הקדמה: בדרך כלל אירוע גורר אירוע. לא תמיד יכולים אנו לחזות כיצד אירוע גדול כמו מלחמה ישפיע על העתיד.
גורמים שונים מביאים לפריצות מלחמות שמביאות גם לדברים אחרים מאלו שהתכונו אליהם.
לדוגמא - מלחמת העולם הראשונה הביאה במידה מרובה להצלחת המהפכה הקומוניסטית ברוסיה.
מלחמת העולם השנייה הביאה לחיסול הקולוניות של האירופים וניתן להביא עוד דוגמאות.
הינה מאמר ששלח טל רביץ דמבר על מלחמה בזמן רחוק יותר אבל הכללים לא השתנו.
מאבקי כוח ומלחמות משפיעים על דברים אחרים.
בנוסף לכך יש תיאור של המצב הפוליטי והצד הצבאי של המלחמה.
מאמר מענין, תודה לטל.
"
האירוע שאני מדבר היא אחת המלחמות בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרתית. האימפריה הרומית מזוהה לעתים כאדום ואלו האימפיה הפרתית מזוהה כנראה עם פרס. קראסוס שייך לברית השלושה שמשלה אותה התקופה ברומא וכללה גם את גניאוס פומפיאוס, ואת גיא יוליוס קיסר. קראסוס החליט להילחם נגד הפרתים, בתקווה לבזוז אותם, ולהרחיק את האימפריה הזו מגבולה של רומא, ובמקרה הצורך גם לכבוש אותה. ההיסטוריון היווני-רומי פלוטרכס (קראתי תקציר של הפסר שלו, לא את הפסר המלא) מעיד כי מנהיג אחד השבטים הערבים אגדרבל, פיתה את צבאו של מרקוס ליקיניוס קראסוס להיכנס לתוך פרתיה באזור המדברי , בעיראק של ימינו, במקום שקראסוס ינהל את המלחמה באזור ההררי, של הרי ארמניה, אש הייתה בעלת בריתה של רומא במאבק נגד הפרתים. אגדרבל סייע לרומים בכמה מבצעים אולם ואתה התקופה הוא היה משת"פ של הפרתים. הכניסה לאזור המדברי אפשרה לפרתים להפעלי את חייל הפרשים הכבד, ואת הקשתים הרכובים, ולטחון את הרומים בשטח הפתוח. לו היו הולכים להרים, ייתכן שיהו מנצחים, אולם במדבר הכוח הפרתי הכריע את הורמים בזכות הניידות שלו.
יודגש כי אותה התקופה הרומים הגיעו למשבר קשה- החלוקה לשכבות של החברה הרומית הפכה את החברה הרומית מחברהשל קהילות חקלאיות הומוגניות, לחברה עירונית בובה, עם פערם חברתיים גדולים. עקב כך הרומים נאלצו לשנות את המבנה הצבאי שלהם, מצבא של אזרחים חופשיים העוסקים בחקלאות, לצבא שכיר, המורכב מאנשים הנמצאים בשולי החברה, שכן רומים גייסו רק בעלי קרקע לצבא הגיוס ההמוני שלהם, והאוכלוסיות הנ"ל הצטמצמו ע"י תהליך העיור. עוד תהליך שהחל כתוצאה מהעיור היה היוצרות של אנשים רבים הניזונים מקצבאות (כן כבר אז הזינו את הענים ביותר בערים על מנת שלא יתמרדו), שכן פעם הערים לא היו מאכולסות יותר מדי, ורוב האוכלוסיה הייתה כפרית, היא הייתה יחסית מרוצה מחד, ולא היה לה יכולת ללחוץ על הממשלה. עם היווצרות המון עני ועירוני, התפהכו כמובן שני המאפיינים. גרוע מכך- ההמון העני למד את כוחו, ס לעבוד והעדיף לחיות מה"חלוקה".
שני התהליכים (היווצרות "פרולטריון" עני, שאם זאת לא מוכן לצאת מחוץ לעיר תמורת שום תגמול, יחד עם צבא שכיר די גדול) חייבו את הורמים לבצע כיבושים לצורך ביזה. יוליוס הקיסר ביצע כיבושים כאלה בשטח גאליה (צרפת של ימינו), ובכך העלה את קרבונו בעיני הצבא והפרולטריון. הכישלון של קראסוס בפתיה לא הניב כמובן כל רווחים, ולכן חיזק את המתח החברתי ברומא. גרוע מכך - הצאת "קודקוד" אחד מברית השלושה הובילה, באופן עקיף , אך כנראה בלתי נמנע לעימות בין שני הקודקודים הנותרים - יוליוס הקיסר וגניאוס פומפיאו. המלחמה התחוללה בכל רחבי האימפריה הרומית (רוב העולם הידוע של אז , לפחות ליהודים ומכאן הביטוי כי "הפרסי מחריב את העולם כולו", אשר הבנתי שמפרשים אותו כי הוא מחריב את רוב העולם ולא את כולו.
אף שהמדובר באירוע "קטן" (יחסית למלחות העולם של המאה ה-20), אבל בשביל בני התקופה מלחמות מהוסג הזה היו נראים כמבן שונה לחלוטין, ובאור די אפוקליפטי. יש לציין עוד שמלחמתו ש קיסר נגד פומפיאוס הסתיימה בניתחון הראשון, הרי שלאחר תקופה קצה חוסל יוליוס הקיסר ויורשיו אוקטביאנוס (בנו המאומץ של הקיסר) ומרקוס אנטוניוס לבין "מפלגת הסנאט" בה תמך גניאוס פומפיאוס,(עוד לפני זה הייתה מלחמת אזרחים זוטא בה אוקטביאנוס והסנאט נלחמו נגד אנטוניוס) ולאחר מכן התחוללה מלחמת אזרחים בין אוקטביאנוס לאנטוניוס , ורק לאחר מכן "שקטה הארץ". צביר המלחמות הנזכרו תלעי חוללו הרס רב והשמידו רבות ממשפחות האצול הרומית, כאשר ייתכן מאוד שאילולא תבוסת קראסוס ע"י הפרתים, חלק ניכר מהקורבנות היה נמנע.
יודגש כי אותה התקופה הרומים הגיעו למשבר קשה- החלוקה לשכבות של החברה הרומית הפכה את החברה הרומית מחברהשל קהילות חקלאיות הומוגניות, לחברה עירונית בובה, עם פערם חברתיים גדולים. עקב כך הרומים נאלצו לשנות את המבנה הצבאי שלהם, מצבא של אזרחים חופשיים העוסקים בחקלאות, לצבא שכיר, המורכב מאנשים הנמצאים בשולי החברה, שכן רומים גייסו רק בעלי קרקע לצבא הגיוס ההמוני שלהם, והאוכלוסיות הנ"ל הצטמצמו ע"י תהליך העיור. עוד תהליך שהחל כתוצאה מהעיור היה היוצרות של אנשים רבים הניזונים מקצבאות (כן כבר אז הזינו את הענים ביותר בערים על מנת שלא יתמרדו), שכן פעם הערים לא היו מאכולסות יותר מדי, ורוב האוכלוסיה הייתה כפרית, היא הייתה יחסית מרוצה מחד, ולא היה לה יכולת ללחוץ על הממשלה. עם היווצרות המון עני ועירוני, התפהכו כמובן שני המאפיינים. גרוע מכך- ההמון העני למד את כוחו, ס לעבוד והעדיף לחיות מה"חלוקה".
שני התהליכים (היווצרות "פרולטריון" עני, שאם זאת לא מוכן לצאת מחוץ לעיר תמורת שום תגמול, יחד עם צבא שכיר די גדול) חייבו את הורמים לבצע כיבושים לצורך ביזה. יוליוס הקיסר ביצע כיבושים כאלה בשטח גאליה (צרפת של ימינו), ובכך העלה את קרבונו בעיני הצבא והפרולטריון. הכישלון של קראסוס בפתיה לא הניב כמובן כל רווחים, ולכן חיזק את המתח החברתי ברומא. גרוע מכך - הצאת "קודקוד" אחד מברית השלושה הובילה, באופן עקיף , אך כנראה בלתי נמנע לעימות בין שני הקודקודים הנותרים - יוליוס הקיסר וגניאוס פומפיאו. המלחמה התחוללה בכל רחבי האימפריה הרומית (רוב העולם הידוע של אז , לפחות ליהודים ומכאן הביטוי כי "הפרסי מחריב את העולם כולו", אשר הבנתי שמפרשים אותו כי הוא מחריב את רוב העולם ולא את כולו.
אף שהמדובר באירוע "קטן" (יחסית למלחות העולם של המאה ה-20), אבל בשביל בני התקופה מלחמות מהוסג הזה היו נראים כמבן שונה לחלוטין, ובאור די אפוקליפטי. יש לציין עוד שמלחמתו ש קיסר נגד פומפיאוס הסתיימה בניתחון הראשון, הרי שלאחר תקופה קצה חוסל יוליוס הקיסר ויורשיו אוקטביאנוס (בנו המאומץ של הקיסר) ומרקוס אנטוניוס לבין "מפלגת הסנאט" בה תמך גניאוס פומפיאוס,(עוד לפני זה הייתה מלחמת אזרחים זוטא בה אוקטביאנוס והסנאט נלחמו נגד אנטוניוס) ולאחר מכן התחוללה מלחמת אזרחים בין אוקטביאנוס לאנטוניוס , ורק לאחר מכן "שקטה הארץ". צביר המלחמות הנזכרו תלעי חוללו הרס רב והשמידו רבות ממשפחות האצול הרומית, כאשר ייתכן מאוד שאילולא תבוסת קראסוס ע"י הפרתים, חלק ניכר מהקורבנות היה נמנע.
"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה