הלאומיות הירדנית והפוסט-ציונות\רוני

הקדמה: עם ישראל הינו עם של אלפי שנים.
הקשר שלנו לא"י הוא עתיק יותר ממרבית או מכל הארצות הקיימות בתקופה שלנו
למרות זאת יש המערערים על זכותנו על הארץ, כולל אפילו יהודים המערערים על כך.
ירדן היא מדינה מלאכותית שקיימת פחות ממאה שנה והינה הצעדים שהם נוקטים.
במקרה הזה יש לנו מה ללמוד משכנינו.

את המאמר כתב רוני (http://www.gplanet.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=960&PN=1)

"

ממליץ לכם לקרוא כיצד רואים הירדנים בגידה במולדת ומהם ערכי היסוד עליהם הם מצהירים, מדינה שקמה ללא שום עבר היסטורי, על ידי שבטים נוודים מנסחת אמנה כזו, כאשר בישראל אשר בה ליהודים היסטוריה עתיקה אלפי שנים טרם היווסדה של "ממלכת ירדן", מסמך כזה ככל הנראה לא היה עובר בבג"ץ
הקדישו תשומת לב לפרטים הבאים במסמך:
-כמה סעיפים מתייחסים ל"חיזוק תחושת השייכות" "הלאומיות" וכו'
-כיצד מתייחסים להתערבות חיצונית בענייני המדינה
לקרוא וללמוד מהשכנים
רוני
תוכנית הפעולה של פורום "כולנו ירדן" שהסכימו עליה יותר מ-700 אישים ירדניים מכל שכבות החברה ומוסדותיה.
ראשית: תכנית העבודה העוסקת בחיזוק החזית הפנימית.
1) מחויבות לאושיות הלאום כמפורט להלן:
א- מחויבות לאושיות הלאום, החוקה, החוק,
הדמוקרטיה,הפלורליזם הפוליטי,וכיבוד דעת הרוב.
ב- המלך הוא ראש המדינה,מגן שלטונה, שותף בפעולתה והערב הראשי להגנה על הריבונות הלאומית והאינטרסים של המולדת ותושביה.
ג- מחויבות לזהות הערבית האסלאמית אשר ירדן הוקמה על יסודותיה.
ד- קיום בפועל של תחושת השייכות למדינה, לזהותה הפוליטית,הלאומית והתרבותית, ולהנהגתה ההאשמית הנושאת בלגיטימיות של השליחות והביצוע.
ה- ביסוס מדינת החוק והמוסדות, וחיזוק עקרון הצדק החברתי,שוויון ההזדמנויות,והשקיפות.
ו- שלטון המדינה מהווה את הסמכות העליונה, ואין שום סמכות אחרת מקבילה לה או גבוהה ממנה.
ז- שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ושיתוף הפעולה ביניהן, והתייחסות לכל פגיעה מצד כל רשות בזולתה כפגיעה במשמעות הכללית של הריבונות.
ח- התייחסות להסתמכות על גורמים חיצוניים כדי לצאת נגד המדינה כפגיעה בריבונות הלאומית ובאינטרסים העליונים של המדינה.
ט- הצדק הוא המפתח למניעת קיצוניות, "התכפיר" (האשמת הזולת בכפירה),וטרור.
י- הגנה באמצעות החוק על מדינת החוק.
2) אימוץ מדיניות,חקיקה והליכים למלחמה בשחיתות, בפרוטקציוניזם,ושאר התופעות המנוגדות לשלטון החוק והצדק החברתי, וזאת באמצעות חקיקת חוק למלחמה בשחיתות ( חוק המטה למלחמה בשחיתות).
3) מחויבות להמשך היישום של תוכנית הרפורמות הפוליטיות,הכלכליות והחברתיות .
4) אימוץ תוכניות בתחום החינוך והתקשורת במוסדות החינוך בבתי הספר ,באוניברסיטאות,באמצעי התקשורת, ובמוסדות הדת כדי לפתח תקשורת תקינה בין האזרח ומולדתו, ולהגביר את תחושת השייכות בקרב העם.
5- טיפול בבעיית חוסר האיזון בפעולות הפיתוח הכלכלי והחברתי בין אזורי הממלכה. בעיה זו גרמה להיווצרות מוקדי עוני במחוזות שגורלם לא שפר עליהם, ויצרה פערים במבנה המשק בין רבדי החברה הירדנית.
6) נקיטת פעולה להעמקת תחושת הגאווה באזרחות ובזהות הירדנית.
7) הדגשה שעל המדינה לדאוג להקמת מוסדות החברה ועיצוב המודעות הקולקטיבית.
8) הצבת קריטריונים ברורים בעלי שקיפות למילוי תפקידים מנהיגותיים בכירים.
9) הרחבת מעגל המעורבים בקבלת ההחלטות בתחום הפוליטי ובתחום הפיתוח.
10) הרחבת הדו-שיח המוסדי בין שלוש הרשויות - המבצעת, המחוקקת והשופטת, ועם אמצעי התקשורת, מוסדות החברה האזרחית והאזרחים, והפיכת הדו-שיח לאמצעי ליצירת קשר ופתרון בעיות.
11) הגברת האמינות של הממשלות בעיני האזרח.
12) נקיטת פעולה להגברת התפקיד של ההנהגות העממיות בעלות האמינות ושל המוסדות המתווכים בין האזרח והרשות המבצעת.
13) דרישת מחויבות מצד מוסדות החברה האזרחית,כולל המפלגות והארגונים, לגילוי אזרחות אמיתית בשורותיהם, בשיח שלהם, במצעיהם,ובפרסומים שלהם. על מוסדות אלו להיות ירדניים הן מבחינת נאמנותם,הן מבחינת תחושת השייכות שלהם והן מבחינת מימונם.
יש להדגיש את הצורך ביישום החוק במקרים בהם הוא מופר.
14) איתור מקורות החשיבה "התכפירית" (כזאת שמאשימה את הזולת בכפירה) הסוטה מדרך הישר, הן בקרב אישים והן בחיבורים כתובים או מושמעים. על סמך זאת יש לטפל ולעצור התופעה, ולהתמודד איתה באמצעות אנשי דת מוסלמים (עולמא) המסוגלים להתעמת עם אותם אישים ולנהל איתם דו שיח. כמו כן יש למקד תוכניות בתקשורת סביב שאלות רעיוניות ואופן הטיפול בהן.
15) תשומת לב וטיפול בנושא דרשות יום השישי, תוך הסתייעות במוסמכים לכך מבחינה מדעית והלכתית.
16) גיבוש אסטרטגיה חדשה הכוללת חזון ותוכנית ברורה על ידי משרד הווקף וההקדשים האסלאמיים ואשר תיקח בחשבון את ההתפתחויות המשפיעות על עבודתו.
17) לחימה בהשפעות החשיבה "התכפירית".
18) נקיטת פעולה ליצירת תרבות מנוגדת לתרבות ה"תכפירית". על הדבר להיעשות באמצעים מדעיים ובאופן שיפריך את הטענות שלהם ויחסן את החברה מפני אותם רעיונות.
19) הצרת צעדיהם של אנשי "התכפיר" באמצעות הכרזה על דחיית השימוש בקריטריונים סלקטיביים בעולמנו, והתנגדות לכל סוגי האימפריאליזם והעושק. לא נוכל להתנער ולהתקדם באמצעות "התכפיר" אלא באמצעות בניה,פיתוח והכנה כדי להיות חזקים. רק אז נגשים את שאיפותינו בכל הנוגע לבעיות הגורליות שלנו בפלסטין,עירק וכו".
20) הסברת המושגים שעליהם מסתמכים "התכפיריים", כגון "הג'אהליה" , התמקחות, עבודת אלילים, נאמנות וכו. זאת כדי שלא יוכלו להמשיך להישען עליהם בהונאת האנשים. התחליף לכך הוא הרצון לתיקון הפרט והחברה באמצעות העיקרון של עצה לכל.
21) פרסום "מסר עמאן" ותרגומו לשפות שונות כדי להסביר את מושגי הצדק, "הווסטיה", (זרם באסלאם הדוגל ב"דרך האמצע"), קדושת הדם, סובלנות,הכרות הדדית, רחמים, דו שיח.
22) הכנסת רפורמה במערכת החינוך באופן שבו תוכניות הלימודים ידגישו את עקרונות אהבת החיים, הבנייה, עשיית חסד, והפצת תרבות הדו-קיום והפלורליזם, והבלטת הסובלנות של האסלאם.
23) אישור חוק למלחמה בטרור.
24) תיקון חוק הדרשה וההטפה.
25) הסדרת התהליך של הוצאת פסקי הלכה, הרחקת פסקי ההלכה הקולקטיביים מהקיצוניות , וזאת על ידי הקמת מועצה לפסקי הלכה,וייזום החקיקה הדרושה לכך.
26) אימוץ מנגנון מוסדי שיסייע להפיץ את מערכת הערכים והנורמות אשר מחזקות את האחדות הלאומית, מעלות את מורל האזרחים, ומגבירות את אמונם בעתידם ועתיד מולדתם
"