יום שישי, 9 באפריל 2010

נאום שהייתי רוצה לשמוע מראש הממשלה/אורי

בימים סוערים כמו אלו כאשר שונאינו מתקיפים אותנו מכל צד וגם
ידידים (לשעבר?) מטילים ספק בזכותינו על הארץ בכלל ועל ירושליים בפרט שלח אורי נאום
שכדאי שראש הממשלה ישא אותו.
"
ברצוני לפתוח בדבריי אל עמי, העם היהודי בארץ ובגולה, בפרק קכ"ב מתהלים:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי-- בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.
עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ-- בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה-- כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה.
כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.
שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.
אני מדבר אליכם מבירתנו הנצחית, ירושלים שבהר המוריה, פה אברהם אבי אומתנו הנצחית, עקד את בנו, בחיר האלוהים היחידי, יצחק.
פה, בהר המוריה נדמה היה שהאל גזר על יצחק, זרעו של אברהם ושרה אמנו, כליה, בצוותו על אברהם לעקוד את בנו ולהעלותו לעולה.

אברהם, בשם אמונתו ואהבתו לאלוהינו, שם מבטחו באלוהיו, והיה מוכן להעלות את בנו לעולה כפי שנצטווה.
אך אלוהי העברים אינו אל צמא דם. אלוהי העם היהודי אינו חפץ בדם עמו - הוא חפץ בדם לבו. באמונתו באמת, באהבת הצדק החסד והשלום.
אברהם, כידוע לא העלה את בנו יצחק לקרבן. אברהם גם לא זנח את בנו הנבחר יצחק במדבר.

אברהם הנחיל לבנו את אמונת האמת ואת התפקיד לייסד את עם האמת.

לאחר מותו נקבר אברהם אבינו במערת המכפלה אותה קנה בכספו. כל אבותינו קבורים במערת המכפלה וגם אימותנו - שרה, רבקה ולאה.
הראו לי עם נוסף שנוצר כך את קברי אבותיו זה ארבעת אלפים שנה באופן רציף?

כעבור כמה מאות שנים, אלוהינו היחידי החליט שירושלים תהיה מקום משכנו עלי אדמות. בירושלים, מלכנו, נעים זמירות ישראל, דוד, ביסס את מלוכתו הנצחית.
בירושלים, מלכנו השלישי, שלמה החכם מכל אדם, בנה את המקום הקדוש עלי אדמות מאז ומעולם, הוא בית המקדש, בו שרתה השכינה באופן גלוי לעיני כל, ולוחות הברית שמשה רבנו הביא לעם הנצח ולעולם, היו נצורים בארון הברית בקדושה ובאימה.
כאן בהר הבית, בבית המקדש, זימרו הלויים.
הכהנים הקריבו קרבנות וכל עם ישראל היה עולה לרגל שלוש פעמים בשנה.

כאן, בטבורו של עולם, שגשגה ממלכת ישראל הראשונה, שאנו ממשיכיה הישירים.

ממלכה מפוארת ויפה בנינו. מכל קצווי תבל באו להתפעל מיופיה של ירושלים.


אך אז כהיום, רוח מדנים שטפה את עמנו ופרמה את אחדותנו. התפצלנו לשתי מדינות - יהודה ושאר שבטי ישראל ובעקבות השבר הזה באחדותנו, איבדנו עשרה שבטים משבטי עמנו.
אנו, היהודים, צאצאים ישירים הננו לשבט יהודה, וכן למשפחות לוי והכהנים.
לכל אחד מאיתנו שושלת מפוארת, הממשיכה ברציפות עד לממלכת יהודה, ולכל אחד מאיתנו היה בית פה בארץ ישראל שבו משפחתו חיה את חייה היהודיים העתיקים. לכל אחד מאיתנו שמור היה לאורך אלפי שנים המפתח לבית אבותיו בארץ ישראל.

בעת ההיא אוייבנו ניצלו את הפירוד ששרה בעם ופתחו נגדנו במלחמה שבה הושמדה ממלכת יהודה ועמנו גלה לבבל, הלוא היא עירק של היום.
בבבל מיררנו בדמעות את המילים "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון. אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני - תדבק לשוני לחיכי, אם לא אזכרכי."

והנה קרה לנו נס ואחרי 70 שנות גלות, מלך בבל, כורש, חווה התגלות אלוהית ופעל להשיב את עמנו למולדתו וזכינו בשנית בזכות לבנות את בית מקדשנו בעיר אלוהינו - ירושלים.

