יום שלישי, 12 בינואר 2010

אוצרות מסופוטמיה בנהר החידקל



רוב מסופוטמיה הקדומה שכנה באזור שהיום מכונה עיראק.
במשך שנים חיפשו ארכיאולוגים ומחפשי זהב אוצרות קדומים כל אחד מנימוקיו הוא.
בסוף התגלו האוצרות אולם חלק גדול מהם אבד ולא נמצא עוד.
מי גילה ,כיצד התגלו, ומדוע אבדו האצורות הללו במאמר הבא.
בתחילת המאה ה19 היה בשגרירות צרפת בעיראק פקיד חובב היסטוריה בשם אמיל בוטה.
בוטה החל לחקור ובלדוק היכן נמצאים האוצרות הגדולים אשר הוא קרא עליהם.
הוא החל להסתובב בכפרים ולקנות עתיקות תוך כדי שהוא מציע סכום כסף גדול למי שיראה
לו היכן נמצאים האוצרות.
לא הייתה הענות רצינית להצעה שלו.
כל מני שרלטנים נתנו לו מקומות ששם לטענתם קיימים ארמונות ישנים.
בוטה שכר חופרים והחל לחפור במקומות שונים אך בכל פעם התאכזב מחדש.
הוא היה ידוע כבר בעיראק.
כעבור שנה בערך כאשר כספו כבר אזל והוא התייאש נמצא אדם אשר הראה את המקום האמיתי.
בוטה המיואש כבר חשב להתעלם מהמקום אולם החליט בכל זאת להמשיך ולנסות ואכן הוא
הגיע לארמון ענק שהקים אחד המלכים הקדומים.
כאשר נודע לשלטונות התורכים ששלטו באזור על ההצלחה הם כמובן שלחו צבא לקחת את
הדברים כביכול לאימפריה העותומנית וברור שהכוונה הייתה לבזוז את רוב האוצרות.
השגריר הצרפתי עצמו סיכן את חייו כאשר קשר את עצמו לפתח הארמון ואמר למפקד התורכי
כי אם הוא רוצה להיכנס לארמון הוא יצטרך להרוג אותו.
המפקד קצין בדרגת קולונל נרתע ממעשה הרצח היות ומדובר היה בשגריר של מעצמה
והוא ידע כי אדוניו באיסטנבול לא יסתכנו במלחמה מול הצרפתים אלא יסגירו אותו לצרפת.
אחרי דין ודברים הושגה פשרה , צרפת ותורכייה חילקו את האוצרות.
כמו שכתבתי מקודם החלק התורכי נבזז מייד ונמכר בשוק השחור וחלק מהפריטים
הגיעו למוזיאונים או לאספנים פרטיים.
הסיפור המעניין יותר שייך לחלק הצרפתי (ברור שגם פה הייתה גניבה אם כי פחותה בהרבה)
החלק הצרפתי הועמס על גבי שתי ספינות שיצאו מייד ללב נהר החידקל וזאת מתוך מטרה לחמוק
מכנופיות שודדים שהמתינו להן.
עקב מזג האוויר הסוער התהפכה אחת הספינות והאוצרות שקעו במים.
חלק קטן מהאוצרות נמשו אולם ברור שהושחתו בצורה משמעותית מהשהייה
הממושכת במים.
חלק מהאוצרות לא התגלו ,מדובר בנהר גדול מאוד. וסביר להניח שנסחפו הלאה.
חלקם כוסו ע"י קרקעית הנהר וחלקם נסחפו לים ואבדו במרחבי הים.
סדאם חוסיין ניסה לארגן מבצע חיפוש אולם כמעט לא נשאר דבר.
הזמן הארוך שעבר מטביעת הספינה והזרמים החזקים של החידקל מנעו אפשרות
למצא את הרוב.
החלק שהצליחו למשות מהנהר הגיע למוזיאון הלובר בצפרת אם כי מדובר בחלק קטן
ובכל מקרה הפסלים והתמונות ששקעו במים ניזוקו ללא תקנה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה