יום ראשון, 14 בפברואר 2010

ראשיתו של מדע הארכאולוגיה

מאמר נוסף של שאול נעים:
ב24 באוגוסט שנת 79 לספירה (בדיוק 9 שנים לאחר חורבן בית שני),התפרץ הר הגעש וזוב
בעוצמה אדירה ובתוך זמן קצר מאד גלשו במורדותיו כמויות עצומות של לבה.קברו תחתיהן את הערים פומפיי והרקולאניאום.
לפני כ250 שנה, בסוף המאה ה18,עקב רוחות חזקות, נחשפו במעט חורבותיה של פומפיי.
כאן לראשונה החלו חפירות ארכיאולוגיות בהיקף גדול.כאן ראשיתו של מדע הארכאולוגיה.
ביוונית:"תורת הקדמוניות." כאשר נחשפו ערים אלו, ניתן היה לראות עיר רומית בדיוק כפי שנראתה בשעה שהחלו תושביה לנסות ולהימלט על נפשם בראותם את התפרצות הוזוב.
אגב אדם אחד שרד את התפרצות הוזוב,אסיר שהיה בכלא בפומפיי. הלבה לא הצליחה להבקיע
את החומות הגבוהות של הכלא. יותר מאוחר הוא מת מרעב וצמא.
התגליות החשובות :
1) בשנת 1822, חוקר צרפתי שאמפוליון,בעת חפירות במצרים גילה אבן שחורה: "אבן הרוזטה". על אותה אבן היו חקוקות שלוש כתובות זהות: א. בכתב החרטומים המצרי. ב. ביוונית עתיקה. ג. בכתב המצרי העממי(הכתב הדמוטי). המלומדים שידעו יוונית,קראו את הכתובת היוונית ולפיה פיענחו את הכתובת בכתב החרטומים.
2 ) בשנת 1922 נתגלה קברו של תות-ענך-אמון, אחד הפרעונים המפורסמים שחי לפני כ3300 שנה (במאה ה14 לפני הספירה). גופתו החנוטה של המלך היתה מונחת בארון זהב מגולף להפליא ובו תכשיטים יפים ויקרים מאד.
המצרים נהגו לצייד את קברי המתים בכל הדרוש "למסע לעולם הבא": כלים אישיים של הנפטר, תכשיטים ופסלונים קטנים שיארחו לו לחברה.את הקירות נהגו לעטר בציורים המתארים את חיי הנפטר.
הקברים, העיטורים והחפצים משמשים מקור חשוב ביותר ללימוד החיים במצרים הקדומה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה