פורט ארתור – מי זוכר?

ישנם אירועים קטנים ושוליים בעת שקרו ורק אחרי הרבה שנים מתברר שהם אירועים משמעותיים ביותר.

כזה הוא הקרב שהיה בנמל פורט ארתור.

קרב שמעט מאוד אנשים מכירים והשפיע בצורה משמעותית ביותר.

על כך במאמר הבא.
פורט ארתור הוא נמל בסין שהיה בשליטה רוסית.
במקום הזה היה קרב ב 1905 שהשפיע הרבה מעבר לחשיבות הקרב עצמו.
אז קודם נראה מה היה הקרב ואחר כך נסקור את ההשפעות שלו.

ב 1905 ביצעו היפנים מתקפת פתע על הצי הרוסי שהיה מרוכז בנמל
המתקפה היפנית היה מוצלחת מאוד , רוב האוניות נפגעו ואלו שלא נפגעו
לא יכלו לצאת מהנמל עקב מצור יפני.
(על החשיבות הרבה של מלחמות ימיות לפני עידן המטוסים בפעם אחרת)
למרות שהצבא הרוסי היה הרבה יותר חזק נאלצה רוסיה להיכנע לדרישות
היפניות ובין שאר הדרישות הנמל עבר לשליטה יפנית.
אני לא נכנס לנושא של מדוע פרצה המלחמה ומה רצו היפנים אלא מתרכז
בשאלה העיקרית והיא ההשפעה הגדולה של הקרב הזה שהיא הרבה מעבר
לעוד קרב בין שתי מדינות.

נקודה ראשונה- בפעם הראשונה נוצח האדם הלבן.
צריך להבין את המצב באותו תקופה בכדי להבין את משמעות המשפט שכתבתי.
האדם הלבן כבש ושיעבד את כל היבשות:
ארה"ב הוקמה תוך גירוש האינדיאנים, הספרדים ביצעו רצח עם שיטתי באמריקה הלטינית,
הצרפתים,הבלגים,הבריטים, הגרמנים, הפורטוגלים ועוד כבשו והחזיקו קולוניות באפריקה ובאסיה
והחזיקו בכל אי באוקיאנוסים השונים תוך כדי מעשי טבח נוראים.
כל זה היה במשך מאות שנים.
"הגזעים" הלא לבנים נחשבו כנחותים ואין בכלל להתחשב בהם.
לכן לא היו עבדים לבנים אלא שחורים, צהובים, מולטים וכדומה.
גם הלא לבנים האמינו שהאדם הלבן הוא בלתי מנוצח.
התבוסה הרוסית שברה את הכלים והביאה לידי מחשבה שאפשר לנצח את האדם הלבן וזה היה הבסיס
להתקוממויות שהחלו נגד השליטה הלבנה בארצות שונות.
בסופו של דבר נסוג האדם הלבן מהקולוניות 50 שנים לאחר מכן אבל הבסיס לנסיגה היה ב 1905
לפני שאני אגיע לנקודה השנייה אני רוצה להדגיש עד כמה גדול היה הזלזול של האדם הלבן בשאר
"הגזעים" הלא לבנים.
היפנים השתמשו בפעם הראשונה במכונות ירייה והוכיחו כי הסתערות רגלית המונית
מול מכונות ירייה פירושו טבח של הכוחות המסתערים.
אף צבא אירופאי לא טרח ללמוד את הלקח הזה ומאות אלפי חיילים ואולי אפילו מיליוני חיילים
שלמו על כך בחייהם פחות מעשר שנים לאחר מכן כאשר בזמן מלחמת העולם הראשונה
הסתערו מיליוני חיילים מול מכונות ירייה ונטבחו.
הלבנים ראו בניצחון הצהובים תקלה שנבעה מהתקפה מוצלחת בלבד ואין מצב שהם ילמדו
מהצהובים הנחותים הללו משהו.

נקודה שנייה- היפנים למדו טוב את הלקח וביצעו התקפה מוצלחת שוב מול אוייב
חזק מהם , שוב מול הכוח הימי שלו ושוב מתוך מחשבה שבכך הם יכריעו את המלחמה.
מדובר בתקפה על נמל פרל הארבור בדצמבר 1941.
ההתקפה גררה את ארה"ב למלחמת העולם השנייה בניגוד לרצון של חצי מהציבור
האמריקאי שעד ההתקפה רצה להישאר מחוץ למלחמה.
אין צורך להוסיף מילים על החשיבות המכרעת של ארה"ב במלחמה זו ושרטוט גבולות העולם אחריה.


שימו לב איך קרב אחד מתוך אין סוף של קרבות ישנים השפיע על העולם כל כך הרבה.

לסיום נקודה שלנו הקשורה לאותו קרב- הרוסים הזרימו תגבורות יבשתיות לפורט ארתור
(שלא עזרו כידוע)
בין הכוחות שהוזרמו היה יהודי בשם יוסף טרומפלדור שאיבד באותו קרב את ידו השמאלית מכדור
של מכונת ירייה יפנית.

למה רק בעם היהודי קיימת תופעה כזו?

לפני מספר חודשים נמלט האלוף דורון אלמוג בעור שיניו ממעצר בבריטניה.
יהודי ואני חושב גם ישראלי לשעבר היה מעורב בהוצאת צו מעצר נגדו על פשעי מלחמה.

דורון אלמוג במסגרת ההגנה על מדינת ישראל היה אחראי על חיסול רוצחים שהשתמשו בבני עמם כחומת מגן אנושית. כאשר חוסלו הרוצחים נפגעו אזרחים ממש לא אזרחים תמימים אבל אזרחים

ולכן פנה היהודי הצדיק לבית המשפט בבריטניה לעצור את דורון אלמוג.

נועם חומסקי מטיף בגלוי שנים נגד מדינת ישראל
את השופט הנאור גודלסטון הספקנו להכיר.
דומה שבכל ארץ ישנו תמיד היהודי התורן שמצדד בלהט נגד מדינת ישראל
ומעריץ את הגרועים שבאויבינו.
אני בפירוש לא מתכוון לאנשים שחושבים שאם נחזיר שטחים יהיה שלום.
זכותו של כל אחד להביע את דעתו וגם אם אנשים אלו טועים הרי זו דעה לגיטימית בחברה דמוקרטית.
אני מדבר על אותם יהודים שמצדדים בחמאס , בחיזאללה ובאיראן.
כל אותם גופים או מדינות שנשבעו להחריב את המדינה ומדברים על כך גלויות.
לא ראיתי לדוגמא תורכי שמצדד בארגון שמטרתו להחריב את תורכיה

אין הפגנות של תורכים בעד יוון (ויוון בכלל לא שואפת להשמיד את תורכיה אלא יש להן סכסוכים על שטחים)
לא ראיתי מצרי שמצדד בארגון שמטרתו להחריב את מצריים.
מקסימום יש טענה נגד המדיניות המצרית אבל לא נגד גורם ששואף להשמיד את מצריים.
כנ"ל ארה"ב. אין אמריקאי (שהוא לא מוסלמי) שתומך באל קעידה אלא יש טענות כלפי מדיניות אמריקאית.

כנ"ל בהודו שמצוייה בסכסוך עמוק עם פקדיסטן וסכסוך רדום יותר עם סין וניתן להביא עוד דוגמאות.
דומה שרק בעם היהודי קיימת תופעה כזו.

אם למישהו יש הסבר אשמח לפרסם את ההסבר.

הקרב על בריטניה מזוית שונה

הקרב על בריטניה התחולל בחודשים יוני-נובמבר 1940 ונחשב לאחד משורת הקרבות המשמעותיים של המלחמה.

אין בכוונתי להפחית במשהו את עמידת הגבורה של הבריטים אלא להציג זוית לא מוכרת כמעט בקרב זה
הקדמה- במאי 1940 הכוחות הגרמנים כבשו את הולנד ובלגיה.
הגרמנים נצלו את המבנה המישורי של בלגיה ואת העובדה שהגבול בין בלגיה לצרפת לא היה מבוצר,
חדרו לצרפת דרך בלגיה ובתנועת מלקחיים מהירה של השריון לכדו את הצבא הצרפתי וכן כוח בריטי שהיה מוצב בצרפת.
הגרמנים פיתחו תנועה צבאית שנקראה מלחמת הבזק שהתבססה על מהירות והפצצות משולבות של השיריון וחיל האויר. זו הייתה שיטה חדשנית ולא היה ידוע אז כיצד ניתן לבלום את מלחמת הבזק הזו.
הניצחון היה מושלם. הצרפתים והבריטים נסוגו בבהלה ולא היוו עוד כוח לוחם.
צרפת נכבשה במהירות וכמעט ללא התנגדות.
הבריטים הצליחו לחלץ מצרפת את רוב הכוח שלהם באזור דנקירק ונסוגו במהירות לבריטניה.
היות והיטלר הבטיח את הצד המזרחי מול סטלין באמצעות חוזה ריבנרופ-מולוטוב
הרי לא היה כוח באירופה שיכל לסכן את גרמניה.
ספרד של פרנקו שמרה על נטרליות, צרפת נכבשה, אנגלייה הייתה מבוצרת באי שלה, רוסיה ,כאמור,
חתומה על הסכם שלום ושאר הארצות כבושות ,נמצאות במחנה של היטלר או חלשות כך שאינן מהוות שום איום כלפי הגרמנים.
במצב זה החליט היטלר לכבוש את בריטניה.
למזלם של הבריטים הם נמצאים באי כך שלא הייתה אפשרות לגרמנים להניע את דוויזיות השריון שלהם
לכיוון בריטניה.
כיבוש אי היא משימה קשה היות ובזמן עד שהמתבססים בתוך היעד יש יתרון מוחלט למגן שנמצא
בעמדות שלו בזמן שהתוקף שנמצא בים או בנקודת הנחיתה חשוף לאש המגינים.
(זו הייתה גם הבעייה שניצבה מול כוחות הברית 4 שנים לאחר מכן בזמן הפלישה לנורמנדי).
בכדי להצליח בפלישה לאי חייבים יתרון בים ובאוויר.
כאשר השלב הראשון הוא עליונות אווירית.
כאשר משיגים עליונות אוירית ניתן להפציץ את חיל הים של המגינים ללא הפרעה ואז להשיג את העליונות הימית.
לאורך הקיץ והסתיו של 1940 ניסו הגרמנים להשיג את העליונות האוירית.
תקופה זו קרויה הקרב על בריטניה.
הגרמנים בנו שדות תעופה בצרפת קרוב לתעלה הבריטית והתחילו במערכה.
יש לזכור שבחיל האוויר הגרמני היו הרבה יותר מטוסים וטייסים מאשר בחיל האוויר הבריטי
ובנוסף לכך הטייסים הגרמנים צברו כבר ניסיון קרבי בקרבות קודמים לעומת הבריטים
שלמעשה לא נלחמו עד אז.
בשלב הראשון הגרמנים ניסו להכניע את חיל האוויר המלכותי
הטייסים הבריטים לא נכנעו וכעבור חודשיים של קרבות אוויר קשים שהתברר שאין אפשרות
לניצחון בקרבות האוויר פנו הגרמנים לאסטרטגיה אחרת.
הם החלו להפיץ את לונדון וערים אחרות כמו מנצ"יסטר.
המטרה הייתה לפגוע בבית החרושת הבריטים ומעל לכל להרוג כמה שיותר מתוך תקווה שהרג המוני של
אזרחים יאלץ את הממשלה הבריטים להיכנע.
אומנם נהרגו אלפי אזרחים אך הבריטים למדו להיכנס למקלט בזמן,רוחם לא נשברה ומעבר לכך
הבריטים החלו לשלוח מטוסים בלילה להפציץ את ברלין.
החורף התקרב והיטלר עשה עוד ניסיון נוסף בהפצצה קשה מאוד על קובנטרי
(כפי שכבר כתבתי במאמר קודם) אולם גם הפעם לא נכנעו הבריטים.
כאשר הגיע החורף נאלצו הגרמנים להפסיק את המתקפה, בריטניה ניצלה את הזמן להתארגנות ולמעשה
לא עמדה עוד סכנת פלישה.
לימים הכריז צ"רצ"יל את ההצהרה המפורסמת:
"מעולם לא היו רבים כל כך חייבים כה הרבה למעטים כל כך".
הוא התכוון לטייסים הבריטים שהצילו את בריטניה באותה תקופה.
המשפט עצמו נכון, כי אם חס וחלילה חיל האויר הבריטי היה מושמד הייתה מוגת עליונות ימית ועקבותיה
פלישה גרמנית ויתכן שבריטניה הייתה נכבשת.
ברור שבמקרה כזה המלחמה הייתה מתארכת עוד בשנים ומי יודע אם בכלל ההכרעה הייתה כפי שהייתה בסוף. כי הרי האי הבריטי שימש כמוצב קידמי לכוחות בעלות הברית ובלעדיו היה מאוד קשה להכניע
את הגרמנים.
עד כאן לגבי נכונות המשפט.
מבלי לפגוע באומץ הלב, התושייה ההקרבה ושאר התכונות של הטייסים הבריטים
שאכן הצילו את בריטניה ואולי גם את העולם כולו כפי שציינתי מקודם
ישנה נקודה שאין התייחסות אליה והיא תנאי הקרב האוירי.
הקרב נערך בשמיים בריטים לפני 70 שנים והיו לבריטים מספר יתרונות .

