השטח: 21 קמ"ר, אוכלוסין: 11,900 נפש.
המיקום: צפונית לאוסטרליה, עצמאות: משנת 1968.
אוצר הטבע היחידי הוא מהמוזרים בעולם:
לשלשת של ציפורים שחלפו במשך אלפי שנים מעל נאורו, יצרה מרבצים עשירים של פוספטים.
יצוא הפוספטים מניב 25 מליון דולר לשנה.
תל"ג לנפש: לפי הערכה 10,000$.
כריה בלתי מבוקרת גרמה לכך ש-80% משטח האי הזעיר אינו ניתן לעיבוד או לישוב.
לפיכך הצפיפות היא כ-2,000 נפש לקמ"ר (בשטחים המיושבים) !
האי הוא עיגול כמעט מושלם המורכב ממישור חוף פורה ברוחב 300 מטר
ומרמה המתנשאת לגובה של 60 מטר! ומכוסה בגואנו (לשלשת).
בכל שנה כורים 2 מליון טון פוספטים!
נאורו פנתה לבית הדין הבינלאומי בהאג ותבעה את אוסטרליה על הנזקים שגרמה הכרייה הבלתי מבוקרת.
ב-1993 הסכימה אוסטרליה לשלם פיצויים בסך 50 מליון דולר אוסטרלי.
כמו כן ניו-זילנד ובריטניה הסכימו לשלם 12 מיליון דולר ארה"ב כל אחת.
הכספים מושקעים בקרנות נאמנות, על מנת להבטיח את עתידם של תושבי האי, שכן הפוספטים הולכים ומתמעטים !
הערה שלי:
הנושא של פיצויים בין מדינות על רקע כלכלי מהווה עד היום אחד מסלעי המחלוקת של המדינות המתפתחות עם מדינות המערב.
בתקופה הקולוניאליסטית ניצלו המעצמות את משאבי המדינות המתפתחות כך שכאשר אלו קיבלו עצמאות הן היו קיבלו משק כלכלי לא טוב.
לדוגמא זו טענתו של קדאפי כלפי איטליה.
אני לא מתעלם מהנקודה הזו אבל ברוב המקרים מדובר על תירוצים והסתרת האמת מהעם.
בדרך כלל המדינות הללו נשלטות על ידי עריצים שונים שדואגים לעצמם ומקורביהם ולכן המדינות הללו נשארות במצב כזה. אפשר להביא לדוגמא את האיטי שחווה אסון גדול והיו אף כאלו שטענו שהמערב חייב חוב להאיטי
למרות שזו קיבלה עצמאות לפני 200 שנים. בלי קשר לאסון שהם חווים המדינה נשלטה מאז ע"י עריצים שרוששו את המדינה בכדי להתעשר.
אפשר להביא את סינגפור כדוגמא הפוכה. סינגפור קיבלה עצמאות לפני כ 50 שנים ומאז לקחה את גורלה בידיים ונחשבת כסיפור הצלחה מטאורי וזאת למרות נתוני פתיחה עגומים.
אני אפרסם מאמר בנפרד על סינגפור ולכן לא אכנס כרגע לסיבה להצלחה שלה אלא רק אומר שלמזלה של סינגפור השליט דאג לטובת המדינה ולא לטובתו האישית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה