איש הפיל המודרני- האהבה אכן עיוורת

נתקלתי בכתבה על איש הפיל המודרני
אדם אומלל לכל הדעות אבל הוא ,כנגד כל הסיכויים ,מצא אהבה
הקישור לכתבה :  איש הפיל המודרני
העתקתי את הכתבה לכאן אבל מומלץ להיכנס לכתבה עצמה ולראות את התמונות 


האיש ללא פנים פוחד שילדו ייראה כמוהו


הודי שפניו עוותו לחלוטין, כתוצאה ממחלה מולדת, אינו יכול לממן לעצמו בדיקות רפואיות ולא יודע בדיוק מה יש לו, אבל אחרי שנים של בדידות הוא נישא לבחירת לבו וכעת הוא חושש שמחלתו תפגע בילדו שטרם נולד

אורן דותן
היקס
פורסם 09/10/12 11:38:37



מוחמד לאטיףצילום׃ thesun.co.ukמוחמד לאטיף ק'טאנה בן ה-32 ממדינת מדינת ג'אמו וקשמיר שבהודו אינו מסוגל לראות או לעבוד בשל הקפלים הגדולים שהשתלטו על פניו. זרים יורקים על הכביש כשהוא חולף על פניהם ברחוב אבל אחרי שנים של סבל, הוא מאושר כעת עד כמה שהוא יכול להיות במצבו.

אישתו בחודש השביעי להריונה אך עם כל השמחה, הוא חושש שבנו או בתו יירשו את המחלה הנוראית שלקחה את פרצופו. הוא לא יודע מה יש לו ואין לו כסף לבדיקות רפואיות אבל נראה שהוא סובל ממחלה גנטית הדומה למחלת פון רקלינגהאוזן ממנה סבל איש הפיל המפורסם, ג'וזף מריק.

"אני מצפה בכיליון עיניים להיות אבא אבל אני דואג כל יום ומתפלל שהילד שלי לא ייוולד כמוני", אומר לאטיף שחי בכפר גבוה בהרים עם אישתו סלימה בת ה-25. ארבעה חודשים בשנה הוא מבלה בעיר סרינגאר, שם הוא מנצל את מראו המחריד כדי לקבץ נדבות.

הוא נולד עם בליטה קטנה על פניו, שהמשיכה לצמוח עד שהקפלים העבים החלו להופיע וכעת הוא לא מסוגל לראות דרכם דבר. "אמא שלי עדיין בוכה כשהיא מסתכלת עליי", הוא מספר. "היא מרגישה כל כך אשמה ולא יכולה להבין מדוע בנה הצעיר מקולל".


מוחמד הוא הצעיר במשפחה ויש לו עוד שני אחים ושלוש אחיות. הוא בן המשפחה היחיד שסובל מהמחלה הזו וללא משפחתו הוא היה יכול לחוות ילדות מאוד בודדה ללא חברים. "אף אחד לא רצה לשחק איתי כילד", הוא מספר. "הילדים בכפר היו מרביצים לי ומציקים לי כל יום. איבדתי את עיני השמאלית כשהייתי בן שמונה והם היו קוראים לי המפלץ חד-העין".

בחייו הבוגרים, לאטיף המשיך להתמודד עם אתגרים רבים אך בשל מראו וראייתו המדרדרת הוא לא מצליח למצוא עבודה. "אני אשמח להתפרנס בכבוד כמו אדם רגיל ולפרנס את המשפחה שלי אבל אף אחד לא נותן לי הזדמנות", הוא אומר. "אני צריך להתחנן ומקווה שאנשים ירחמו עליי כדי להאכיל את משפחתי".


לאטיף, שלעתים מרוויח עד 400 רופיות ביום (כ-30 שקלים) זוכר מקרים רבים בהם עוברי אורח פשוט ירקו עליו. "שלוש ילדות חלפו על פניי פעם, ירקו על הרגליים שלי וברחו כשהצעיפים שלהן כיסו את פיהן - הייתי כל כך נבוך", הוא משחזר את אחד מרגעי השפל הרבים שהוא חווה ברחוב. "הייתי בהלם מכמה אכזריות הן היו. הייתי בדיכאון במשך ימים לאחר מכן אבל הייתי חייב להרים את הראש ולעבור הלאה".

הוריו התאמצו מאוד למצוא לו שידוך אבל אף בחורה לא לא הסכימה להיות איתו, עד שלאטיף שמע על סלימה ולפני כארבע שנים לאטיף פגש לבסוף את אהבת חייו. "לאשתי יש רק רגל אחת ובמשך שנים היא ניסתה לפגוש בעל מתאים", הוא מספר. "ברגע שנפגשנו ידעתי שאנחנו מתאימים זה לזו - לשנינו יש מגבלה רפואית ויש בינינו התאמה".

הם נישאו בטקס מוסלמי מסורתי מול 400 אורחים, באוגוסט 2008, והם מאוד מאושרים יחד בשנים שחלפו מאז. "אני מרגיש מבורך מאוד שפגשתי את סלימה", הוא אומר. "היא טובה בשבילי. אני מרגיש נורמלי יותר כשיש לי אישה ועכשיו כשהיא בהריון עם הילד הראשון שלנו, אני אפילו יותר שמח".


לאטיף אינו סובל מכאבים ולא נוטל תרופות אך הוא חושש שילדו יסבול כמוהו מהקפלים בפניו. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לראות רופא עכשיו", מספר לאטיף. "אנחנו עניים מדי ומעולם לא הזהירו אותי לא להביא ילדים, אבל אני יכול רק לקוות ולהתפלל שהתינוק שלנו יהיה בריא".
אחיו של מוחמד מכר חלק מאדמתו לפני כשמונה שנים כדי לממן בדיקה, אבל הרופא לא הצליח לספר ללאטיף שום דבר חדש או להציע פיתרון. נשמע הגיוני אם מבינים לאיזה רופא הוא הלך. לדבריו, "הרופא אמר לי שהמחלה נגרמה כתוצאה מליקוי חמה שהתרחש בזמן שאמא שלי הייתה בהריון איתי - אני לא יודע אם להאמין לו".
"הפנים שלי מלאות בכל כך הרבה קפלים עם ורידים שניתוח יהיה מסוכן מדי", מסביר לאטיף למי שתוהה האם תרומות יסייעו. "איבדתי כל תקווה לעזרה ואני אראה ככה לנצח".

אין חדש תחת השמש -מאמר ממעריב לפני 57 שנים

מאמר שנכתב לפני למעלה מ 50 שנים ונראה כאילו שנכתב היום
קראו והפיצו הלאה.




ב"ה

אין אתה יכול להידבר עם אללה

מאמר של דר' עזריאל קרליבך. פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 לאוקטובר 1955

-------------

"לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך בינינו לערבים, אלא הפסיכולוגיה האסלאמית. הערבים הם בני האסלאם, ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר לדבר. עם האסלאם לא חיים בשכנות של שלום".

אמת פשוטה וברורה זו היא, כי בין עולם האסלאם לעולם המערב והתרבות אין אף מילה משותפת אחת, ולא היתה ולא תהיה ולא תוכל להיות כל הבנה. הכוונה בכך איננה לדת, שכל דת יכולה להיות טובה או רעה, לפי מה שיגשימו או יזניחו מאמיניה את עקרונותיה המוסריים. הכוונה להשפעת האסלאם על החיים החברתיים והסוציאליים, על תחושת העולם ועל היחסים עם שאר בני האדם.

.....חמישים –שישים דורות בזה אחר זה חונכו באסלאם לאנוס את טבע האדם - לא להשתמש בכוח המחשבה, לא לרצות בזכויות הפרט, לא להתאוות, לא לדרוש, לא לזקוף קומה.. בעצם האסלאם מולך הרצון המעומעם, האפל, הבלתי מוסבר של אללה. מולך קפדן וקפריזי, מוסתר, חולני.. זו עיקרה של הדתיות האסלאמית - לא לשאול. אדם מקבל על עצמו אמונה זו, במה שהוא אומר: אללה איל אללה", לא במה שהוא משתכנע מרעיון, אלא במה שהוא מפקיד על עצמו עריץ.

אמונה כזו מעצם טבעה אין להפיצה בדרך השכנוע השכלי או המופת המוסרי, זו עבודת הרוח והגוף-ואין להפיצה אלא בכוח האגרוף. ועל כן יש לנהל מלחמת קודש מתמדת נגד ב"בלתי מאמינים" ולהביאם אל חיק האמונה הנכונה בכוח הסייף אל-איסלאם-אללה אוהב דם.....לעולם אין הסכנה ברובה כשל עצמו, אלא באצבע הדבוקה אל ההדק ופצצה קטנה בידי מטורף אחד יכולה להשמיד עדת פילוסופים שלמה.

...הסכנה הטמונה בשביל המערב באסלאם גדולה לאין ערוך מזו שבקומוניזם. כי בדת הקומוניסטית מרובים הגרעינים השכלתניים מאשר בדת המוסלמית. עם הקומוניזם אפשר להידבר על יסודות קח ותן, הוא מתחשב גם בשל חומרנותו במציאות, מודד כוחות, מגבש דרישות, שוקל הצעות לפי התועלתיות.

כל הנתונים הללו אינם קיימים באיסלאם. מוסלמים עוד לא הסכימו מעולם על שום דבר, יהיה אשר יהיה - אף בינם לבין עצמם...והם אינם יכולים לקיים כל דבר - לא רק בענייני ישראל; כל העולם המוסלמי האדיר יחד עוד לא היה יכול ליצור הסכם על בול דואר משותף אחד. תגובותיהם - על כל דבר - אין להם כל שייכות אל השכל הישר. הן כולן רגשניות בלתי מחושבות, רגעיות, חסרות שחר...עם הכל אתה יכול לדבר "ביזנס", אף עם השטן, אך לא עם אללה....

...אנחנו עשינו - ומוסיפים לעשות שטות לא תסולח, אם גם אנחנו מסייעים לעולם לצייר לפניו ערבים שאינם קיימים כלל ושהם פרי דימיון משאלותינו. ואנחנו מוסיפים חטא על פשע כשאנחנו מסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך גבולות בין ישראל לבין שכנותיה.

מעל לכל- אין זה תואם את המציאות. לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. אילו היו שכנינו אנשי מערב, אילו היו פרוטסטנטים - היינו מזמן חיים לידם בשלום כדרך הנורבגים והשבדים. או אילו היו אפילו קתולים - היו יחסינו מסתדרים כדרך שהסתדרו צרפתים ואנגלים בקנדה, ואף מדינות דרום אמריקה רבות בינן לבין עצמן. ואילו כאן אנחנו מנסים מזה חמישים שנה בכל הדרכים האפשריות להגיע לידי הסדר שהוא, ומעולם לא הופיע באופק אף כצל תקווה - משמע הדבר אינו נעוץ במעשים ובעובדות ובפחדים.

הוא נעוץ אך ורק בכך שהערבים הם בני האסלאם. ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר להידבר. לא חשוב כלל מי, לא חשוב כלל על מה, עם איסלאם לא חיים בשכנות של שלום.

ומלבד זאת - הצגת הבעיה כסכסוך בין שני צדדים דומים מציידת את הערבים בנשק של טיעון שאיננו שלהם. אם הוויכוח עמהם הוא באמת פוליטי, כי אז יש פנים לכאן ולכאן. או אז אנו מופיעים כמי שבא לארץ שהיתה כולה ערבית וכבשנו והכנסנו עצמנו כטריז בינותם, והעמסנו עליהם פליטים, ומהווים סכנה להם בצבאנו וכו' וכו' - ויכול אדם להצדיק צד זה או אחר. כלומר: בהצגה הזאת, השכלתנית והמדינית של הבעיה, היא נעשית מובנת למוחות אירופיים - לרעתנו.

הערבים טוענים טענות המתקבלות אף על דעת מערבית במריבה משפטית רגילה. אך לאמיתו של דבר,מי כמונו יודע, שלא זהו מקור עמדתם העויינת. כל המושגים המדיניים והחברתיים האלה אינם מעולם המושגים שלהם.

כיבוש בכוח החרב, בעיניהם שלהם, בעיני האיסלאם, איננו כלל בגדר עוולה; להפך, הוא בגדר זיכיון והוכחת בעלות ניצחת. דאגה לפליטים, לאחים מנושלים - איננה מתחום עולם מחשבתם; אללה גירש, אללה ידאג.

מעולם עוד לא התרגש מדינאי מוסלמי על כגון זה (אלא אם כן הפורענות סיכנה את מעמדו האישי). ואילולא הכיבוש ואילולא הפליטים- היו מתנגדים לנו באותו תוקף ממש. על ידי מה שאנו מתדיינים עמהם על בסיס מושגים מערביים- אנו מלבישים פראים גלימת צדק אירופית. ובכך- במקום להזעיק את עמי העולם, אנו מרדימים אותם.

זהו יסוד טעותנו, ולעניות דעתי; סוד בדידותנו וכישלונותינו.

שאנחנו, אף אנחנו זועקים על הדקירה שדוקרים בבשרנו ולא - על לוע התהום הפעורה לשלום תבל. שאנחנו מבקשים תחבושת לנשיכה שנושכנו, ואיננו מזהירים: הנה מסתובב בין רגלי כולכם כלב מטורף!!

משל למה הדבר דומה?- אילו,שעה שהיטלר עלה לשילטון, היינו אומרים שהוא אמנם במקרה אנטישמי, אבל בדרך כלל הוא מייסדה של דת נבונה ומכובדת שאין לחשוש בפניה - וידינו מושטות אליו לשלום, ועז רצוננו לסדר בינינו את החשבונות הקטנים הפרטיים, אחרי כן להתקשר איתו בברית שלום, לעזור לו בפיתוח תורתו ובהתפשטות השפעתו.....

אנו חוטאים לא רק למאבקנו אנו, לקיומה של המדינה הזאת ולחיי בנינו ובנותינו, אנו חוטאים לעולם כולו אם אנו מעלימים את האמת הפשוטה, השוכנת בלב כולנו, לרבות דוברי הממשלה, כשהם קוראים הצהרות שלום- האמת,שהאוייב הוא רוח האיסלאם.

הוא איננו רק האוייב שלנו מכיוון שאנו יושבים במקרה כאן. הוא אוייב לנו גם אילו ישבנו בקוטב הצפוני. כי הוא אויבו של כל אדם חופשי. הוא אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב, כל רעיון יוצרני. הוא אוייב בנפש לכל יהודי, כל נוצרי - ולכל מוסלמי. כל אשר יינתן בידו, אם חרב של עץ אם טנק של פלדה אם כד מים-הופך בידו לאיום על רעו האדם.

הוא לא תרם מעודו ולא יתרום כל מאומה לטובה; הוא לא הוציא אף דמות אדם אחד שהצעיד את העולם קדימה, בכל שטח שהוא; הוא החשכה, הוא הריאקציה, הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים; הוא המוקש הטמון לשלום תבל.

וכל עוד לא נתאמץ ולא נצליח להנחיל לעולם החופשי את הידיעה הזאת-נהיה אנחנו תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידיעתו.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ועל כך אמרו חז"ל : "וכל המוסיף - גורע"

להזכיר שהמאמר נכתב בשנת 1955 ... המעתיק: דובי קליין.

















































  

בשר לפסח- בדיחה שמעתי

אישה נשואה אחת הייתה חובבת סקס, אבל לא סתם סקס - אורגיות!

יום אחד לפני פסח קראו לבעלה למילואים. הגברת לא פספסה את ההזדמנות וקראה לשלושת הגברים הקבועים שלה. נכנסו למיטה והתחילו פעילות... לפתע הגברת שומעת נקישות בדלת, רצה ומסתכלת בעינית ורואה את בעלה שחזר מהמילואים.

לקחה הגברת את שלושת הגברים למטבח, הכניסה כל אחד מהם לתוך שק והכניסה לארונות מטבח.

נכנס בעלה לבית, התחיל לחשוד והחל חיפוש בכל הבית.
הגיע למטבח, פתח ארון אחד - והנה התגלגל לו החוצה שק.

הוא נותן מכה עם האלה על השק - ופתאום שומע "ממממהההה"...

שואל את אשתו - אישה מה זה? עונה לו: זה כבש לפסח.
פותח דלת שנייה - מתגלגל לו שק שני, נותן מכה עם האלה ושומע"קוקוריקו" . שואל הבעל - אישה מה זה?
זה תרנגול לפסח !!

פותח ארון שלישי, מתגלגל לו שק - נותן מכה עם האלה ולא שומע כלום. בום אחד ועוד אחד, הוא מרביץ, בועט ולא מפסיק... עד ששמע קול יוצא מהשק: דגים, יא בן זונה !! דגים !

אמבולנס המשאלות עבור חולים סופניים - מייל שקיבלתי

אני מנסה לסייע לפרויקט מדהים שנקרא "אמבולנס המשאלות"




זהו מודל שהביאו מהולנד ולפיו ציידו אמבולנס בכל הציוד הנדרש כדי לסייע לחולים סופניים להגשים משאלות.



"אמבולנס המשאלות" הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.



השירות ניתן ללא תשלום, ללא הבדל דת, גזע ולאום, וביחס חם, אוהד, אמפטי ומחבק.



http://www.mda-ambulance-wish.org.il/AmbulanceWish/Homepage.aspx



לא תאמינו, אמבולנס - יש, מתנדבים להפעילו -יש.



אין מספיק שיווק לפרויקט ולכן יש לא מעט ימים בשנה שהאמבולנס עומד בחניה ללא שימוש והמתנדבים נותרים חסרי מעש.



מה שצריך לעשות זה לפרסם את המידע בין כמה שיותר אנשים כדי שיסייעו בדברים הבאים:



1. לפרסם את הפרויקט - עיתונות, רדיו, טלויזיה, אינטרנט, העברה בדוא"ל, וכיו"ב.



2. להגיע לבעלי התפקידים המתאימים בארגוני סיוע, ובבתי חולים, שיש להם אינטרקציה עם אוכלוסיה הזקוקה לשירות מסוג זה.



3. לחשוב על רעיונות נוספים לפרסום הפרויקט ולהביא למקסימום שימוש בציוד ובמתנדבים.

איך מתפרנס אברך - מייל שקיבלתי

קיבלתי מייל ואם הפרטים נכונים זו שערוריה.
אני מפרסם את הדברים כפי שקיבלתי:




תלוש של אברך

כל הפרטים אומתו בביטוח לאומי
שערורייה , לשלוח לכל החברים והמכרים,
למשרתי צה"ל, ולכל המתעוררים בבוקר והולכים לעבודה לפרנס משפחות
________________________________

להלן תלוש משכורת של אברך לחודש יולי:
בשיא הרצינות, להיכנס ולראות (01.08.12):

גיל: 28, מצב משפחתי: נשוי + 4

תפקיד: אברך

ימי חופשה נצברים: 365 יום

שעות עבודה בפועל: 0

שכר יסוד:

מלגת אברך - 1800 ש"ח

הבטחת הכנסה - 2300 ש"ח

קצבאות ילדים - 3150 ש"ח (תעריף זכאי הבטחת הכנסה / חוק ההסדרים)

=============================

סה"כ ברוטו: 7250 ש"ח

מס הכנסה = 0

סה"כ נטו מזומן לכיס 7250 ש"ח


הטבות:

פטור מארנונה - 600 ש"ח לחודש

"דיור למשתכן" - דירה ברבע מחיר ללא משכנתא בשכונות לחרדים בלבד

חינוך חינם לילדים. שווי ההטבה כ 750,000 ש"ח !!!!!!!!!!!!!!!!

פטור ממס הכנסה

פטור משירות צבאי = 3 שנים


אנשים אלו לא הולכים לצבא אבל יושבים בממשלה וקובעים מתי אני יוצא למלחמה

וכמה מילואים אנו נעשה . לא משלמים מסים אבל מכהנים באוצר (סגן שר)

וקובעים כמה מסים אנו משלמים .

הם קובעים בשבילי מה אעשה בשבתות . סוגרים כבישים ומיידים עלינו אבנים ,

כי הם בעלי המדינה ומטיפים לנו מוסר. בנוסף לכך הם לא מכירים במדינה . הם

אדונים שלנו . היתה לנו מדינה ונכחדה אחרי כשמונים שנה וכעת לאחר אלפיים

שנה אלוהים מנסה שוב ומהר מאוד יגיע למסקנה:

ליהודים לא מגיעה מדינה

נמל תל אביב ונמל יפו- הדומה והשונה\בילי ק.

בתל אביב ישנם שני נמלים.


נמל יפו הישן ונמל תל אביב החדש יותר.

שני הנמלים לא פעילים כנמלים אלא משמשים לדייג, שיט חופים וכדומה.

מדוע הוקמו שני הנמלים ומדוע הם לא פעילים?

הדומה והשונה.

הקדמה:

כל מי שביקר אי פעם בבסיסי חיל הים ראה את הכתובת הבאה:

"מעולם לא נוצח מי ששלט בים"

אכן השליטה בים הייתה קריטית בעולם העתיק וגם היום היא חשובה מאוד.

ברור שבימים קדומים לפני המצאת הרכבות, המכוניות ומעל הכול המטוסים הים היה עורק החיים המרכזי.

