגוואי.

90% מאוכלוסיית פרגוואי הושמדה



לקח למדינה האומללה עשרות שנים להתאושש.



אני לא משווה את זה לשואה שלנו.

אצלנו הייתה השמדת עם מתוכננת,מחושבת , ולצערנו יעילה מאוד.

שם הדברים התנהלו אחרת, ללא אידיאולוגיה, ללא תכנון ובנסיבות שונות

אבל ללא ספק זו שואה של תושבי פרגוואי.

שואה שאינה מוכרת כמעט מחוץ לפרגוואי.

בתוך פרגוואי עצמה קיים עד היום ויכוח:

יש החושבים שזו הייתה טיפשות להלחם מול כוחות חזקים כל כך

יש החושבים שלא הייתה ברירה ואם לופז לא היה פותח במלחמה אז היו מנסים לכבוש בכל מקרה את פרגוואי וזו הייתה מלחמת אין ברירה.



כך או כך זו השואה של פרגוואי.











יום שלישי, 2 באפריל 2013

 המדרגות המופלאות של יוסף הנגר.




העיר סנטה פה בארה"ב הקרובה למקסיקו הייתה עיר ספר לפושעים בתקופת המערב הפרוע.

בתחילת המאה ה 18 שלחה הכנסייה מספר נזירות לעיר הפשע בתקווה להביא קצת קודש לעיר החטאים.

נבנתה בחופזה כנסייה בשם כנסיית האחיות.

אחרי שהוקמה הכנסייה התברר כי לא הוקמו מדרגות בין קומת הקרקע לקומה השניה שם היה הפעמון הגדול.

יתכן בגלל שנבנתה במהירות, יתכן בגלל רשלנות, יתכן מחוסר תכנון ואולי מסיבה אחרת – זה לא משנה

אבל הייתה בעייה.

הפתרון של סולם שהוצב על הקיר לא היה פתרון טוב. הנזירות נאלצו לעלות על סולם רעוע ולצלצל בפעמון. לפעמים הסולם קרס, לפעמים החליקה נזירה וכדומה. בקיצור הייתה בעיה.

הנזירות קראו לנגרים שונים שיבנו מדרגות שיגיעו לפעמון אולם כל נגר שבדק את המצב אמר כי זה בלתי אפשרי לביצוע בגלל המבנה של הכנסייה.

הנזירות הכריזו על תפילה של 9 ימים לג"וזף הקדוש- פטרון הנגרים, הלו הוא יוסף הנגר , בעלה של מרים, אימו של ישו.

לפי הכתובים שהשאירו הנזירות הופיע בכנסייה ביום התשיעי לתפילה עובר אורח שביקש עבודה.

הוא אמר שהוא נגר. ברשותו היו מעט כלים פשוטים.

הנזירות הסבירו לו מה הן רוצות וסיכמו איתו על מחיר שישולם לו אחרי סיום העבודה.

(בדרך כלל היו נותנים מקדמה לפני תחילת העבודה אולם האורח לא ביקש מקדמה).

כעבור מספר ימים בבוקר שנכנסו הנזירות לכנסייה היו מדרגות של עץ בצורת ספירלה כפי שביקשו הנזירות. כאשר הלכו הנזירות לאורח בכדי להודות לו ולשלם התברר שהאורח נעלם.

אף אחד בעיר לא ראה אותו. פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

מדרגות העץ עומדות על תילן כ 200 שנים, ללא תחזוקה כמעט.

גם כיום נגרים מומחים מתקשים להסביר כיצד הצליח האלמוני לבנות מדרגות כאלו באמצעים פשוטים שהיו ברשותו.

לנזירות אין ספק כי יוסף הנגר, אביו הגשמי של ישו, הוא זה שבנה את המדרגות הללו כמענה לתפילתן.