כל טייס גרמני שמטוסו הופל היה אבוד. מת או שבוי.
כל טייס בריטי שצנח בשלום יכול היה באותו יום לטוס במטוס אחר ולהמשיך להילחם והיו מצבים כאלו
טווח הטיסה של המטוסים באותה תקופה אפשר לגרמנים לשהות בשמיים הבריטים 20 דקות בערך בזמן שהטייסים הבריטים שהו באוויר מעל שעה
מהקרקע נורתה אש נ"מ נגד הגרמנים וכך הטייסים הגרמנים היו צריכים להתרכז גם בנסיון להתחמק מהאש מהקרקע וגם מטייסי אוייב בזמן שלא כך היה המצב אצל הבריטים
תמיד מי שנלחם על הבית נלחם ביתר דבקות במטרה.
מצג האוויר (עננים, ערפל וכדומה) היה מוכר יותר לטייסים הבריטים מאשר לגרמנים.
הבריטים פיתחו ראשונים את המק"ם וכך ידעו יותר על תנועת המטוסים הגרמנים
הבריטים פיצחו את הצופנים הגרמנים וכך ידעו את תוכניות הגרמנים.

כל זה נכון אבל עדיין כולם צריכים להודות לטייסים הבריטים שנלחמו בגבורה מול מטוסים רבים יותר ומול טייסים שצברו יותר ניסיון קודם והצילו את בריטניה וכפי הנראה את העולם כולו.

המרד הערבי הגדול אז והיום

עברו 70 שנים ונראה ששום דבר לא השתנה.
ההסטוריה מתנהלת באופן זהה לחלוטין.
הקדמה- המרד הערבי הגדול הוא השם למאורעות שהיו בשנים 1936-1939
או אם תרצו האינתיפדה של 1936-1939

אם נעבור ונסקור את אותן השנים נראה קווי דמיון רבים מאוד לתקופתנו.
אני אסקור בקצרה את הנושא ואתמקד בנקודות בולטות.
המרד פרץ ממספר סיבות:
הישוב היהודי גדל והתבסס כלכלית בארץ
תנאי מצוקה של האוכלוסייה הערבית
ניסיון בריטי לפתרון מדיני שנתן הרבה מאוד לערבים אבל גם משהו ליהודים
(אני לא נכנס לפרטים שכן היו מספר רעיונות)
גורמי חוץ (גרמניה הנאצית) שעודדו את הערבים לפתוח במרד והבטיחו סיוע כספי, פוליטי וצבאי

המרד החל בהתקפות ורציחות בעיקר של אזרחים יהודים,
התקפות על כוחות בריטים, רציחות של ערבים שנחשדו באי ציות למרד
ניסיון לפגוע כלכלית בישוב היהודי ועוד.

בסופו של דבר היישוב היהודי לא נפגע למעט קורבנות הטרור,
הייתה אבטלה רבה מאוד אצל הערבים שאיבדו את מקומות עבודתם
והבריטים אחרי מספר שנים של ניסיונות לפייס את הערבים עברו למתקפה צבאית
ששברה את המרד וראשי המרד ברחו לגרמניה הנאצית ומשם עודדו את המשך המרד.

כל זה בקצרה, כמובן, המרד הערבי הגדול.
הדמיון לתקופתנו ממש מדהים:
היישוב היהודי (מדינת ישראל) חזק ומשגשג
הערבים בשפל המדרגה.
ניסיונות לפתרון פוליטי שייתן לערבים הרבה אבל לא 100% נתקל בסירוב מוחלט
התקפות על אזרחים,רצח פנימי של ערבים, איבוד מקומות עבודה אצל היהודים שגרר
אבטלה איומה, סיוע ועידוד מגורמים חיצוניים, אלפי קורבנות לערבים
ואחרי מספר שנים של ניסיונות לפיוס מתבצע פתרון צבאי לטרור
ראשי הטרור ברחו ומבחוץ מנסים להתסיס את הרחוב.

התוצאות גם הן זהות-
אנחנו ממשיכים הלאה ולא נפגעים כמדינה ,למעט הקורבנות שנפגעו כמובן,
הערבים ספגו אלפי קורבנות ,אבטלה איומה ולא השיגו דבר
וכמובן – כולם אשמים באסון שהם התעקשו להביא על ראשם
הם ,כמובן , קורבנות זכים ותמימים.

חשיפת צביעותה של טורקיה בעת המודרנית

כתבתי בזמנו מאמר על הצביעות התורכית: אלופי הצביעות

ראיתי באתר אחר מאמר של משתמש\ת בשם STAR_WOLF

ביקשתי וקיבלתי את אישורו\רה לפרסם את המאמר שלו\ה

הינה המאמר. כל מילה נכונה!

חשבון לדעת !
על כל פשעי הטורקים נגד הארמנים אנחנו יודעים כבר, במהלך מלחמת העולם הראשונה מעל מליון ארמנים עברו שואה מכוונת על ידי הטורקים.
אבל בואו ננתח את רמת הצביעות של הטורקים, ומדוע המנהיגים ההססנים שלנו לא מנצלים את הזדמנויות הפז הללו על מנת להדק יחסים עם מדינות שעוינות את טורקיה. ראשית טורקיה היא כובשת (בניגוד לישראל שלא נמצאת בעזה בכלל), את מה היא כובשת?. צפון קפריסין,חלקים מכורדיסטן,חלקים נכבדים מארמניה,כמה איים יוונים,ואיזור שלם כפול בגודלו מרמת הגולן מסוריה.
בואו נתעסק לרגע עם קפריסין, הקפריסאים מאז ימי הקדם היו בעלי תרבות ומורשת יוונית. קפריסין היתה בימי מלכות בית תלמי על מצרים ככתר היהלום של בית תלמי. שהפך אותה למשגשגת.קפריסין לאחר מכן היתה בידיהם של הרומאים, ולאחר מכן בידיהם של הביזנטים הרומאים. בזמן עליית האימפריה הערבית קפריסין נכבשה אך הביזנטים הרומאים כבשו אותה מחדש. רק כדי לאבד אותה שוב לאנגליה. ובסוף לאחר שעברה מיד ליד כולל שושלת של כמעט 200 שנה של מלכי ממלכת ירושלים שמזמן נפלה. נפלה קפריסין בידי וונציה.
ב-1878 הועברה קפריסין לידי בריטניה. העות'מאנים, שהובסו במלחמת רוסיה-טורקיה, ביקשו את תמיכתה של בריטניה בקונגרס ברלין. בתמורה הם חתמו איתה על הסכם סודי, שנודע לאחר מכן בתור חוזה קפריסין, ובו מעבירה טורקיה את קפריסין לשליטה אדמניסטרטיבית בריטית.
בריטניה השתמשה בקפריסין בתור בסיס אסטרטגי להגנה על תעלת סואץ, הנתיב החשוב ביותר לקולוניה החשובה ביותר שלה, הודו. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה סיפחה בריטניה את האי לחלוטין.

עד כאן היסטוריה. קפריסין שקיבלה עצמאות ב1960 הכלילה את האוכלוסיה הטורקית בצפון האי כאזרחים שווים ונתנה להם יצוג בפרלמנט. ב1974 בעקבות סיכסוכים עם היוונים פלש הצבא הטורקי לצפון קפריסין וסיפח שליש מן האי בטענה שהוא שם על מנת להגן על הטורקים מפני היוונים. באמתלה זו עד היום מחזיקה טורקיה בצפון קפריסין וכיבושה אינו מוכר על ידי אף אחד באו"ם ובעולם.
קפריסין היוונית צורפה לאיחוד האירופי, בעוד קפריסין הטורקית לא. חשוב לציין שטורקיה היא כובשת באדמה לא לה. הטורקים הקפריסאים הביעו רצון להתאחד עם קפריסין היוונית תחת השילטון הישן שעבד בצורה מופתית. אך טורקיה התנתה את צירוף צפון האי בכך שלטורקיה ישארו אינטרסים מסויימים בקפריסין, ושהאוכלוסיה הטורקית בעיר תישאר בת חסות שלה. הקפריסאים היוונים דחו את זה על הסף ,וכעת נשאר המצב שבו טורקיה כובשת את צפון קפריסין דה פקטו.