לא בכדי התקשו הרומאים שהיו אנשי מלחמה מצויינים על היבשה לתרגם את השגיהם במלחמה מול אנשי הים מקרתגו במאבק על השליטה בעולם העתיק.

הקרתגים שינעו סחורות ובעזרתן הקימו ומימנו צבאות שאותם שינעו אף הם למלחמה מול הרומאים.

כך שכל מה שהפסידו ביבשה מול הרומאים הם קיזזו בים.

רק כאשר הצליחו הרומאים לנצח את הקרתגים בים הפתוח נסללה הדרך לשליטה על העולם העתיק.

גם בימי שלום הים היה עורק החיים המרכזי.

סחורות, מזון, עבדים, חיילים ועוד בקיצור הכול הובל דרך הים.

כל הערים הוותיקות ששוכנות ליד הים פתחו להן נמל:

ברצלונה, סבילה,ליברפול, חיפה וכדומה הן רק דוגמאות ספורות.

ברור שכתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית (רכבות, מטוסים) ירדה חשיבות הים ומכאן גם חשיבות הנמל.

גם התעיישה של היום היא פחות תעשייה כבדה ויותר תעשייה מתוחכמת.

תל אביב-פו כעיר המשלבת בין עיר עתיקה –יפו לבין עיר חדשה יחסית ת"א וכעיר המשלבת בין אוכלוסיות שונות

הערבית של יפו והיהודית של ת"א משלבת בתוכה שני נמלים.

למשעה מדובר הרי בשתי ערים שאוחדו להן ביחד.

הסיבות לשני הנמלים הן שונות.

הנמל העתיק של יפו הוא החלק ההסטורי הרגיל של עיר נמל. כמוהו כשאר הנמלים שיש בערים השונות

השוכנות ליד הים.

הנמל החדש יחסית של תל אביב הוא החלק שמסמל את הקונפליקט הנמשך בין היהודים והערבים.

סכסוך שהחל לפני למעלה ממאה שנים ואין רואים את סופו.

נמל יפו הישן ונמל ת"א החדש (יחסית).מספרים סיפור מורכב השוזר בתוכו

את הקונפליקט היהודי ערבי מצד אחד

ואת ההתפתחות הטכנולוגית לאורך השנים מצד שני, הן בקטע של החשיבות האדירה של ימים עברו

והן הירידה ההדרגתית של נמלים רבים לאור ההתפתחות הטכנולוגית.

כלומר "סיפור" כללי ו"סיפור" ייחודי שלנו.







הנמל הישן – נמל יפו

יפו הינה אחת הערים העתיקות ביותר הידועות.

לפי המסורת נוסדה יפו ע"י יפת, אחד מבניו של נוח, בונה התיבה.

לכן הרחוב הראשי ביפו נקרא רחוב יפת.

אם זה נכון או לא זה לא רלוונטי לענייניו.

מה שכן רלוונטי היא העובדה שמדובר בעיר עתיקה מאוד ששכנה על שפת הים.

אך טבעי הוא שנקודת המפתח של יפו היה נמל יפו.

נמל יפו נוצר ע"י סלעים שיצרו חצי אי לתוך הים.

הסלעים שמשו גם כשוברי גלים ואפשרו לאוניות לעגון בבטחה ולפרוק את מטענן.

הנמל שימש כעורק חיים ראשי לעיר שקמה סביבו.

הנמל שימש כשער הראשי למסחר למישור החוף.

ערי נמל נוספות כמו אשקלון וחיפה חיו בצל הנמל הראשי של הארץ, נמל יפו.

בתורה מוזכר הנמל מספר פעמים.

לדוגמא: דרכו הובאו החומרים לבניית בית המקדש.

גם יונה הנביא החל את מסעו בנמל יפו.



וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...

– יונה, פרק א', ג






כל מי ששלט בארץ – הפלשתים, המצרים, הרומאים, האשורים כל אלו ביססו את שלטונם

ע"י שליטה בשער הראשי קרי נמל יפו.

הנמל החל לשרת אוכלוסיות שונות שבאו לחפש את פרנסתן בקרבתו.

לא רק סוחרים וספנים אלא גם בעלי מלאכה כגון נגרים וחרשי ברזל,

המלחמות הרבות שפרצו בא"י לא פסחו על יפו והנמל היה יעד חשוב לכיבוש.

תושבי יפו לאורך התקופות סבלו מנחת ידם של הכובשים.

כך היה בתקופה העתיקה עם הרומאים והמצרים וכך היה בימי הביניים עם העותומנים והצרפתים.

החלה תנועה סדירה של כרכרות מיפו לירושליים אבל הקצב הלך והתגבר.

החשיבות הרבה של הנמל הביאה לכך שנסללה מסילת רכבת מיפו לירושליים.

יפו החלה להתפתח סביב הנמל ובתי המגורים, בתי המלאכה וכדומה נבנו סמוך מאוד לנמל

כך שלמעשה לנמל לא נותרה סביבה להמשך הפיתוח הטבעי שלו בעת החדשה.

על כך אני ארחיב בהמשך.

בחסות השלטון העותמני החלה הגירה של אוכלוסייה ערבית ליפו.

הערבים נמשכו לפרנסה שהפיק הנמל-סוורים, בעלי פונדק, בעלי ספינות קטנות ועוד.

רובה הגדול של העיר היה מאוכלס בערבים.

גם יהודים החלו להגר ליפו וזאת עוד לפני גלי ההגירה של ההתישבות החדשה.

עוד לפני העליה הראשונה (1882) בשנת 1868 נבנו השכונות היהודיות החדשות שמחוץ ליפו

כגן נווה צדק ושבזי ע"י היהודים תושבי היישוב החדש.

התושבים הללו חיו בשלום עם שכניהם הערבים.

המתח שהחל עם גלי ההגירה של ההתישבות היהודית החל מ 1882 החל להשפיע גם על יחסי היהודים והערבים

בתוך יפו .



אולם למרות המתח היהודים והערבים השתמשו עדיין בשער הראשי – נמל יפו.

חיי המסחר היו חזקים מכל קונפליקט וגם שנוסדה ת"א ב 1909 לצד יפו המשיכו שתי האוכלוסיות להשתמש

בנמל הקיים- נמל יפו.

דרך הנמל הזה הגיעו רבבות יהודים לא"י –פלסטינה.

היהודים נעזרו בשירותי הסוורים הערביים של הנמל.

המשפחה של בעלי הינה דוגמא.



חמותי ומשפחתה הגיעו מפולין בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת.



היות והנמל לא היה מתוכנן לפעילות מודרנית והיות ולצידו שכנה גם אוכלוסייה ערבית

הוזנח הנמל (כמו שקרה בנמל ת"א בהמשך).

כיום יש פעילות תרבותית, הסטורית בנמל.

יש מסעדות, בתי קפה וכדומה אך אין פעילות ימית רצינית.

יש ספינות דייג קטנות, ספינות תיירים של הפלגות לאורך החוף וכדומה.



אם נסכם את פעילות הנמל עד כה-



הנמל הישן, נמל יפו היה למעשה הסיבה להקמת היישוב ושגשוגו.

אם נתייחס אלינו אז מדובר בהקמת יפו בהתחלה ות"א לאחר מכן

הנמל היה עורק החיים של שתי אוכלוסיות:

הערבית שחיה ביפו והיהודית שחיה בת"א הסמוכה ליפו.

הקונפליקט שהחל לרתוח בין שתי האוכלוסיות השפיע בנקודה מסויימת:

המרד הערבי, מאורעות 1936 השפיעו על נמל יפו הישן והביאו להקמת נמל ת"א החדש.



על כך בהמשך.

















הנמל החדש- נמל תל אביב

סקרנו מקודם את הקמת הנמל הישן (נמל יפו).

הסיבות הן סיבות רגילות לכל הקמת נמל בערים ששוכנות על שפת הים ויש להן אפשרות לנמל.

עד כה מדובר בעולם הרגיל כמו בערים כגון:פיראוס, גלזגו, סביליה, ליברפול.

מכאן מתחיל הסיפור הייחודי שלנו.

הסיפור הייחודי שלנו הוא הסיפור של חזרת עם ישראל לארצו שמלווה בסכסוך עם שכנינו הערבים.

הקונפליקט היהודי-ערבי שמשפיע עד היום על מדינת ישראל השפיע גם כאן.

עם הקמת השכונות היהודיות החדשות ובמיוחד עם הקמת העיר היהודית החדשה הראשונה ,תל אביב,

עלתה המחשבה להקים נמל נוסף.