 

יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

איש הפיל המודרני- האהבה אכן עיוורת

נתקלתי בכתבה על איש הפיל המודרני
אדם אומלל לכל הדעות אבל הוא ,כנגד כל הסיכויים ,מצא אהבה
הקישור לכתבה :  איש הפיל המודרני
העתקתי את הכתבה לכאן אבל מומלץ להיכנס לכתבה עצמה ולראות את התמונות 


האיש ללא פנים פוחד שילדו ייראה כמוהו


הודי שפניו עוותו לחלוטין, כתוצאה ממחלה מולדת, אינו יכול לממן לעצמו בדיקות רפואיות ולא יודע בדיוק מה יש לו, אבל אחרי שנים של בדידות הוא נישא לבחירת לבו וכעת הוא חושש שמחלתו תפגע בילדו שטרם נולד

אורן דותן
היקס
פורסם 09/10/12 11:38:37



מוחמד לאטיףצילום׃ thesun.co.ukמוחמד לאטיף ק'טאנה בן ה-32 ממדינת מדינת ג'אמו וקשמיר שבהודו אינו מסוגל לראות או לעבוד בשל הקפלים הגדולים שהשתלטו על פניו. זרים יורקים על הכביש כשהוא חולף על פניהם ברחוב אבל אחרי שנים של סבל, הוא מאושר כעת עד כמה שהוא יכול להיות במצבו.

אישתו בחודש השביעי להריונה אך עם כל השמחה, הוא חושש שבנו או בתו יירשו את המחלה הנוראית שלקחה את פרצופו. הוא לא יודע מה יש לו ואין לו כסף לבדיקות רפואיות אבל נראה שהוא סובל ממחלה גנטית הדומה למחלת פון רקלינגהאוזן ממנה סבל איש הפיל המפורסם, ג'וזף מריק.

"אני מצפה בכיליון עיניים להיות אבא אבל אני דואג כל יום ומתפלל שהילד שלי לא ייוולד כמוני", אומר לאטיף שחי בכפר גבוה בהרים עם אישתו סלימה בת ה-25. ארבעה חודשים בשנה הוא מבלה בעיר סרינגאר, שם הוא מנצל את מראו המחריד כדי לקבץ נדבות.

הוא נולד עם בליטה קטנה על פניו, שהמשיכה לצמוח עד שהקפלים העבים החלו להופיע וכעת הוא לא מסוגל לראות דרכם דבר. "אמא שלי עדיין בוכה כשהיא מסתכלת עליי", הוא מספר. "היא מרגישה כל כך אשמה ולא יכולה להבין מדוע בנה הצעיר מקולל".


מוחמד הוא הצעיר במשפחה ויש לו עוד שני אחים ושלוש אחיות. הוא בן המשפחה היחיד שסובל מהמחלה הזו וללא משפחתו הוא היה יכול לחוות ילדות מאוד בודדה ללא חברים. "אף אחד לא רצה לשחק איתי כילד", הוא מספר. "הילדים בכפר היו מרביצים לי ומציקים לי כל יום. איבדתי את עיני השמאלית כשהייתי בן שמונה והם היו קוראים לי המפלץ חד-העין".

בחייו הבוגרים, לאטיף המשיך להתמודד עם אתגרים רבים אך בשל מראו וראייתו המדרדרת הוא לא מצליח למצוא עבודה. "אני אשמח להתפרנס בכבוד כמו אדם רגיל ולפרנס את המשפחה שלי אבל אף אחד לא נותן לי הזדמנות", הוא אומר. "אני צריך להתחנן ומקווה שאנשים ירחמו עליי כדי להאכיל את משפחתי".


לאטיף, שלעתים מרוויח עד 400 רופיות ביום (כ-30 שקלים) זוכר מקרים רבים בהם עוברי אורח פשוט ירקו עליו. "שלוש ילדות חלפו על פניי פעם, ירקו על הרגליים שלי וברחו כשהצעיפים שלהן כיסו את פיהן - הייתי כל כך נבוך", הוא משחזר את אחד מרגעי השפל הרבים שהוא חווה ברחוב. "הייתי בהלם מכמה אכזריות הן היו. הייתי בדיכאון במשך ימים לאחר מכן אבל הייתי חייב להרים את הראש ולעבור הלאה".

הוריו התאמצו מאוד למצוא לו שידוך אבל אף בחורה לא לא הסכימה להיות איתו, עד שלאטיף שמע על סלימה ולפני כארבע שנים לאטיף פגש לבסוף את אהבת חייו. "לאשתי יש רק רגל אחת ובמשך שנים היא ניסתה לפגוש בעל מתאים", הוא מספר. "ברגע שנפגשנו ידעתי שאנחנו מתאימים זה לזו - לשנינו יש מגבלה רפואית ויש בינינו התאמה".

הם נישאו בטקס מוסלמי מסורתי מול 400 אורחים, באוגוסט 2008, והם מאוד מאושרים יחד בשנים שחלפו מאז. "אני מרגיש מבורך מאוד שפגשתי את סלימה", הוא אומר. "היא טובה בשבילי. אני מרגיש נורמלי יותר כשיש לי אישה ועכשיו כשהיא בהריון עם הילד הראשון שלנו, אני אפילו יותר שמח".


לאטיף אינו סובל מכאבים ולא נוטל תרופות אך הוא חושש שילדו יסבול כמוהו מהקפלים בפניו. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לראות רופא עכשיו", מספר לאטיף. "אנחנו עניים מדי ומעולם לא הזהירו אותי לא להביא ילדים, אבל אני יכול רק לקוות ולהתפלל שהתינוק שלנו יהיה בריא".
אחיו של מוחמד מכר חלק מאדמתו לפני כשמונה שנים כדי לממן בדיקה, אבל הרופא לא הצליח לספר ללאטיף שום דבר חדש או להציע פיתרון. נשמע הגיוני אם מבינים לאיזה רופא הוא הלך. לדבריו, "הרופא אמר לי שהמחלה נגרמה כתוצאה מליקוי חמה שהתרחש בזמן שאמא שלי הייתה בהריון איתי - אני לא יודע אם להאמין לו".
"הפנים שלי מלאות בכל כך הרבה קפלים עם ורידים שניתוח יהיה מסוכן מדי", מסביר לאטיף למי שתוהה האם תרומות יסייעו. "איבדתי כל תקווה לעזרה ואני אראה ככה לנצח".



יום רביעי, 10 באוקטובר 2012

אין חדש תחת השמש -מאמר ממעריב לפני 57 שנים

מאמר שנכתב לפני למעלה מ 50 שנים ונראה כאילו שנכתב היום
קראו והפיצו הלאה.




ב"ה

אין אתה יכול להידבר עם אללה

מאמר של דר' עזריאל קרליבך. פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 לאוקטובר 1955

-------------

"לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך בינינו לערבים, אלא הפסיכולוגיה האסלאמית. הערבים הם בני האסלאם, ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר לדבר. עם האסלאם לא חיים בשכנות של שלום".

אמת פשוטה וברורה זו היא, כי בין עולם האסלאם לעולם המערב והתרבות אין אף מילה משותפת אחת, ולא היתה ולא תהיה ולא תוכל להיות כל הבנה. הכוונה בכך איננה לדת, שכל דת יכולה להיות טובה או רעה, לפי מה שיגשימו או יזניחו מאמיניה את עקרונותיה המוסריים. הכוונה להשפעת האסלאם על החיים החברתיים והסוציאליים, על תחושת העולם ועל היחסים עם שאר בני האדם.

.....חמישים –שישים דורות בזה אחר זה חונכו באסלאם לאנוס את טבע האדם - לא להשתמש בכוח המחשבה, לא לרצות בזכויות הפרט, לא להתאוות, לא לדרוש, לא לזקוף קומה.. בעצם האסלאם מולך הרצון המעומעם, האפל, הבלתי מוסבר של אללה. מולך קפדן וקפריזי, מוסתר, חולני.. זו עיקרה של הדתיות האסלאמית - לא לשאול. אדם מקבל על עצמו אמונה זו, במה שהוא אומר: אללה איל אללה", לא במה שהוא משתכנע מרעיון, אלא במה שהוא מפקיד על עצמו עריץ.