לטורקיה ויוון יש סיכסוך דמים ויריבות מרה ועתיקת יומין. ב1830 יוון השיגה את עצמאותה מידי הטורקים במלחמה עקובה מדם, ובתמיכת המעצמות טורקיה נכנעה ויוון שוחחרה. אבל לא לפני שהטורקים עשו מעשיי זוועה ביוון תוך החרבת ערים שלמות, ואונס מרובה של נשות יוון. המצב נשאר מתוח ובפחות ממאה שנים היו בין טורקיה ליוון לא פחות מ4 מלחמות !. בהן ידה של יוון בתמיכת מעצמות המערב היתה על העליונה. סלונקי וצפון יוון רבתי צורפו ליוון,כמו כן כמה איים יוונים בים האגאי.
במלחמת העצמאות הטורקית בשנות ה-20 של המאה ה-20 , התרחשה מלחמה בין יוון לטורקיה. יוון פלשה לאיזמיר וניסתה אף לפלוש לאינסטנבול תוך ניסיון ליישם את "הרעיון הגדול", דהיינו יצירתה מחדש של האימפריה הביזנטית היוונית והחזרת הנצרות לאסיה הקטנה. המלחמה לא פסחה על מעשי הזוועות בין שני הצדדים. כל צד טבח באלפי אזרחים יוונים/טורקים, בשטחיו. ומאות אלפים הוגלו. המלחמה הסתיימה בניצחון טורקיה (שלא הביא לה שום שטח חדש אלא רק שמירה על הגבולות של טורקיה המודרנית). אך אמנם מאז המתיחות בין יוון לטורקיה לעולם לא חדלה.
בשנות ה70 ביוון התרחשה הפיכה צבאית, והמצב היה נראה שוב לקראת מלחמה. יחסי ישראל יוון כיום הם בתחתית, כאשר יוון נמצאת בין המדינות האנטישמיות ביותר באירופה. זו תוצאה ישירה של תמיכה ללא סיג בטורקיה על ידי ישראל. כעת משהיוצרות התהפכו ,ויוון של היום היא מדינה משגשגת תחת הצטרפותה לאיחוד האירופאי. נוצרו הזדמנויות פז חדשות ליצירת בעלת ברית חדשה במערב הקרוב. אפשר להתחיל לתמוך ביוון נגד טורקיה. יש לשני העמים אינטרסים רבים ומשותפים. ראשית בכך נוריד את יוון מתמיכתה המסורתית בפלסטינים (זאת כתגובת התמיכה הישראלית בטורקיה), ונוכל ליצור מערכת יחסים ענפה בין שתי המדינות. יוון וישראל יכולות להיות שותפות מדהימות. הכל בר השגה אם רק מנהיגנו יפסיקו להתרפס בפניי הטורקים.
צריך להתחיל לעורר את עניין צפון קפריסין בעולם. על כל גחמה ותקיפה של נשיא טורקיה מר ארדואן, על ישראל לתקוף בחזרה תוך הזכרה על יוון,צפון קפריסין,ארמניה,הכורדים,עירק,וסוריה. על כל התייחסות של טורקיה לנושא הפלסטיני על ישראל להציג תשובה ברורה, אם טורקיה כלכך דואגת לחמאס בעזה שתבוא היא להשליט שם סדר ולכולם יהיה שמח. ישראל חייבת להתחיל להתנהג בהתאם למעצמת העל באיזור, ולהתחיל לתקוף בחזרה את שונאיה. אני מתחנם לפחות בעובדה שאנחנו רואים דור חדש צומח. של פטריוטיות וציונות שלא ידענו מאז קום המדינה. תם עידן הוויתורים הכואבים, ו"קורבנות השלום"

הערה שלי: כדאי ללמוד מהמצרים שאינם מניחים לאיש להטיף להם בשאלת החומה שהם בונים מול עזה.

כל "פעילי שלום" למיניהם גורשו ממצריים.

כל הטענות כלפי המצרים נענות במשפט הבא- אף אחד לא יכתיב למצריים מה לעשות.

כדאי שנלמד מהם.

לא חשוב מה דעתו הפוליטית של איש. לאף אחד אסור להתערב בעניני מדינת ישראל.

לאף אחד אין זכות וסמכות להטיף לנו מוסר.

איך צריך לזכור את שועל המדבר?

שועל המדבר הוא כינויו של ארווין רומל ,הגנרל המבריק ביותר של היטלר.
בתולדות חייו של רומל ניתן למצא את השאלות אבל לא את התשובות לגבי כיצד ראוי היה להיזכר.
רומל מסמל גם את העובדה שהגרמנים כמעט הצליחו לכבוש כמעט לבדם את העולם.

עם מוכשר מאוד שנכנע לקסם מטורף ושהתפקח והבין מי הוא היטלר כבר היה מאוחר מדי לשינוי.

נסקור בקצרה את פועלו ואז נבחן את העובדות:
רומל היה איש צבא שהושפע רבות והעריץ את הפוליטיקאי השונה.
אותו פוליטיקאי שהחליט להשיב את גרמניה למרכז המפה העולמית, היטלר.
רומל שימש בהתחלה כמפקד גדוד שומרי הראש של היטלר.
נאמנותו לרודן וכושר מחשבתו יוצא הדופן קידמו אותו מהר בצבא ובזמן פרוץ המלחמה הוא קיבל לרשותו דוויזית שריון.
הדוייזיה זכתה לכינוי דוויזית הרפאים על שום הטקטיקות המבריקות שרומל ביצע.
לא היה ברור לאף איש צבא גרמני או לא היכן תפעל הדוויזיה ובאיזה אופן.
רומל הוביל את כוחותיו לניצחונות גדולים במערכה על צרפת.
היטלר הוקסם מרומל ואף רומל התפעל מהתעוזה מההבנה הטבעית של היטלר בניהול מלחמה.
(היטלר , לצערינו, ציווה על פעולות צבאיות נועזות, והצליח בניגוד לעצות של הגנרלים שהקיפו אותו

ולכן הייתה הערצה הדדית ביניהם. שני אנשים שפעלו מחוץ "לקופסא" הצבאית ונחלו הצלחות רבות)
כאשר מוסוליני , בעל בריתו של היטלר, הסתבך במלחמה במידבר ופנה לעזרה שלח היטלר את רומל לעזרה.
רומל הפך את הקערה והביס בשורת קרבות את הבריטים ולאחר מכן גם את האמריקאים.
פעילותו של רומל במדבר הביאה לו את הכינוי "שועל המדבר".
חייליו העריצו אותו וגם אויביו כיבדו אותו.

הוא היה ידוע כיריב הגון ושמו לא שורבב לשום פשעים של הנאצים.

במהלך הקרבות במדבר היה רגע שבו לא היו כוחות כמעט לבנות הברית מול רומל.

היה חשש שרומל יצליח להביא לתעלת סואץ ומשם גם אלינו.
ההגנה כבר הכינה תוכניות לפינוי היישוב למערות בהרים וניהול מלחמת גרילה מול הגרמנים ממש כמו במלחמה בעבר מול רומא.
בסופו של דבר נבלם רומל ע"י כוחות עודפים של בנות הברית.
בקשתו לנסיגה במדבר נדחתה ע"י היטלר ושם החל רומל להבין כי היטלר מוליך את גרמניה לאסון צבאי.
בסופו של דבר הוא ביצע נסיגה בניגוד לפקודות וחזר לאירופה.
הוא קיבל מהיטלר אחריות למנוע את הפלישה לצרפת.
למזלנו, חלק מתוכניתו של רומל למניעת הפלישה לא בוצע עקב התנגדותו של מפקדו הישיר פון רונדשטט.
קרנו של רומל ירדה בעיני היטלר ולכן הוא לא צידד ברומל.
בניתוח לאחר המלחמה הוכח כי ביצוע תוכניותיו של רומל היה מקשה מאוד על הפלישה.
לאחר מכן אמר רומל לחבריו הקרובים כי היטלר ממיט אסון על גרמניה.
רומל צורף לקשר לרצוח את היטלר ונועד להיות דמות מפתח בשכנוע הכוחות הגרמנים להצטרף לקושרים. כאשר נודע חלקו של רומל בנסיון ההתנקשות לא רצה היטלר שיוודע כי הגנרל המהולל
חושב שהיטלר אסון ולכן העמיד בפניו החלטה:
משפט ובסופו מוות בתלייה והחרמת רכוש או
התאבדות שתוסווה כתאונת דרכים, לוויה ממלכתית ותשלום קצבה צבאית למשפחתו.
רומל התאבד עם ציאניד.
עד כאן רומל. עכשיו העובדות:
רומל סייע בידי היטלר לעלות לשלטון וראה בו מנהיג נערץ
רומל הביא נצחונות עצומים בקרב וכמעט הכריע את המלחמה לזכות היטלר
רומל לא היה מעורב בנושא של פשעי מלחמה אלא איש צבא בלבד
רומל השתתף בנסיון הפיכה בהיותו איש צבא

האם רומל היא דמות חיובית או שלילית?
כמו בכל השאלות הקשות ,אין תשובה אחידה

מהי הרפובליקה הקטנה ביותר בעולם ?

מאמר של שאול נעים.

הרפובליקה של האי נאורו !
השטח: 21 קמ"ר, אוכלוסין: 11,900 נפש.
המיקום: צפונית לאוסטרליה, עצמאות: משנת 1968.
אוצר הטבע היחידי הוא מהמוזרים בעולם:
לשלשת של ציפורים שחלפו במשך אלפי שנים מעל נאורו, יצרה מרבצים עשירים של פוספטים.
יצוא הפוספטים מניב 25 מליון דולר לשנה.
תל"ג לנפש: לפי הערכה 10,000$.
כריה בלתי מבוקרת גרמה לכך ש-80% משטח האי הזעיר אינו ניתן לעיבוד או לישוב.
לפיכך הצפיפות היא כ-2,000 נפש לקמ"ר (בשטחים המיושבים) !
האי הוא עיגול כמעט מושלם המורכב ממישור חוף פורה ברוחב 300 מטר
ומרמה המתנשאת לגובה של 60 מטר! ומכוסה בגואנו (לשלשת).
בכל שנה כורים 2 מליון טון פוספטים!
נאורו פנתה לבית הדין הבינלאומי בהאג ותבעה את אוסטרליה על הנזקים שגרמה הכרייה הבלתי מבוקרת.
ב-1993 הסכימה אוסטרליה לשלם פיצויים בסך 50 מליון דולר אוסטרלי.
כמו כן ניו-זילנד ובריטניה הסכימו לשלם 12 מיליון דולר ארה"ב כל אחת.
הכספים מושקעים בקרנות נאמנות, על מנת להבטיח את עתידם של תושבי האי, שכן הפוספטים הולכים ומתמעטים !

הערה שלי:

הנושא של פיצויים בין מדינות על רקע כלכלי מהווה עד היום אחד מסלעי המחלוקת של המדינות המתפתחות עם מדינות המערב.

בתקופה הקולוניאליסטית ניצלו המעצמות את משאבי המדינות המתפתחות כך שכאשר אלו קיבלו עצמאות הן היו קיבלו משק כלכלי לא טוב.

לדוגמא זו טענתו של קדאפי כלפי איטליה.

אני לא מתעלם מהנקודה הזו אבל ברוב המקרים מדובר על תירוצים והסתרת האמת מהעם.

בדרך כלל המדינות הללו נשלטות על ידי עריצים שונים שדואגים לעצמם ומקורביהם ולכן המדינות הללו נשארות במצב כזה. אפשר להביא לדוגמא את האיטי שחווה אסון גדול והיו אף כאלו שטענו שהמערב חייב חוב להאיטי

למרות שזו קיבלה עצמאות לפני 200 שנים. בלי קשר לאסון שהם חווים המדינה נשלטה מאז ע"י עריצים שרוששו את המדינה בכדי להתעשר.

אפשר להביא את סינגפור כדוגמא הפוכה. סינגפור קיבלה עצמאות לפני כ 50 שנים ומאז לקחה את גורלה בידיים ונחשבת כסיפור הצלחה מטאורי וזאת למרות נתוני פתיחה עגומים.

אני אפרסם מאמר בנפרד על סינגפור ולכן לא אכנס כרגע לסיבה להצלחה שלה אלא רק אומר שלמזלה של סינגפור השליט דאג לטובת המדינה ולא לטובתו האישית.

הטמפלרים- הידוע והלא ידוע

קיבלתי מיילים על הטפלרים מבני לוי ואורנה ועל כך תודה.