בית המקדש השני עמד על תילו 600 שנים בירושלים. עם ישראל חי בארץ ישראל ושיגשג במשך 600 שנים רצופות.

בתקופה זו נחתם התנ"ך, החלה להיכתב המשנה והתרבות היהודית שיגשגה.
בית המקדש בירושלים היה המבנה היפה בתבל ועמנו נודע למרחקים בשל חכמתו ואמונתו נטולת הפסלים - אמונתו הייחודית והטהורה באל אחד.
אך אז, כמו היום, כמו גם בימי בית ראשון, החל זרע המחלוקת ליצור סדקים בעמנו.
גם אז אימפריות גדולות לטשו עיניהן לאזורנו ורצו בהשמדת תרבותנו, תרבות האמת, הצדק והשלום.
עמנו מעולם לא שאף לכבוש. עמנו מעולם לא שאף להשתלט על עמים אחרים. מעולם לא חפצנו בכפיית אמונתנו על אחרים.
השמירה על ייחודנו כעם היתה מאז ומתמיד מקור כוחנו אך למצער היא היתה לנו לעתים לרועץ.
התרבויות החזקות של אותם זמנים, היוונים והרומאים, רצו לראות את עם הנצח מוותר על תרבותו, על האמת האלוהית שלו, למען היטמעות בתרבות העולמית האלילית דאז.
עמנו נלחם בחירוף נפש ובעוז על חירותו ועל זהותו.

עד היום אנו זוכרים וחוגגים כל שנה את חג החנוכה, המסמל את ניצחוננו על הכובש היווני.
אנו מתגאים עד היום בשם "מכבי", שהיה הכינוי של מנהיג המרד, יהודה המכבי.

כאן המקום לפנות בשם העם היהודי למחזיקי האמונה הנוצרית ברחבי תבל, ולהזכיר יהודי מהגליל, שממנו נבטה אחותנו הקטנה, הדת הנוצרית. יהודי זה, בילה רבות בבית המקדש בירושלים ולימד שם את תורתו. המקום היה קדוש מאוד בעבורו, כבן לעם היהודי.
קורות חייו, דבריו ומעשיו הביאו להיווסדה של הדת הנוצרית, שמהווה כיום את מרבית אוכלוסיית העולם, אשר ירושלים, הר הבית וארץ ישראל קדושות בעבורה באופן אמיתי והיסטורי.

לדאבון ליבנו, בשלהי בית שני, זרע המחלוקת שפשה בעמנו והשנאה היוקדת בין פלגים שונים בעם הביאו על עמנו זוועות נוראיות. הדם זרם ברחובות כאשר בית המקדש עלה באש וחומות העיר נפלו על ידי הרומאים.
עד היום נותר לנו קיר אחד, בחלקו המערבי של הר הבית, זכר נצחי לבית המקדש ולממלכתנו השניה.

לאחר חורבן הבית השני החלפנו את העלאת הקורבנות בתפילות, ומאז במשך 2000 שנה ברציפות התפללנו, שלוש פעמים ביום את התפילות הבאות -
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ, וְקַבְּצֵנוּ מְהֵרָה יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ .
בָּרוּךְ אַתָּה יי , מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב, וְתִשְׁכּוֹן בְּתוכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיָן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין .
בָּרוּךְ אַתָּה יי , בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם.

הראו לי עם נוסף שמתפלל כך כמה פעמים ביום באופן מפורש על ארץ ישראל וירושלים!

במשך אלפיים שנות חרפנו נפשנו על זהותנו. במשך אלפיים שנות גלות שמרנו על אמונתנו. במשך אלפיים שנה העברנו מדור לדור את מורשתנו המפוארת. במשך אלפיים שנה כמהנו לשוב לירושלים.
ובמשך אלפיים שנה ניסו העמים בהם ישבנו להשמידנו. בגירושים המוניים, בעינויים קשים ואכזריים, בפוגרומים בלתי פוסקים. העמים שבתוכם ישבנו היכו בנו וניסו למחוק אותנו מעל פני האדמה.

כתוצאה מכך היו בקרבנו כאלה שבחרו להפנות עורף למורשתם.

אך לבסוף קם לו מנהיג שטני, היטלר ימח שמו וזכרו, שסחף אחריו את עמו והחליט, ממש כמו המן הרשע מפרס, להשמיד ולאבד את כל העם היהודי.

להיטלר השטן לא משנה אם יהודי זה או אחר ראה עצמו כיהודי - השטן הנאצי רצה במותו.

באופן שיטתי, כמו שעון, השמידו שישה מליון מבני עמנו. עמנו שישב בקרב עמים אחרים, כפוף ראש, נחבא אל הכלים. העם אשר סבל לאורך כל שנות גלותו מעלילות ושקרים אודותיו. עם שהעלילו עליו שהוא שולט בעולם. את העם הזה הובילו כצאן לטבח. עם זה שחירפו וגידפו אותו ואת דתו ובמקום להגיב באלימות, במלחמת דת, במרי כולל, בארצות בהם הוא חי. עם זה כמו קיבל עליו את הדין, והוביל עצמו בכניעה לגיא ההריגה, כמעט באותה כניעות שבה הלך אברהם להעלות את בנו לעולה.
שישה מליון מבני עמנו עלו לעולה בשנים הארורות האלה. שישה מליון מבשרנו, כאלה שראו עצמם חלק מעם ישראל וגם אלה שפרשו מעמנו, נשחטו על המזבח של השטן הנאצי.
לאחר תבוסת כוחות ציר הרשע דאז, שארית הפליטה של עמנו עלתה גרומה וכחושה מתוך הגהינום חזרה אל ארץ אבותינו.

מתוך המציאות שבה נתגלה כיעורו של המין האנושי בשיאו, הואיל העולם לאפשר לנו לשוב לארצנו.

אנו הסכמנו לקבל רק חלק קטן ממולדתנו ההיסטורית האמיתית. העדפנו את כור מחצבתנו על פני חלופות בעולם שהוצעו לנו. העדפנו לממש את הבטחתנו לעצמנו מזה אלפיים שנה - בחרנו לשוב לציון - לארץ ישראל ולירושלים, ברתנו הנצחית.

אך נדמה שהסרטן הנאצי שלח גרורותיו לכאן ועמי האיזור הערבים לא הסכימו לתת לעם הרצוץ והקטן הזה פיסת אדמה קטנה - שבנו לארץ שממה. הפרחנו אותה. רכשנו את אדמתנו חזרה בכסף. מעצמות העולם ששלטו באיזור העניקו לנו חלקת אדמה - אך הצורר הערבי האכזר לא הסכים לקבל אותנו באיזור וקם עלינו להשמידנו.

הפעם ניצחנו את הצורר שקם עלינו וכוחנו עלה ועולה עליו.
אך מאז, הצורר הערבי אינו מפסיק לנסות ולהשמידנו. הצורר הערבי משקר ומעליל עלינו עלילות ומנסה להפוך אותנו לנאצים. הצורר הערבי מנסה להציגנו כגנבים, ככובשים!
עם ישראל! לא כבשנו את ארץ ישראל!
לא כבשנו את ירושלים!

שבנו למולדתנו.
שבנו לארץ חרבה.
שבנו לשממה.
שבנו לארץ שחיכתה לשובנו!

עם שובנו ארץ ישראל שוב פורחת ומלבלבת!

מי מעז לומר שאנו כובשים את הארץ שלנו?

מי מעז לטעון שביתנו אינו שייך לנו.

מי מעז לטעון שירושלים קדושה לו יותר מאשר לנו?

אנחנו קוראים לירושלים בשמה! מאז ומתמיד קראנו לה בשמה.

מי שקורא לירושלים "המקום הרחוק ביותר", שקודם כל ילמד את שמה!

שיבדוק ממי קיבל את המקום המרוחק הזה ומי ייחל לשוב למקום מרוחק זה אלפיים שנה!

ארץ ישראל היא שלנו. לא כבשנו אותה.

לנו המפתחות לבתינו בארץ עוד מימי אברהם אבינו!

אותנו היגלו מכאן בשתי אסונות ונתנו את ארצנו לפלישתים!

כל העולם יודע את האמת - לנו המסמך המוכיח את בעלותנו על הארץ - התנ"ך!

מי יעז לכפור בצדקתו?

מי שכופר בצדקת התנ"ך, כופר בצדקת כל כתבי הקודש המבוססים עליו!

עם ישראל,
אל תרא ואל תחת!

גם בימינו קם בפרס המן רשע, זרע עמלק, גלגולו של היטלר, אחמדיניג'אד.
בן הבלייעל הזה מכחיש את השואה שהשטן הנאצי ביצע בעמנו בעודו מאיים לבצע את אותו הדבר בעצמו!

אין גבול לחוצפה!
שימו לב מה השטן הפרסי הקטן אמר עלינו:
"היהודים הם אויבי המונותאיזים, הם מחרחרי כל המלחמות והסכסוכים בעולם. היהודים מייצגים את כל השטניות, תאוות הבצע והרצח של הנביאים. הדרך היחידה לטפל ביהודים ובמדינת ישראל, היא לא לבטל או להתנגד לקיומה, אלא לשלוח אותה ואת תושביה היהודים לגיהינום, משום שהיהודים אינם יכולים לחיות יותר בין נהר הירדן ובין הים התיכון; בכל האזור הזה לא צריך להימצא אפילו יהודי אחד."

אילו הבלים! אילו שקרים! רק השטן יהפוך את האמת על גבה בצורה כזו!

עם אחר היה מזמן נעלב ופותח במלחמה על הכפשה שכזו!

אך אנחנו בוטחים באמת שלנו ואין לנו צרוך להעלב משקרים עלובים שכאלה.


אבל לעומתנו, העולם הנוצרי ניצב מגמגם אל מול דברי השטן הנחרצים. העולם הנוצרי אינו שומע או מסרב לשמוע כי האיום מופנה גם אליו.

אנחנו רואים היום כיצד העולם שוב מהסס מול הצורר השטני שקם על העם היהודי.

עם ישראל, בארץ ובעולם!
אל תיראו ואל תחתו!

בניגוד לעבר היום אנחנו יושבים על אדמתנו וכבודנו לא יהיה למרמס.

בניגוד לעבר אנחנו מחזיקים בכוח כמוהו אוייבנו טרם חלמו להשיג.

עם ישראל - הקשיבו היטב!

שואה שנייה לא תהיה!

העם היהודי לא יאפשר את השמדתו!

אנחנו נגדע את ידו ואת כל איבריו של כל מי שמאיים על קיומנו.

אנחנו נשמיד באכזריות את כל מי שיעז לגעת בשערה משערותינו.

כל מי שמצדד בהשמדתנו, כל מי שתומך, במעשים או בדיבורים, בפגיעה בנו, סופו כליה.

אוייבנו ובני בריתם יושמדו באכזריות נוראה מזו שבה רצו להשמידנו או מזו שבה כבר ניסו!

עמנו היום אינו חלש כאותו העם שהובל כצאן לטבח.

עמנו היום חזק כשמשון הגיבור שהיכה בפלישתים!

העולם לא רוצה שנגלה היום את כוחנו העצום כמו ששמשון גילה לפלישתים בזמנו.

לכל המפקפקים בזכותנו על ירושלים, לכל המאיימים על הבערת האיזור בשל עמידתנו על ריבונותנו המוצדקת וההיסטורית - דעו כי קצנו בשקרים שלכם.

קצנו בעלילות הנלוזות שלכם.

דבריהם הם הבל הבלים ורעות רוח.

שקרים עלובים ואומללים.

הגיע הזמן להוציא את האמת לאור ולהחזיר את כבודנו שאבד!

אני קורא לאומה הערבית ולעולם כולו:
מי שרוצה שלום של אמת איתנו - שקודם כל יכיר בזכותנו להתקיים.

קודם כל שיכיר בזכותנו על הארץ!

עד אז לא ייכון שלום אמת.

מי שמתכחש לאמת ההיסטורית שבזכותה ירושלים היא בירתנו וארץ ישראל היא מדינתנו - שלא יעז לדרוש מאיתנו דבר!

מי שמתכחש לזכותנו להתקיים בכבוד בארצנו, כמוהו כצוררנו!

שלום ישרור כאשר משפחת העמים כולה תשלים עם קיומנו הצודק.


עם ישראל - בשם האמת, בשם הצדק ההיסטורי, בשם המוסר -
ירושלים תישאר לנצח בירתנו המאוחדת - כעיר שחוברה לה יחדיו.

נסיים בתפילה העתיקה החותמת את תפילת העמידה -

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ,
כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.
וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת-כָּל-עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן.
"

2 comments:

  1. אורי - כותב המאמר9 באפריל 2010 בשעה 7:11

    תודה רבה!

    השבמחק
  2. אורי - כותב המאמר9 באפריל 2010 בשעה 7:11

    תודה רבה!

    השבמחק