אמונה כזו מעצם טבעה אין להפיצה בדרך השכנוע השכלי או המופת המוסרי, זו עבודת הרוח והגוף-ואין להפיצה אלא בכוח האגרוף. ועל כן יש לנהל מלחמת קודש מתמדת נגד ב"בלתי מאמינים" ולהביאם אל חיק האמונה הנכונה בכוח הסייף אל-איסלאם-אללה אוהב דם.....לעולם אין הסכנה ברובה כשל עצמו, אלא באצבע הדבוקה אל ההדק ופצצה קטנה בידי מטורף אחד יכולה להשמיד עדת פילוסופים שלמה.

...הסכנה הטמונה בשביל המערב באסלאם גדולה לאין ערוך מזו שבקומוניזם. כי בדת הקומוניסטית מרובים הגרעינים השכלתניים מאשר בדת המוסלמית. עם הקומוניזם אפשר להידבר על יסודות קח ותן, הוא מתחשב גם בשל חומרנותו במציאות, מודד כוחות, מגבש דרישות, שוקל הצעות לפי התועלתיות.

כל הנתונים הללו אינם קיימים באיסלאם. מוסלמים עוד לא הסכימו מעולם על שום דבר, יהיה אשר יהיה - אף בינם לבין עצמם...והם אינם יכולים לקיים כל דבר - לא רק בענייני ישראל; כל העולם המוסלמי האדיר יחד עוד לא היה יכול ליצור הסכם על בול דואר משותף אחד. תגובותיהם - על כל דבר - אין להם כל שייכות אל השכל הישר. הן כולן רגשניות בלתי מחושבות, רגעיות, חסרות שחר...עם הכל אתה יכול לדבר "ביזנס", אף עם השטן, אך לא עם אללה....

...אנחנו עשינו - ומוסיפים לעשות שטות לא תסולח, אם גם אנחנו מסייעים לעולם לצייר לפניו ערבים שאינם קיימים כלל ושהם פרי דימיון משאלותינו. ואנחנו מוסיפים חטא על פשע כשאנחנו מסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך גבולות בין ישראל לבין שכנותיה.

מעל לכל- אין זה תואם את המציאות. לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. אילו היו שכנינו אנשי מערב, אילו היו פרוטסטנטים - היינו מזמן חיים לידם בשלום כדרך הנורבגים והשבדים. או אילו היו אפילו קתולים - היו יחסינו מסתדרים כדרך שהסתדרו צרפתים ואנגלים בקנדה, ואף מדינות דרום אמריקה רבות בינן לבין עצמן. ואילו כאן אנחנו מנסים מזה חמישים שנה בכל הדרכים האפשריות להגיע לידי הסדר שהוא, ומעולם לא הופיע באופק אף כצל תקווה - משמע הדבר אינו נעוץ במעשים ובעובדות ובפחדים.

הוא נעוץ אך ורק בכך שהערבים הם בני האסלאם. ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר להידבר. לא חשוב כלל מי, לא חשוב כלל על מה, עם איסלאם לא חיים בשכנות של שלום.

ומלבד זאת - הצגת הבעיה כסכסוך בין שני צדדים דומים מציידת את הערבים בנשק של טיעון שאיננו שלהם. אם הוויכוח עמהם הוא באמת פוליטי, כי אז יש פנים לכאן ולכאן. או אז אנו מופיעים כמי שבא לארץ שהיתה כולה ערבית וכבשנו והכנסנו עצמנו כטריז בינותם, והעמסנו עליהם פליטים, ומהווים סכנה להם בצבאנו וכו' וכו' - ויכול אדם להצדיק צד זה או אחר. כלומר: בהצגה הזאת, השכלתנית והמדינית של הבעיה, היא נעשית מובנת למוחות אירופיים - לרעתנו.

הערבים טוענים טענות המתקבלות אף על דעת מערבית במריבה משפטית רגילה. אך לאמיתו של דבר,מי כמונו יודע, שלא זהו מקור עמדתם העויינת. כל המושגים המדיניים והחברתיים האלה אינם מעולם המושגים שלהם.

כיבוש בכוח החרב, בעיניהם שלהם, בעיני האיסלאם, איננו כלל בגדר עוולה; להפך, הוא בגדר זיכיון והוכחת בעלות ניצחת. דאגה לפליטים, לאחים מנושלים - איננה מתחום עולם מחשבתם; אללה גירש, אללה ידאג.

מעולם עוד לא התרגש מדינאי מוסלמי על כגון זה (אלא אם כן הפורענות סיכנה את מעמדו האישי). ואילולא הכיבוש ואילולא הפליטים- היו מתנגדים לנו באותו תוקף ממש. על ידי מה שאנו מתדיינים עמהם על בסיס מושגים מערביים- אנו מלבישים פראים גלימת צדק אירופית. ובכך- במקום להזעיק את עמי העולם, אנו מרדימים אותם.

זהו יסוד טעותנו, ולעניות דעתי; סוד בדידותנו וכישלונותינו.

שאנחנו, אף אנחנו זועקים על הדקירה שדוקרים בבשרנו ולא - על לוע התהום הפעורה לשלום תבל. שאנחנו מבקשים תחבושת לנשיכה שנושכנו, ואיננו מזהירים: הנה מסתובב בין רגלי כולכם כלב מטורף!!

משל למה הדבר דומה?- אילו,שעה שהיטלר עלה לשילטון, היינו אומרים שהוא אמנם במקרה אנטישמי, אבל בדרך כלל הוא מייסדה של דת נבונה ומכובדת שאין לחשוש בפניה - וידינו מושטות אליו לשלום, ועז רצוננו לסדר בינינו את החשבונות הקטנים הפרטיים, אחרי כן להתקשר איתו בברית שלום, לעזור לו בפיתוח תורתו ובהתפשטות השפעתו.....

אנו חוטאים לא רק למאבקנו אנו, לקיומה של המדינה הזאת ולחיי בנינו ובנותינו, אנו חוטאים לעולם כולו אם אנו מעלימים את האמת הפשוטה, השוכנת בלב כולנו, לרבות דוברי הממשלה, כשהם קוראים הצהרות שלום- האמת,שהאוייב הוא רוח האיסלאם.

הוא איננו רק האוייב שלנו מכיוון שאנו יושבים במקרה כאן. הוא אוייב לנו גם אילו ישבנו בקוטב הצפוני. כי הוא אויבו של כל אדם חופשי. הוא אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב, כל רעיון יוצרני. הוא אוייב בנפש לכל יהודי, כל נוצרי - ולכל מוסלמי. כל אשר יינתן בידו, אם חרב של עץ אם טנק של פלדה אם כד מים-הופך בידו לאיום על רעו האדם.

הוא לא תרם מעודו ולא יתרום כל מאומה לטובה; הוא לא הוציא אף דמות אדם אחד שהצעיד את העולם קדימה, בכל שטח שהוא; הוא החשכה, הוא הריאקציה, הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים; הוא המוקש הטמון לשלום תבל.

וכל עוד לא נתאמץ ולא נצליח להנחיל לעולם החופשי את הידיעה הזאת-נהיה אנחנו תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידיעתו.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ועל כך אמרו חז"ל : "וכל המוסיף - גורע"

להזכיר שהמאמר נכתב בשנת 1955 ... המעתיק: דובי קליין.

















































  

בשר לפסח- בדיחה שמעתי


אישה נשואה אחת הייתה חובבת סקס, אבל לא סתם סקס - אורגיות!

יום אחד לפני פסח קראו לבעלה למילואים. הגברת לא פספסה את ההזדמנות וקראה לשלושת הגברים הקבועים שלה. נכנסו למיטה והתחילו פעילות... לפתע הגברת שומעת נקישות בדלת, רצה ומסתכלת בעינית ורואה את בעלה שחזר מהמילואים.

לקחה הגברת את שלושת הגברים למטבח, הכניסה כל אחד מהם לתוך שק והכניסה לארונות מטבח.

נכנס בעלה לבית, התחיל לחשוד והחל חיפוש בכל הבית.
הגיע למטבח, פתח ארון אחד - והנה התגלגל לו החוצה שק.

הוא נותן מכה עם האלה על השק - ופתאום שומע "ממממהההה"...

שואל את אשתו - אישה מה זה? עונה לו: זה כבש לפסח.
פותח דלת שנייה - מתגלגל לו שק שני, נותן מכה עם האלה ושומע"קוקוריקו" . שואל הבעל - אישה מה זה?
זה תרנגול לפסח !!

פותח ארון שלישי, מתגלגל לו שק - נותן מכה עם האלה ולא שומע כלום. בום אחד ועוד אחד, הוא מרביץ, בועט ולא מפסיק... עד ששמע קול יוצא מהשק: דגים, יא בן זונה !! דגים !





אמבולנס המשאלות עבור חולים סופניים - מייל שקיבלתי

אני מנסה לסייע לפרויקט מדהים שנקרא "אמבולנס המשאלות"




זהו מודל שהביאו מהולנד ולפיו ציידו אמבולנס בכל הציוד הנדרש כדי לסייע לחולים סופניים להגשים משאלות.



"אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.



השירות ניתן ללא תשלום, ללא הבדל דת, גזע ולאום, וביחס חם, אוהד, אמפטי ומחבק.



http://www.mda-ambulance-wish.org.il/AmbulanceWish/Homepage.aspx



לא תאמינו, אמבולנס - יש, מתנדבים להפעילו -יש.



אין מספיק שיווק לפרויקט ולכן יש לא מעט ימים בשנה שהאמבולנס עומד בחניה ללא שימוש והמתנדבים נותרים חסרי מעש.



מה שצריך לעשות זה לפרסם את המידע בין כמה שיותר אנשים כדי שיסייעו בדברים הבאים:



1. לפרסם את הפרויקט - עיתונות, רדיו, טלויזיה, אינטרנט, העברה בדוא"ל, וכיו"ב.



2. להגיע לבעלי התפקידים המתאימים בארגוני סיוע, ובבתי חולים, שיש להם אינטרקציה עם אוכלוסיה הזקוקה לשירות מסוג זה.



3. לחשוב על רעיונות נוספים לפרסום הפרויקט ולהביא למקסימום שימוש בציוד ובמתנדבים.



איך מתפרנס אברך - מייל שקיבלתי

קיבלתי מייל ואם הפרטים נכונים זו שערוריה.
אני מפרסם את הדברים כפי שקיבלתי:




תלוש של אברך

כל הפרטים אומתו בביטוח לאומי
שערורייה , לשלוח לכל החברים והמכרים,
למשרתי צה"ל, ולכל המתעוררים בבוקר והולכים לעבודה לפרנס משפחות
________________________________

להלן תלוש משכורת של אברך לחודש יולי:
בשיא הרצינות, להיכנס ולראות (01.08.12):

גיל: 28, מצב משפחתי: נשוי + 4

תפקיד: אברך

ימי חופשה נצברים: 365 יום

שעות עבודה בפועל: 0

שכר יסוד:

מלגת אברך - 1800 ש"ח

הבטחת הכנסה - 2300 ש"ח

קצבאות ילדים - 3150 ש"ח (תעריף זכאי הבטחת הכנסה / חוק ההסדרים)

=============================

סה"כ ברוטו: 7250 ש"ח

מס הכנסה = 0

סה"כ נטו מזומן לכיס 7250 ש"ח


הטבות:

פטור מארנונה - 600 ש"ח לחודש

"דיור למשתכן" - דירה ברבע מחיר ללא משכנתא בשכונות לחרדים בלבד

חינוך חינם לילדים. שווי ההטבה כ 750,000 ש"ח !!!!!!!!!!!!!!!!

פטור ממס הכנסה

פטור משירות צבאי = 3 שנים


אנשים אלו לא הולכים לצבא אבל יושבים בממשלה וקובעים מתי אני יוצא למלחמה

וכמה מילואים אנו נעשה . לא משלמים מסים אבל מכהנים באוצר (סגן שר)

וקובעים כמה מסים אנו משלמים .

הם קובעים בשבילי מה אעשה בשבתות . סוגרים כבישים ומיידים עלינו אבנים ,

כי הם בעלי המדינה ומטיפים לנו מוסר. בנוסף לכך הם לא מכירים במדינה . הם

אדונים שלנו . היתה לנו מדינה ונכחדה אחרי כשמונים שנה וכעת לאחר אלפיים

שנה אלוהים מנסה שוב ומהר מאוד יגיע למסקנה:

ליהודים לא מגיעה מדינה