הינה סקירה קצרה על הטמפלרים הרוב ידוע ברמה כזו או אחרת אבל ישנה אינפורציה שכמעט אינה ידועה

עליהם שאותה אני אציין בגוף המאמר והיא הסיבה מדוע גורשו הטמפלרים מהארץ.
הטמפלרים היו זרם של התנועה הפרוטסטנטית מגרמניה אשר התיישבו בארץ בסוף המאה ה 19.
הם האמינו כי ע"י התיישבות בארץ הקודש הם יזרזו את ביאת המשיח.
הם הקימו מספר מושבות כמו בית לחם הגלילית ולדהיים ועוד וגם הקימו שכונות בערים גדולות
בחיפה,יפו ובירושלים –שכונות אלו כונו בכל עיר "המושבה הגרמנית".
הטמפלרים שמרו לאורך השנים על ניטרליות בסכסוך ההולך ומסלים בין היהודים לערבים.
מלחמת העולם הראשונה לא השפיעה עליהם היות והתורכים שלטו בארץ.
(גרמניה ותורכייה היו בעלות ברית)
כאשר הבריטים השתלטו על הארץ הונח היסוד לבעיות של הטמפלרים.
ככל שהמתיחות באירופה גברה כך באופן טבעי מצאו עצמם הטמפלרים מוכרזים כאוייבים
בעיני הבריטים והיהודים.
הטמפלרים נחשדו כגייס חמישי ולכן בזמן מלחמת העולם השנייה גורשו מרביתם מהארץ וחלקם נעצרו ע"י הבריטים והושמו במחנות מעצר.
הטמפלרים תמכו באופן טבעי במולדתם (גרמניה) וכאשר התגייסו לצבא הנאצי השתמשו בידע שלהם על הארץ.

(להלן הקטע הלא ידוע הטמפלרים)

לשיא שלילי הגיעו הדברים כאשר צנחנים טמפלרים הוצנחו ארצה והיו אמורים בסיוע ערבי
להרעיל את מקורות הירקון בראש העין ולגרום ל 250,000 הרוגים.
מבצע זה שכונה "מבצע אטלס" התגלה והחולייה שהייתה מורכבת , כאמור, מגרמנים-טמפלרים וערבים
נעצרה.
אחרי המלחמה שהתבררו מימדי השואה והמזימה של הטמפלרים היה ברור שאין אפשרות להחזיר את הגלגל אחורה
ואחרוני הטמפלרים גורשו.
(הטמפלרים הבודדים שנשארו בארץ סבלו מרדיפות ואף היה רצח בשנת 1946 של אחד הטמפלרים.)
רוב בתי הטמפלרים הופקעו ונמצאים ברשות המדינה, חלק נקנו ע"י אנשים פרטיים.
(הקריה בת"א נמצאת למעשה בתוך "המושבה הגרמנית" של ת"א-יפו.)
במסגרת הסדר השילומים עם גרמניה נלקח בחשבון גם הפיצויים שמגיעים לטמפלרים
ויורשיהם קיבלו פיצויים ממדינת ישראל.
ב"מושבות הגרמניות" בערים ובישובי הטמפלרים לשעבר (אלוני אבא,,בית לחם הגלילית)
ניתן לראות את מבני המגורים הישנים וכנסיות פרוטסטנטיות במקומות הללו.
פירוט יתר ניתן למצוא בקישורים הבאים:
http://www.e-mago.co.il/news/40.htm

http://www.topper.org.il/Index.asp?ArticleID=2168&CategoryID=974&Page=1

סוד לא ידוע על משפחת קנדי:

להלן סוד שקבור מעל 70 שנים.
אין שום מסמך רשמי שמאשר את הדברים אלא קטעי דברים ועדויות של אנשים שונים ששופכים אור על
משפחת קנדי המפורסמת.

מטרתו של היטלר הייתה להשאיר את ארה"ב מחוץ למלחמה כמה שיותר.
הטלר הבין כי ארה"ב הינה יריב מסוכן וכדאי שתשאר כמה שיותר מחוץ למלחמה כך שיוכל לטפל בבריטניה.
(צ"רצ"יל הודה לאחר המלחמה כי כל תקוותו היתה להחזיק מעמד עד הצטרפות ארה"ב למלחמה
יש גם סיפור שלא הוכחש מעולם ע"י צ"רצ"יל שכאשר צ"רצ"יל שמע על הכרזת המלחמה של היטלר על ארה"ב הוא פרץ בבכי של הקלה וכתב בזיכרונותיו כי זה הרגע שהיה לו ברור שבריטניה תנצח במלחמה לאחר שנתיים של תבוסות)
במסגרת זו הוא הורה לאנשיו לערוך עסקים עם קנדי. האב של שושלת קנדי המפורסמת.
לקנדי אכן היו עסקים רצינים עם גרמניה.
הוא שימש בתחילת המלחמה כשגריר ארה"ב בבריטניה.
קנדי היה מראשי המתנגדים למעורבות ארה"ב למלחמה והפעיל השפעה פוליטית חזקה
בקונגרס האמריקאי לנטרליות מוחלטת של ארה"ב.
רוזבלט וקנדי חשדו כי הוא היה מרגל עבור הגרמנים.
בזמן שקנדי שימש בתחילת המלחמה כשגריר ארה"ב בבריטניה רוזבלט לא שיתף אותו בכל פעילות , התיעצות וכדומה בכל הנושא של קשרי ארה"ב ובריטניה.
רוזבלט חשש מהשפעתו הכספית והפוליטית הרבה של קנדי.
הוא חש כי קנדי יתחרה על הנשיאות ולכן שמר על יחסים טובים עם קנדי.
הוא העביר דרכו ידיעות סתמיות לצ"רצ"יל אבל את ההתיעצויות האמתיות עם צ"רצ"יל עשה באמצעות שליחים חשאים.

באחת מפגישותיו עם שליחו של צ"רצ"יל הוא ציין כי חשוב להסתיר את האיגרות האישיות הללו

מקנדי יותר מאשר מהיטלר.

(האיגרות הללו נגעו לעזרה שהגיש רוזבלט לצ"רצ"יל בניגוד להחלטת הקונגרס האמריקאי)

"נוכל תמיד להכחיש את הדברים ולומר שהיטלר משקר, קשה יהיה לומר שקנדי משקר"

אחרי הבחירות של 1941 ופריצת המלחמה הקשרים של קנדי לא היווה איום על רוזבלט ופריצת המלחמה הביאה בכל מקרה לניתוק הקשרים הכלכלים עם גרמניה.
אחרי המלחמה הפעיל קנדי את קשריו וכספו כך שהקשר שלו עם גרמניה הושתק ונאלם.

התושיה של סרן ג'ון פ. קנדי הצילה את חייו ואת חיי אנשי צוותו

מאמר נוסף של שאול של שאול נעים:

1943, מלחמת העולם השניה, דרום האוקיאנוס השקט.
קנדי בן ה-26, בוגר הרווארד, מוצא עצמו במלחמה עקובה מדם נגד היפנים. המקום – איי שלמה, שרשרת של יותר מ-1,000 איים ללא קו חזית ברור.
ליל אוגוסט שחור, קנדי כמפקד ספינת טורפדו היה במשימת תקיפה של אניות קרב יפניות.
לפתח נחצה כלי השייט שלהם ע"י משחתת, הספינה כולה עלתה באש.
קנדי ואנשיו ננטשו כי הניחו שהם נהרגו.
שניים אמנם נהרגו אך קנדי ואתו עוד עשרה שחו לאי הקרוב והתחבאו במשך 6 ימים, כשהם חומקים בקושי מסיורים של החיילים היפניים.
המצב היה כלאחר יאוש, אך לקנדי הייתה אמונה שהם יצאו מזה בשלום.
הוא התיידד עם שניים מבני האי שהיו מוכנים לעזור.
לא היו להם לא אמצעי קשר ולא כלי כתיבה כלשהם.
קנדי נטל אגוז קוקוס ובסכין חרט על הקליפה את המכתב החשוב בחייו.
הוא כתב כמעין מסר מוצפן. 15 מילים (באנגלית) המבדילות בין חיים ומוות.

"מפקד אי נאורו, היליד יודע את המיקום. הוא יכול לנווט.
אחד-עשר בחיים. זקוק לספינה קטנה. קנדי"

הילידים נשאו את האגוז בסירה אל בסיס הצבא האמריקני הקרוב במרחק 50 ק"מ.
תושייתו של קנדי השתלמה. למחרת הוא ואנשי צוותו ניצלו.
כתיבתו של קנדי התאפיינה תמיד כשהיא ברורה, ישירה, תמציתית – וזו הדוגמה הטובה ביותר.

בינואר 1961 הושבע ג'ון קנדי כנשיא ארה"ב ונכנס לבית הלבן.
על שולחן העבודה בחדר הסגלגל הוא הניח בגאווה את קליפת אגוז הקוקוס.
זו הייתה עבורו תזכורת לתושיה ואומץ שיש להפגין במצבי לחץ.
(תכונות דומות הפגין בעת משבר הטילים בקובה)

המקור ל SOS

מאמר נוסף של שאול נעים:

היום לפני 100 שנים:
ב-22 בנובמבר 1906 הוחלט על קריאת מצוקה בינלאומית: S.O.S
(שלוש נקודות קצרות, שלושה קווים ארוכים, שלוש נקודות קצרות).

הוחלט שבמצב של משלוח קריאת מצוקה כזו, בלב-ים, חייב כל כלי שייט הנמצא בקרבת מקום, לשנות את מסלול שיוטו, למהר ולהגיש עזרה לאוניה שבמצוקה.

שש שנים מאוחר יותר, ב-14 באפריל 1912, קרוב לחצות, אוניות הפאר "טיטניק" נפגעה קשות מקרחון ענק והייתה בסכנת טביעה. האלחוטן שידר את קריאת המצוקה הבינלאומית: S.O.S.

כמה שעות קודם לכן, במרחק של 10 מייל משם, נעצרה אונית המשא "קליפורניה" במקומה,
מתוך חשש מפני הקרחונים שבאיזור והמתינה לאור הבוקר.

בשעה 11:10 ראה הקצין התורן של "קליפורניה" אורות של אוניה גדולה,
נעים במהירות רבה לעבר הקרחונים.
מיד הוא ביקש מהאלחוטן לאותת לאוניה ולהזהירה מן הקרחונים.
באותה שעה הצליח אלחוטן הטיטניק להשיג קשר עם החוף (מבצע מסובך למדי באותם ימים,
בעוד האלחוט חדש יחסית). הוא שידר ל"קליפורניה": "חדל להפריע".
האלחוטן של קליפורניה משך בכתפיו, הניח את האזניות על השולחן והלך לישון.

חצי שעה מאוחר יותר אירעה ההתנגשות של הטיטניק בקרחון.
זיקוקין די נור שנורו מאקדח, כקריאת עזרה – התפרשו ע"י רב החובל של קליפורניה כחגיגות על סיפון האוניה הגדולה.

האוניה הקרובה ביותר הייתה אונית נוסעים בשם "קרפטיה" שנמצאה במרחק 60 מייל מהטיטניק.
האלחוטן שמע את קריאת המצוקה והם יצאו לכיוון הטיטניק.

כמעט 3 שעות לאחר הפגיעה בקרחון טבעה הטיטניק.
"קרפטיה" הגיעה למקום, שעה ורבע מאוחר יותר.
רק ניצולים בסירות היו במים.
675 איש ניצלו ועלו ל"קרפטיה".
1500 איש טבעו.

ב-5:40 בבוקר נעור האלחוטן של "קליפורניה" וחידש את עבודתו. כעבור שעה קלה רץ אל הקברניט חיוור כסיד: "הטיטניק טבעה הלילה ממש לידינו".

הקברניט הקרוב ביותר למקום האסון – הגיע בין אחרוני הנזעקים לעזרה.

מאותו יום נקבע שחדר האלחוט באניות יאוייש במשך 24 שעות ביממה.

מנהיגי האור והחושך

להלן מיל ששלח לי שאול נעים:

ב-12/4/1945 נפטר נשיא ארה"ב פרנקלין דילנו רוזבלט. חבל! אילו היה נשאר בחיים עוד 4 שבועות היה זוכה לחזות ביום הניצחון על גרמניה הנאצית. ומכאן לסיפור הבא:
בראשית 1933 עלו לשלטון בהפרש של חודש אחד משני צידי האוקיינוס האטלנטי שני מנהיגים חזקים וכריזמטיים. שניהם שלטו בארצותיהם כ-12 שנה ונפטרו בהפרש של חודש אחד. הם השפיעו רבות על גורל העולם. אחד מהם היה מנהיג כוחות החושך והשני מנהיג כוחות האור.

ב-30/1/1933 עלה לשלטון בגרמניה בבחירות דמוקרטיות היטלר יימח שמו.
ב 4/3/1933 הושבע לנשיאות בארה"ב – רוזוולט.

ב-12/4/45, כאמור, נפטר רוזוולט לאחר מחלה ממושכת זמן קצר אחרי שנבחר לנשיאות בפעם הרביעית.

ב-30/4/45 התאבד בבונקר התת-קרקעי שלו היטלר יימח שמו.

חודש הפרש היה בין עלייתם לשלטון ובין מותם. אולם יחי ההבדל הקטן ! רוזוולט הוביל את העולם החופשי לניצחון ואילו היטלר יימח שמו הוביל את ארצו להרס מוחלט.

ממש כמו בימים אלה בנוגע לעיראק וסדאם חוסיין. וכולנו יודעים מי הרע ומי הטוב.
ואולי גם הוא התאבד, זאת אולי נדע בקרוב.


"ברטה השמנה"
ב-23/3/1918 בשנה הרביעית של מלחמת העולם ה-1 הגרמנים מצליחים להרכיב תותח על גבי תותח ומפגיזים את פריז ממרחק של 120 ק"מ !!! לתותח קוראים "ברטה השמנה".

הערה שלי:

רבים ראו את מלחמת העולם השנייה לא רק כמאבק בין שתי תפיסות עולם אלא גם כמאבק אישי

בין שני האישים. היטלר חגג שנודע לו על מותו של רוזבלט.

הוא קיוה שמותו של רוזבלט שהיה החוליה המקשרת בין שני שונאים שנלחמו ביחד (סטלין וצ"רצ"יל) יפרק את הברית נגדו.

בזמן המלחמה ראש המוסד הגרמני ריגל עבור האוייב

לפני שנתחיל- הבהרה, לא מדובר בראש המוסד שלנו.
מדובר בראש המודיעין הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה.
חלק מודיעין זה ביצע למעשה את התפקידים שהמוסד מבצע כיום:
ריגול והפעלת סוכנים בחו"ל.
אני חושב שזו תופעה ייחודית.
אני לא מכיר תופעה שראש יחידת מודיעין היה למעשה מרגל.
בצורה טבעית ראשי מודיעין מטבעם יודעים סודות רבים ורגישים וממונים לתפקיד אחרי שנים של פעילות מסורה ואמינה.
כך שברור שמדובר על אנשים אמינים לחלוטין , ללא שום רגש של ספק באשר לנאמנות שלהם.
מי היה האיש, כיצד הפך למרגל , כיצד ביצע את שני התפקידים במקביל (ראש מודיעין ומרגל)
ומה היה בסופו ושאלת השאלות האם הוא היה בוגד , על כך אלו במאמר.
וילהלם קנריס התגייס לצבא הגרמני ב 1905.
קנריס התגייס לצי הגרמני אבל עקב העובדה שידע מספר רב של שפות- איטלקית,ספרדית,אנגלית,צרפתית ועוד הוא שירת כקצין מודיעין בספינה.
קנריס התגלה כמוכשר מאוד בתפקידו בזמן מלחמת העולם הראשונה ובעזרת תחבולות שהציע
למפקדיו הצליחה הספינה שעליה שירת להתחמק מגורל ספינות גרמניות שנשבו ע"י חיל הים הבריטי.
הצלחת תוכנית הבריחה של קנריס ושליטתו בשפות הביאה את מפקדי הצבא הגרמני לשלוח אותו
אחרי המלחמה לתפקידי מודיעין בלבד אבל עדיין בצי.
קנריס התקדם במשך השנים עד לדרגת סגן אדמירל בצי הגרמני.
קנריס היה איש ימין בדעותיו ולכן תמך במפלגתו של היטלר אם כי לא היה חבר במפלגה הנאצית.
כישורים מקצועיים טובים כפי שראינו וקשרים פוליטים טובים הביאו למינויו בינואר 1935 לראש
האבוהר , שירות המודיעין הצבאי הרשמי של גרמניה.
קנריס ניצל את שליטתו בשפה הספרדית ויצר רשת מרגלים גרמנים בספרד בזמן מלחמת האזרחים.
הוא סייע רבות לפרנקו בניצחון במלחמה זו.
קנריס העריך כי גרמניה תצטרך לצאת לקרב מול ברה"מ ולכן חשוב לסייע ולצבור בעלי ברית
נגד סטלין.
ב 1938 הבין קנריס כי היטלר קיצוני מדי והוא מתכנן להשתלט על כל אירופה ולא רק לבלום את סטלין.
קנריס החל לרכז סביבו חברים אנטי נאצים.
ברור שהפעילות נעשתה במחתרת בסודיות מוחלטת.
קנריס ניסה לחולל הפיכה נגד היטלר אך פנייה שלו לגנרלים גרמנים נענתה בשלילה.
הוא פנה לגנרלים שידע שהם אנטי נאצים ומכירים שלו ולכן הנסיונות הללו לא התגלו אבל הגנרלים
סירבו לבצע הפיכה משיקולים שונים.
עם פרוץ המלחמה קנריס היה במצב בלתי אפשרי וניסה גם להעביר ידיעות גורליות לאוייב.
הוא העביר באמצעות איש קשר את תאריך הפלישה הגרמנית להולנד ובלגיה אך לא נעשה שימוש
במידע.
קנריס היה מספיק חכם להישאר בצל כך שכשאר הגסטפו חקר מי הדליף את הידיעות הם לא הצליחו
לעלות עליו.
קנריס הצליח גם להציל מספר יהודים ממחנות ריכוז כאשר הוא הציע לגייס אותם למטרות ריגול.
חלק מהמגויסים היו סוכנים כפולים וכאשר התגלתה העובדה הזו הופנה זעמו של היטלר לקנריס.
קנריס התנצל בפני הפיהרר על כישלונו אבל לא נחשד על ידו כבוגד.
קנריס המשיך בפעילות הכפולה שלו לאורך שנים ודאג להדליף ידיעות לבנות הברית מבלי שידעו
שהוא מאחורי ההדלפות.
"הכשלונות" של קנריס בצייד מרגלים ובאיבוד סוכנים הביא לכך שהוא הודח מתפקידו והושם במעצר בית.
אחרי כשלון ההתקשות בהיטלר ביולי 1944 התנהל מסע צייד נגד אנשים שנחשדו באי נאמנות לפיהרר.
קנריס היה על הכוונת. לא היו הוכחות וגם לא חשד אלא הרגשה של יותר מדי כשלונות של קנריס.
קנריס נכלא אבל גנרלים שהכיר כולל נאצים מובהקים (שלא ידעו על פעילותו כמובן) התערבו למענו.
כך היה עד 9 באפריל 1945, כלומר ימים ספורים לפני התאבדותו של היטלר וכניעת הנאצים,
הוא הוצא להורג בתלייה באותו בולמוס של אנשי הסס לנצל את הזמן לפני הכניעה ולתלות את אויבי הרייך.
זה הסיפור המדהים על קנריס. ראש המודיעין שהיה מרגל.
השאלה שכל אחד צריך להחליט בעצמו על התשובה עליה- האם קנריס היה בוגד?

הסוס של קפטן כיף.

להלן סיפור משעשע על סוס שהיה שריד לתבוסה נצחת בשדה הקרב.

נהירת האדם הלבן לארה"ב לוותה בקרבות של שבטי האידיאנים.
כידוע, בסופם של הקרבות נוצחו האינדיאנים, אולם עד שהובסו היו מספר קרבות
קשים בהם ניצחו שבטי האינדיאנים.
הקרב המפורסם ביותר היה קרב "ליטל ביג הורן".
בקרב זה עמד גנרל קסטר בראש חמש פלוגות.
כל האנשים מתו והתיאורים של הקרב לקוחים כולם מתיאורי האינדיאנים המנצחים.
(פרטי הקרב ומדוע נוצח קסטר וכדומה – לא כרגע.)
תוצאות הקרב היכו בהלם את הציבור הלבן.
הייתה התגייסות אדירה לצבא, הושקעו משאבים רבים כמו שכר גבוה לחיילים, נשק יותר טוב וכדומה.
זו הייתה שירת הברבור של האינדיאנים.
הרצון למצוא ניצולים היה כל כך גדול עד כי הדבר גרם למעשה הבא:
פלוגת חיילים מצאה ליד אחד ההרוגים , קפטן כיף שמו, את סוסו.
הסוס הנאמן לא עזב את בעליו הגם שהיה פצוע מירי חיצים.
החיילים הביאו את הסוס והתייחסו אליו כניצול הקרב.
ויטראנר צבאי, שתפקידו היה להכשיר את הסוסים לקרב, טיפל בסוס במסירות.
הסוס בילה את ימיו בחווה צבאית, איש לא רכב עליו
לא היו לו מטלות וניתן לו אוכל משובח.
מעבר לכך , בכל חודש , ביום שבו קיבלו החיילים שכר , קיבל הסוס דלי בירה משובחת.

myspace web counter

תוי המנגינה שנאסרו לפרסום הפכו להימנון הוותיקן

סיפור על מנגינה שנאסרה לפרסום אבל הפכה לאחת המפורסמות בעולם

ב 1640 שמע האפיפיור אורבן ה 8 יצירה שחוברה ע"י המלחין הראשי של הותיקן ,
גרגוריו אלגרי.
היצירה עסקה בפסוק של ספר תהילים "חנני אל הים" ונקראת המיזררה.
המנגינה מצאה חן בעיני האפיפיור והוא החליט להעצים את היצירה לדרגת קודש.
הוא הוציא שני צוים-
אסור להוציא את הדפים בהם נרשמו התוים ליצירה מחוץ לותיקן
היצירה תושמע פעמיים בשנה בלבד בשבוע הפסחא בותיקן בלבד..

מקהלת הותיקן התאמנה במרץ לקראת ההשמעה החגיגית בשבוע הפסחא.
כל עשירי ושועי אירופה היו מגיעים לשמוע את היצירה.

אף אחד לא העיז להפר את הוראות האפיפיור הזה ואלו שבאו אחריו.
מעמד הכנסייה היה חזק מאוד.
במשך 130 שנים החזיקה ההוראה מעמד.
ב 1770 ביקר בותיקן נער צעיר עם כישרון מוסיקלי ענק ושמע את היצירה.
שמו של הנער היה אמדיאוס מוצרט.
מוצרט שמע את היצירה ומכיוון שהיה אסור לרשום את התווים הוא הסתייע בזיכרונו המוסיקלי המופלא
ורשם את התווים לאחר שיצא מהוותיקן.
הוא שינה מספר תוים ביצירה והחל להפיץ את היצירה ברבים.
כאשר נודע שהיצירה מושמעת מחוץ לוותיקן לאפיפיור הוא ציווה לחקור את הנושא.
במהרה הגיע שמו של מוצרט לאפיפיור.
מוצרט זומן לאפיפיור לשימוע"
מוצרט סיפר כיצד העתיק את התווים , הסביר את התיקון שלו ליצירה והראה לאפיפיור
מספר יצירות שלו.
האפיפיור החליט למחול לנער מכיוון שהוא הבין את כישוריו יוצאי הדופן
במהלך השנים הוסיפו עוד מלחינים מפורסמים כמו מנדלסון תיקונים משלהם ליצירה.
ב 1960 הוסכם על הנוסח הסופי של היצירה שנחשבת עד היום כהמנון של הוותיקן "המיזררה"

אוצרות מסופוטמיה בנהר החידקל

רוב מסופוטמיה הקדומה שכנה באזור שהיום מכונה עיראק.
במשך שנים חיפשו ארכיאולוגים ומחפשי זהב אוצרות קדומים כל אחד מנימוקיו הוא.
בסוף התגלו האוצרות אולם חלק גדול מהם אבד ולא נמצא עוד.
מי גילה ,כיצד התגלו, ומדוע אבדו האצורות הללו במאמר הבא.
בתחילת המאה ה19 היה בשגרירות צרפת בעיראק פקיד חובב היסטוריה בשם אמיל בוטה.
בוטה החל לחקור ובלדוק היכן נמצאים האוצרות הגדולים אשר הוא קרא עליהם.
הוא החל להסתובב בכפרים ולקנות עתיקות תוך כדי שהוא מציע סכום כסף גדול למי שיראה
לו היכן נמצאים האוצרות.
לא הייתה הענות רצינית להצעה שלו.
כל מני שרלטנים נתנו לו מקומות ששם לטענתם קיימים ארמונות ישנים.
בוטה שכר חופרים והחל לחפור במקומות שונים אך בכל פעם התאכזב מחדש.
הוא היה ידוע כבר בעיראק.
כעבור שנה בערך כאשר כספו כבר אזל והוא התייאש נמצא אדם אשר הראה את המקום האמיתי.
בוטה המיואש כבר חשב להתעלם מהמקום אולם החליט בכל זאת להמשיך ולנסות ואכן הוא
הגיע לארמון ענק שהקים אחד המלכים הקדומים.
כאשר נודע לשלטונות התורכים ששלטו באזור על ההצלחה הם כמובן שלחו צבא לקחת את
הדברים כביכול לאימפריה העותומנית וברור שהכוונה הייתה לבזוז את רוב האוצרות.
השגריר הצרפתי עצמו סיכן את חייו כאשר קשר את עצמו לפתח הארמון ואמר למפקד התורכי
כי אם הוא רוצה להיכנס לארמון הוא יצטרך להרוג אותו.
המפקד קצין בדרגת קולונל נרתע ממעשה הרצח היות ומדובר היה בשגריר של מעצמה
והוא ידע כי אדוניו באיסטנבול לא יסתכנו במלחמה מול הצרפתים אלא יסגירו אותו לצרפת.
אחרי דין ודברים הושגה פשרה , צרפת ותורכייה חילקו את האוצרות.
כמו שכתבתי מקודם החלק התורכי נבזז מייד ונמכר בשוק השחור וחלק מהפריטים
הגיעו למוזיאונים או לאספנים פרטיים.
הסיפור המעניין יותר שייך לחלק הצרפתי (ברור שגם פה הייתה גניבה אם כי פחותה בהרבה)
החלק הצרפתי הועמס על גבי שתי ספינות שיצאו מייד ללב נהר החידקל וזאת מתוך מטרה לחמוק
מכנופיות שודדים שהמתינו להן.
עקב מזג האוויר הסוער התהפכה אחת הספינות והאוצרות שקעו במים.
חלק קטן מהאוצרות נמשו אולם ברור שהושחתו בצורה משמעותית מהשהייה
הממושכת במים.
חלק מהאוצרות לא התגלו ,מדובר בנהר גדול מאוד. וסביר להניח שנסחפו הלאה.
חלקם כוסו ע"י קרקעית הנהר וחלקם נסחפו לים ואבדו במרחבי הים.
סדאם חוסיין ניסה לארגן מבצע חיפוש אולם כמעט לא נשאר דבר.
הזמן הארוך שעבר מטביעת הספינה והזרמים החזקים של החידקל מנעו אפשרות
למצא את הרוב.
החלק שהצליחו למשות מהנהר הגיע למוזיאון הלובר בצפרת אם כי מדובר בחלק קטן
ובכל מקרה הפסלים והתמונות ששקעו במים ניזוקו ללא תקנה.

כיפת ברזל והצלחתה - האמנם השמחה במקומה?

ישנה עמותה "מגן לעורף"

אתר העמותה: http://www.magenlaoref.org.il/

אנשי העמותה טוענים כי המענה היעיל לרקטות קצרות הטווח היו לייזר.

אם למישהו יש ידע בנושא אשמח לקבל חומר ולפרסם.

מדי פעם אני מקבל חומר מאנשי העמותה מדובר באנשים רציניים ובעלי ידע ונסיון שמשקיעים מזמנם החופשי ללא קבלת תמורה.

קיבלתי במייל את המכתב הבא:



להלן מכתב, שנשלח לאלון שוסטר - ראש המועצה האיזורית שער הנגב
ולדוד בוסקילה - ראש העיר שדרות.



שלום אלון ודוד,
הייתי עד היום לשמחתכם המובנת, כפי שהתבטאה בעיתונות, על הצלחתה בניסויים של מערכת "כיפת ברזל".

הבה נסתכל יותר לעומק: הן יוסי יהושוע ואריה אגוזי בידיעות אחרונות והן יואב לימור בישראל היום, חוזרים ומציינים את אשר ידוע לכולנו כבר מזמן: כיפת ברזל תגן מפני איומים הנורים לטווחים של 4 עד 70 ק"מ.

בתוך התחום של 4 ק"מ מהרצועה נמצאים רוב רובם של יישובי עוטף עזה, כולל העיר שדרות. ליישובים אלו לא תהיה כל הגנה באמצעות כיפת ברזל, ולא משנה מה יהיו הצלחותיה בניסויים. זוהי משמעות הדברים!!

והרי זו היתה הסיבה היחידה בגללה החליטה הממשלה להגן על כל בתי היישובים הנמצאים עד מרחק של 4.5 ק"מ מהגבול.

זאת ועוד - מערכת הביטחון אינה מגלה את אוזניכם כי הבעייה אינה מרחק, אלא הזמן שלוקח לאיום לעוף עד שטיל כיפת ברזל משוגר כנגדו. בזמנו ההתייחסות היתה לרקטות קסאם 1 וקסאם 2 האיטיות. אז המרחק שהן עברו היה אכן 4 עד 5 ק"מ. איום הייחוס כיום - קסאם 3, גראד וגראד משופר, שאת כולם חווינו בימי עופרת יצוקה - הוא פי 3 עד פי 4 מהיר יותר. טווח המינימום של כיפת ברזל מול איומים אלו הוא כבר 12 עד 16 ק"מ. ה- 4 ק"מ נשכחו מזמן. גם אשקלון ונתיבות נמצאות כבר בטווח הסיכון!

אין ספק שמגיעה לאנשי רפא"ל מלוא ההערכה על הצלחתם, אך הצלחה זו אינה מסוגלת להתגבר על שתי הבעיות האינהרנטיות של מערכות טילים נגד טילים - טווח המינימום והמחיר של כל יריה. הניסוי שבוצע לא ענה כלל ועיקר לבעיות אלו. הוא לא חידש מאומה מעבר להצגה צפויה של יכולת פגיעה במטרות, שמדרך הטבע נורו לטווח הרבה יותר גדול מ- 4 ק"מ.

אנו חוזרים ומדגישים כי הפיתרון לבעיית הטווח הקצר נמצא במערכות הלייזר בלבד. "טיל הלייזר" נע במהירות האור. כל רקטה או פצצת מרגמה הנורות מולו אינן אלא "מטרות עומדות". במתאר של רצועת עזה - רוב רובם של האיומים שיירו כנגדכם ישמדו עוד מעל שטח הרצועה, ובמחיר שיאפשר פעולה נגד כולם. מעצם תכונותיה של מערכת הלייזר - אף איום אינו אמור להגיע למטרתו.

הפיתרון המערכתי הוא בשילוב שתי הטכנולוגיות - הלייזר והטילים כנגד טילים. לדיון ביישומו של פיתרון זה אנו קוראים, ובעזרתכם, מזה זמן רב.

צר לי, אך לשימחתכם ולשימחת כל עם ישראל בהצלחת הניסוי - בכל הקשור להגנתכם שלכם, הפיזית - עדיין אין כל מקום.

בשבוע הבא אעביר לידיעתכם מכתב שכתבנו בנושא לשר הביטחון, ראש הממשלה, הרמטכ"ל ואחרים, מכתב שלצערנו כלל לא נענה.

אשמח, ולדעתי יהיה זה גם מאזן ומועיל, אם תעבירו מכתבי זה לאנשיכם, ככל שתמצאו לנכון.

בברכה,
יוסי ארזי

מנגלה של דרום אפריקה

הקדמה – המפלגה האפריקנרית של דרום אפריקה חשה קרבה והזדהות עם גרמניה הנאצית.
כאשר עלתה המפלגה לשלטון ב 1948 הכריזה המפלגה על משטר אפרטהייד גזעני.
חוקי גזע דוחים שחוץ מהכנסת השחורים לתאי גזים היו זהים לחוקי הגזע של היטלר כלפי היהודים:
ספסל לשחורים וספסל ללבנים, איסור על נישואים או קיום יחסים בין גזעיים וכדומה.
אומנם המשטר הגזעני נאלץ לבטל מספר חוקי גזע עקב לחץ עולמי אבל הגזענות נשארה
בלב המשטר האפל של דרום אפריקה עד לבחירות החופשיות הראשונות שנערכו באמצע שנות ה 90

זה הרקע לפעילותו של ד"ר ווטר בסון שנודע לימים בכינוי "מנגלה של דרום אפריקה."
בסון פעל בדרום אפריקה בשנות ה 80 בזמן משטרו של "התנין הגדול", בוטה.
דרום אפריקה עמדה בלחצים הולכים וגוברים לשינוי המשטר אבל סירבה לתת לשחורים זכויות.
במקום זה המשטר החל לחפש דרכים להגנה.
דרך אחת הייתה פיתוח הנשק הגרעיני (לפי הפרסומים ישראל ודרום אפריקה שתפו פעולה בנושא זה)
דרך נוספת הייתה פעילות חשאית ולא ידועה של פיתוח הלוחמה הביולוגית.
בסון היה אחראי על התוכנית הביולוגית של דרום אפריקה.
פיתוח חיידקים, שימוש ברעלים וכדומה.
את הניסיונות שלו ביצע בסון על אנשים ומכאן השם מנגלה של דרום אפריקה.
זה ודאי לא יפתיע אם אציין שכל האנשים עליהם בוצעו הנסיונות היו שחורים.
הניסויים הללו שמשו ניסיונות לכמה רעיונות מזעזעים:
החדירו חיידקי כולרה למאגר מים של האזורים בהם הסתתרו אנשי המחתרת השחורה.
הרעילו מתנגדי משטר , וכדומה.
היו מחקרים שבדקו כיצד ניתן להזריק חומר שיגרום לסרטן או לאיידס למתנגדי המשטר.
כולל מחשבה להזריק את החומר לנלסון מנדלה שהיה בכלא באותה תקופה.
היו אפילו ניסיונות למצוא רעלים כך שיפחיתו את הפריון בקרב השחורים.
העובדות הללו התבררו במסגרת וועדות האמת של דרום אפריקה.
חלק מעוזריו של מנגלה העידו על הדברים ובסון עצמו גם העיד ואישר את הדברים.
מכיוון שמעשים אלו מוגדרים כפשעים נגד האנושות נגד בסון תלוי צו מעצר בין לאומי.
האבסורד הוא שבדרום אפריקה, שם בוצעו המעשים הללו, בסון חופשי וזאת עקב
החנינה שהוא קיבל במסגרת וועדות האמת.

צביעות דנית המזיקה לישראל /ליה

בדנמרק חיים כיום כרבע מיליון מוסלמים,שהם כ -5% מן האוכלוסיה,ועליהם מבזבזת המדינה כ-40% מתקציב הרווחה שלה,יש בה חבורות רחוב אלימות, שהפכו את השימוש בנשק חם,לדבר שבשגרה ,בחוצות העיר קופנהגן.המוסלמים הם אלה, שמהווים רוב מכריע בין האנסים ,הפושעים,הגנבים,והנשפטים בבתי המשפט שלהם..על דנמרק שמענו באינטנסיביות לפני מספר שנים ,כאשר עיתונאי דני, תיאר בציוריו, את המוסלמים ,כאנשי טרור ורצח,ואת האיסלאם ,כדת המטיפהלרצח, לדיכוי והשפלת וניצול נשים ,ולאונס ילדות קטנות,לפי הדגם של הפדופיל מוחמד הנביא ,כפי שהדנים מכנים אותו ,על שנשא לאשה את עיישה בת ה-9.הדנים נמצאים היום עמוק בתוך תהליך התפכחות מהחברה הרב תרבותית שבה הם האמינו בעבר.זאת, בעקבות ההרס שהם רואים שהכנסת זרים מוסלמים גרם להומוגניות של החברה שלהם ,ולעם הדני,ומתחילים להבין, שמה שעומד בפתח ,זו מלחמה אזרחית בין שתי האוכלוסיות-הדנים,והמוסלמים,שתסתיים בחלוקת השטח, לאיזורי שליטה נפרדים הנלחמים זה בזה.זה מה שהרוויחה דנמרק מהמולטי-תרבותיות שלה.(ולא רק היא כמובן).כאשר פורסמו הקריקטורות של מוחמד,עברה דנמרק טראומה שלא חוותה כמותה מעולם.דנים דיברו בזעזוע ,כשראו לראשונה את דגלם מועלה באש, כמו שהם רגילים לראות רק את דגל ישראל נשרף בראש חוצות.המממשלה הדנית הנוכחית היא ממשלת ימין,שהחלה לנקוט בפעולות שונות, על מנת למנוע כניסה של מוסלמים נוספים לשטחה,מתוך הכרה שהם אינם אלא נזק עתידי בלתי הפיך,ואין בהם שום תועלת למדינה הדנית.ולמרות כל זאת,מה שמפליא אותי היא העובדה, שדנמרק ממשיכה לתרום סכומי עתק,לאירגונים הלא ממשלתיים בישראל,שפועלים נגד המדינה היהודית בכל דרך,ומנסים לקעקע את זכותה להתקיים.

לפניכם הרשימה של האירגונים הלא ממשלתיים בישראל:במקום ,בצלם , גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע , האגודה לזכויות האזרח בישראל , הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ,המוקד להגנת הפרט ,יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם ,מוקד סיוע לעובדים זרים ,מחסום Watch ,מרכז אדוה ,מרכז מוסאווא ,עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל , עיר עמים,קו לעובד ,רופאים לזכויות אדם , שורת הדין .שלום עכשיו.אירגונים אלה הוקמו בברכתו של אהרון ברק ,והקרן לישראל חדשה. אירגונים מזיקים אלה ,ממומנים על ידי מדינות אירופה כל אחת בנפרד,כמו גם על ידי האיחוד האירופי ,ומדינות ואירגונים מוסלמיים וערביים רבים ,ובראשם דנמרק, שתורמת סכומים גדולים מאד.מטרתה המוצהרת של דנמרק היא ,שהכספים ישמשו לשימוש הומניטרי.אולם מה שהאירגונים הללו עושים דה פקטו,זה לא פעולות הומניטריות ,כי אם אירגון חרמות בינלאומיות נגד ישראל,עידוד והנחייה של פעילות משפטית נגד ישראלים,ורדיפת עסקים ובתי חרושת ביהודה ושומרון,שמובילה לסגירתם או לפשיטת רגל שלהם ,בשל איומים של אירגונים בחו"ל,הפועלים על פי הנחיות האירגונים הלא ממשלתיים הישראליים. איך אפשר להבין את הצביעות של ממשלת דנמרק,שלמרות פניה ישראלית אליה,על ידי המוניטור הישראלי לאירגונים לא ממשלתיים,שהציג בפניה את הדיווח המלא על הנעשה בכספי תרומותיה לאירגונים ישראליים,לא מצאה לנחוץ לבדוק את התלונות, ולחזור עם תשובה ברורה,מדוע היא מאפשרת שימוש מעוות בתרומותיה,שאינו עולה בקנה אחד ,עם מדיניות התרומות המוצהרת שלה?איך אפשר להבין ,את המשך הענקת המימון הנדיב בלי די הזה, של דנמרק , לאירגונים הלא ממשלתיים בישראל ,הנלחמים בעצם בכל מאודם, נגד מדינת היהודים ,ובעד הערבים,כאשר דנמרק עצמה, למדה לדעת מיהם המוסלמים, ועד כמה מבוססת פעילותם, על הפצת שקרים ושינאה, ורצון השמדת האחר ,על מנת לבוא תחתיו,והמתמודדת בעצמה עם טרור מוסלמי וערבי הולך וגובר,והרס פנימי של המרקם החברתי והתרבותי שלה,בגלל אותם מוסלמים וערבים שהיא הכניסה לתוכה ?

ועכשיו על האירגונים הלא ממשלתיים בישראל - (NON GOVERMENTAL ORGANISATIONS)

אנחנו שומעים בזמן האחרון ,יותר ויותר, על האירגונים הלא ממשלתיים ונזקיהם למדינת ישראל ולעמדתה הציונית .כל מיני אירגונים צצים חדשות לבקרים ,בשמות בעלי אופי הומניטרי וחיובי כביכול, שאינם מחשידים אותם בעיני הציבור הרחב. אפשר לומר בבטחון ,שכמעט כל הציבור אינו יודע דבר על מהותם האמיתית של האירגונים הללו, מעשיהם, מטרותיהם, מקור המימון שלהם,ואנשיהם. רובנו שומעים בחדשות מדי פעם על קיומו של ארגון זה או אחר, ומיד שוכחים את העניין. כאשר התגלו לי עובדות על מעשיהם של הארגונים הללו, ומהותם ,הייתי בהלם מוחלט.יש לעשות הכל על מנת להרחיב את כמות המידע הזמינה בקלות ,לציבור הרחב. ראשית התגלה לי שהוקם כבר מוניטור (זאת אומרת גוף שלוקח על עצמו להאזין, להקשיב, להשגיח,להתרות ולהזהיר ) -שמאגד בתוכו מידע רב ומפורט ,הנוגע לאגודות השונות ופעילותן הכמעט נסתרת בארץ. מה שזיעזע אותי היו הנתונים על תרומות ממדינות כמו קנדה דנמרק,אנגליה ועוד ,שניתנות על ידי ממשלותיהן,לצורך פעילות פוליטית בתוך ישראל הדמוקרטית,דבר האסור על פי כל נורמה והגיון שפוי. כיוון שהפעילות שנעשית, מובילה לאנטישמיות גוברת והולכת בעולם ,כלפי מדינת ישראל , חייבת ממשלת ישראל להתעורר מיד, ולבדוק את הנתונים הללו ,ולפנות אל אותם מממנים במדינות השונות, ולדרוש את עצירת המימון הזאת. אני סבורה שהגיע הזמן לחוקק חוק, שיוציא אל מחוץ לחוק ,כל אירגון ,או גוף, שמעשיו מזיקים לכולנו,בדיוק כפי שעשתה ממשלת ארה"ב,שאינה מתירה קיום אירגונים שמעשיהם פוגעים בבטחונם או רווחתם של אזרחי ארה"ב.
תמיכתה של דנמרק בפעילותם הפוליטית של הארגונים הלא ממשלתיים (תקציר בעברית)
דנמרק היא אחת התורמות הגדולות ביותר לפעילותם של ארגונים לא ממשלתיים המקדמים קמפיינים פוליטיים אינטנסיביים נגד ישראל. רבים מאותם ארגונים לא ממשלתיים תומכים בהטלת חרמות וסנקציות על ישראל ומנצלים את רטוריקת זכויות האדם, החוק הבינלאומי והאפרטהייד כדי לעשות דה-לגיטימציה לישראל ולבודד אותה בזירה הבינלאומית. מחקר מפורט שערך NGO-Monitor מגלה שרבים מאותם ארגונים לא ממשלתיים מרוויחים מהמימון הדני, אשר אינו תואם ליעדיה המוצהרים של דנמרק בדבר "חיזוק הדמוקרטיה, השלטון התקין וזכויות האדם". כך, למשל, הארגון DCA, אשר קיבל למעלה מ- 30 מיליון דולר מהממשלה הדנית, תומך ומקורב לארגונים לא ממשלתיים שהשתתפו בוועידת דרבן, בה גובשה אסטרטגיה לבידודה והחרמתה של ישראל. DCA הביע הזדהות עמוקה עם הארגון BADIL, המקדם את זכות השיבה של הפלסטינים וארגן קמפיין ממושך להעלאת המודעות הציבורית בנושאים כמו הנכבה או "המשטר הישראלי דמוי האפרטהייד על העם הפלסטיני". במסגרת אחריותה על 'מואססאת' ('מוסדות'), גוף התומך בארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים וישראליים, דנמרק מממנת 24 ארגונים בישראל וברשות הפלסטינית. בין אותם ארגונים ניתן למנות כאלה המקדמים הטלת חרמות וסנקציות על ישראל, המנצלים לרעה את החוק הבינלאומי ואת רטוריקת זכויות האדם כדי לגנות את ישראל ואף מאשימים אותה בתקיפה מכוונת וב"טבח" של פלסטינים. קרנות המימון הדניים מנוהלים על ידי משרד החוץ הדני והסוכנות הדנית לפיתוח בינלאומי (Danida). בהתאם לאתר הרשמי של ממשלת דנמרק, הסיוע הדני לפיתוח בינלאומי מהווה 0.8% לפחות מהתוצר הלאומי הגולמי, מה שהופך את דנמרק לאחת התורמות הגדולות ביותר בעולם. אפריקה היא עדיין יעד הסיוע העיקרי, אך גם עזה והגדה המערבית מצוינות כיעדים מרכזיים, אשר קיבלו למעלה מ- 73 מיליון קרונות דניות (כ- 15.5 מיליון דולר) בשנת 2007. 13% מהסכום הזה, המיועד להקמת פרויקטים ולסיוע הומניטארי, מועבר דרך ארגונים לא ממשלתיים דניים. יש לציין כי הדו"ח שערך NGO-Monitor נשלח אל נציגות ממשלת דנמרק ברמאללה, אך לא זכה לתגובה.לקריאת הדו"ח המלא באנגלית:
http://www.ngo-monitor.org/article/danish_funds_for_boycott_ divestment_and_sanctions_bds_and_politicized_ngos_government _funding_support_analysis
NGO Monitor- אודות העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים

קהילת הארגונים הלא ממשלתיים non-governmental organizations-NGOs) ) צוברת בשנים האחרונות כח והשפעה רבים, בייחוד בכל הנוגע לסוגיות הקשורות בסכסוך הישראלי- ערבי. לפעילותם הענפה של אותם ארגונים הכוללת פרסום דוחות, ארגון מחאות המוניות ושתדלנות פוליטית נודעת השפעה עצומה על האו"ם ועל קובעי מדיניות ברחבי העולם. עד לאחרונה, אותם ארגונים הנתמכים על ידי תורמים נדיבים, מוסדות פילנטרופים ותקציבי ממשלה, לא היו נתונים לבדיקה עצמאית וביקורתית מכל סוג. ארגון NGO Monitor הוקם במטרה לעודד אחריות מצד אותם ארגונים ובכדי לקדם דיון ערני בסוגית מעורבותם של הארגונים הלא ממשלתיים בסכסוך הישראלי-ערבי. ארגונים אלה שונים ומגוונים לא רק בסוגיהם וברמתם אלא גם במניעיהם הגלויים. כשם שיש ביכולתם לפעול למען מטרות טובות, כך הם יכולים להציג את עצמם ואת המטרות בשמן הם פועלים שלא כהלכה. שלא כמו ממשלות דמוקרטיות וחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, לארגונים הלא ממשלתיים אין מסגרת קבועה המאלצת אותם לקחת אחריות על הפרסומים והדוחות אותם הם מפרסמים ועל אמינותם. במקרים רבים, ארגוני זכויות אדם מוכרים ומבוססים העוסקים בפעילות הומאניטרית זוכים ל"הילת צדקנות" האופפת אותם, מעניקה להם חסינות אוטומטית ומגנה עליהם מפני בדיקות ובקורות קפדניות מידי. במקרים אחרים, ההנחה שהמניעים של אותם ארגונים מכובדים, טהורים וחפים מהטייה פוליטית או אידאולוגית, מונעת בחינה ביקורתית. האמצעים העצומים העומדים לרשותם של ארגוני זכויות האדם, מאפשרים להם להפעיל צוותים גדולים המסוגלים לפרסם כמויות גדולות של כתבות, הודעות לעיתונים וראיונות, ההופכים אותם למקור מידע מדרגה ראשונה לעיתונאים, חוקרים ומדינאים. ההד המוגבר של הפרסומים קובע את התנאים בהם מתקיים הדיון הציבורי ויש ביכולתו להשפיע על עיצוב המדיניות של שחקנים גדולים וחשובים בזירות השונות. ביכולתם של ארגונים אלה לספק את הצורך הגובר ,במידע זמין וממוקד, בנושאים שכבר כונו על ידי פרופסור אירווין קוטלר "הדת החילונית החדשה של זכויות האדם." עם זאת, כפי שהוכיח ה ,NGO Monitor במקרים רבים, פרסומים ופעילויות של ארגונים הומניטרים רבים ביניהם כאלה המבוססים היטב, עומדים בניגוד חריף למטרות ולהצהרת המשימות כפי שנוסחו על ידיהם עצמם – חיזוק מעמדן של זכויות האדם האוניברסאליות ברחבי העולם. סטנדרט מוסרי כפול ודיווחים מוטעים וחסרי הקשר גרמו לעיוות גס של המימד ההומניטרי של הסכסוך הישראלי-ערבי. המטרה של NGO Monitor היא לספק מידע וכלים לניתוח, המערערים את אותן תפיסות ופרשנויות על ידי קידום דיון ציבורי נוקב בנושאים חשובים אלו. מי אנחנו? NGO Monitor הוא הפרויקט המרכזי של הארגון לאחריות ארגונים לא ממשלתיים, שהוא עמותה עצמאית הרשומה בישראל, בהנהגת פרופ' ג'ראלד (גרשון) שטיינברג. הצוות שלנו המטרות מטרתו המוצהרת של NGO Monitor היא להכין ולספק מחקרים ביקורתיים על פרסומיהם השונים של הארגונים הלא ממשלתיים לשימושם של עיתונאים, מוסדות פילנתרופיים, מדינאים, חוקרים, והציבור כולו. בכוונתנו לחשוף מקרים בהם זכו נושאי זכויות האדם במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי לטיפול מעוות, ולספק מידע ותוכן לתועלת ארגונים העובדים במזרח התיכון. הניתוחים של NGO-MONITOR כבר תרמו לדיון הציבורי בשאלת תפקידם ומעמדם של ארגוני זכויות האדם בזירה הישראלית- פלשתינאית. בנוסף, הולכת וגוברת הדרישה לשים קץ לעיוותים של ארגונים שונים המנצלים "ערכי זכויות אדם אוניברסאליות" על מנת לקדם מטרות צרות ואידיאולוגיות. ליצירת קשר: אי-מייל: mail@ngo-monitor.org פקס: 02-561-9112 טלפון: 02-566-1020 משרד: רחוב תל חי 13, 92107 ירושלים

המדינה היהודית בחצי האי קרים

חצי האי קרים הינו שטח שהיה חלק מברית המועצות.
בשנת 1944 הועלה רעיון להקים מדינה יהודית בשטח הזה שתהייה חלק מברית המועצות
בדומה לארצות הבלטיות (ליטא,לטבייה ואסטוניה)
את הרעיון העלו מספר אנשי רוח יהודים-רוסים לאחר שהחלו לשמוע על גורלם של היהודים
ששוחררו ע"י הצבא האדום באותה תקופה.
הרעיון זכה לתמיכה של שר החוץ דאז, מולוטוב, שהיה נשוי ליהודייה.
גם ראש הקג"ב ,ברייה, תמך בצעד הזה.
במהלך המלחמה גורשו תושבי קרים הטטארים כחלק מהשיטה למנוע מרידה.
מאות אלפי טטארים הועמסו על רכבות מסע להובלות בהמות והוסעו אלפי קילומטרים בקור הנורא
ללא מזון ושתייה.
רבבות מתו במסע והשאר נזרקו בערבות המושלגות של סיביר ללא מגורים ומחסה.
כאשר סטלין שמע על הרעיון הוא התייחס אליו באהדה מכמה סיבות:
ישוב בתי הטטארים ע"י יהודים יקשה על הטטארים לחזור למגורים הקודמים שלהם.
ע"י ישוב יהודים מכל אירופה בארץ שהיא חלק מברית המועצות לסטלין תהייה השפעה רבה על יהודי ארה"ב וע"י כך על מדיניות ארה"ב. כמו אנטישמים רבים גם סטלין חשב שהיהודים קובעים את מדיניות ארה"ב ושולטים בכלכלה האמריקאית.

החלה בדיקת של המשמעות המעשית של התוכנית והכוונה הייתה ליישב מאות אלפי יהודים מכל אירופה
וליצור אלטרנטיבה של ממש ליישוב היהודי בארץ ישראל.

כאשר הסתיימה המלחמה ב 1945 החלו להתגלות פערים עצומים בין ברה"מ לארה"ב בכל הנוגע למצב זכויות אדם, מריבה על שטחים, יצירת מסך הברזל וכדומה.
סטלין שינה את דעתו והכריז כי יישוב היהודים בארצו יגרום לכך שלאמריקאים יהיו רבבות מרגלים וסוכנים זרים. הוא הכריז על ביטול התוכנית והורה לעצור את כל הפעילים בנושא בעוון
פעילות חתרנות אנטי סובייטית.

אין ספק כי אם ברת המועצות הייתה משקיעה משאבים רבים להקמת המדינה היהודית בתוך ברית המועצות מדינת ישראל הייתה הנפגעת העיקרית מכך.
ברית המועצות הייתה מתנגדת להקמת המדינה ויחד עם בריטניה שגם לא רצתה להקים את מדינת
ישראל היה הרבה יותר קשה להקים מדינה.
עסקת הנשק הגדולה הראשונה של מדינת ישראל עם צ"כוסלובקיה שנעשתה בהוראת ברית המועצות
לא הייתה מתקיימת.
יתכן כי מאות אלפי העולים שבאו מייד עם הקמת המדינה היו מופנים ע"י הצבא האדום וגם ע"י הבריטים למדינה היהודית בקרים ולא בא"י.
סביר להניח שההיסטוריה של מדינת ישראל הייתה נראית אחרת אם הייתה מוקמת מדינה יהודית בחצי האי קרים.

יש לשנות את שיטת המישטר לרפובליקה נשיאותית./ליה

להלן מאמר שנשלח אלי ע"י ליה, הנוגע לשינוי שיטת הממשל בישראל.

.

הדבר היחיד כנראה שיעזור ,זה לשנות את שיטת המימשל בישראל.מתוך פחד נורא של השמאל' שאיבד את כוחו בשיטה הנוכחית,ויאבדו לחלוטין אם תשונה השיטה למימשל נשיאותי,הם הקימו את המכון הישראלי לדמוקרטיה,הפועל באגרסיביות נגד כל נסיון להציע שינוי שיטת המישטר בישראל.הוא מעדיף קצת שיפוצים,ולהבטיח שבייניש ומזוזים יישארו פה לנצח על כנם כממשלת על.עלינו לתמוך בשינוי השיטה.שימו לב לדבריו הנחרצים של כרמון בסיום כל דיון על הנעשה בישראל.קיראו על שינוי השיטה,ועל המכון הזה.עלינו להיזהר ממנו מאד.ויש לו יד ורגל בועדת החוקה של הכנסת,תמורת 3.5 מיליון שקל או דולר בשנה אותם הוא נותן לועדת החוקה על מנת שתדון בהצעותיו.זה מכון פרטי,ויש כמותו אחרים,ואיני יודעת מדוע רק הוא מורשה להכניס יד ורגל לקרביה של כנסת ישראל.שימו לב:http://www.gplanet.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=842&P N=1&get=last#8328והנה הקישורית להצעה לשינוי שיטת המימשל לשם שיפור ושינוי פני המדינה,וחיסול אחיזת השמאל בגרונה.http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=333