מטבע הדברים הקשיים הכספיים והלוגיסטים מנעו את ההקמה המוקדמת.

וכך תל אביב התפתחה ללא תכנון מוקדם של נמל.

דבר אשר השפיע על המת הנמל ומשפיע למעשה עד היום על תפקוד הנמל.

בסופו של דבר המתח העולה והגואה בין הישוב היהודי ובין היישוב הערבי הביא לצורך

בכל זאת להקים את הנמל החדש. נמל ת"א.

בזמן המאורעות של 1936-1939 כפי שאנחנו מכנים את השנים הללו או המרד הערבי כפי שהערבים מכנים את

השנים הללו, נסגר נמל יפו בפני היישוב היהודי.

הערבים מנעו ממהגרים יהודים להגיע דרך הנמל וכמו כן מנעו מסחורות רבות להגיע ליישוב היהודי.

לכן נוצר צורך דחוף להקים נמל.

הנמל הוקם בחופזה מתוך הכרח ולא בתכנון רחוק טווח.

הדבר השפיע על התפקוד שלו בזמן ההקמה והפעילות הרגילה ומשפיע למעשה עד היום כפי שנראה בהמשך.

הנמל הוקם בחופזה.

השיר שכתבה לאה גולדברג –שיר הנמל בשנת 1936 מתאר למעשה את הלך הרוח של הקמת הנמל:

מילים: לאה גולדברג

לחן: רבקה לוינסון

שנת כתיבה: 1936



לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת.

אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת,

אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל

אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל פֹּה נָמָל.



מֻצָּק הַבֶּטוֹן וּמוּרָם הַמָּנוֹף

סִירוֹת הַמִּטְעָן מַגִּיעוֹת אֶל הַחוֹף

תְּכֵלֶת מִלְּמַטָּה וּתְכֵלֶת מֵעַל,

כָּכָה נִבְנֶה הַנָּמָל הַנָּמָל.



אין טענות לגבי ההכרח והמהירות שהיו חיוניים עקב המצב אולם הרומנטיקה בהקמת הנמל הוחלפה עד מהרה בבעיות שנוצרו עקב הקמה כזו של נמל.

לא נעשו חפירות עומק מסיביות ולכן ספינות לא יכלו לעגון בנמל אלא עגנו מחוץ לנמל ובאמצעות סירות \דוברות

הועברו אנשים ומטענים לחוף.

ברור ששיטה כזו לא הייתה נוחה.

מעבר לנוחות מדובר על זמן רב , מאמץ גדול, וייקור ההוצאות הנלוות.

מבנים קיימים הוסבו למחסנים ולא נשאר גם מספיק שטח להגדלת נפח התעבורה הימית.

גם העיר שכבר הייתה קיימת הביאה לכך שקשה היה לסלול דרכים של מסילת רכבת או סתם כבישים

לשינוע סחורות ואנשים אל ומהנמל.

היות ונמל חיפה היה בשליטה בריטית בזמן המנדט הרי מחוסר ברירה שימש נמל תל אביב כנמל העיקרי של

הישוב היהודי בזמן מלחמת העצמאות.

נקודות החולשה של הנמל כפי שכתבתי מקודם הביאו לכך שבשנות החמישים הוחלט לתכנן ולבנות נמל חדש

עבור מרכז הארץ.

הקמת הנמל החדש ,לימים נמל אשדוד, הביאה לדעיכה של נמל תל אביב.

לקראת סוף שנות השישיים הופסקה הפעילות בנמל ת"א.

המחסנים והרציפים עמדו ריקים.

אפילו הדוברות ששימשו בזמנו לשינוע נוסעים וסחורות הועברו משם ושימשו כדוברות לחציית ים סוף במלחמת

יום כיפור.

שוב הסכסוך היהודי-ערבי תפס את מקומו בהיסטוריה של הנמל.

עזובה ופשע השתלטו על המתחם.

כל זה עד לתחילת שנות האלפיים.

בעקבות פרוייקט שיקום נמל ת"א הפך הנמל לאזור בילוי.

יש עסקים שונים של אוכל,אופנה וכדומה.

הנמל אינו משמש כנמל אלא אזור בילויים בלבד.

יש אולמות כנסים, בתי קפה, מסעדות,חנויות וכדומה.

יש הכול אבל לא נמל.







שני הנמלים:

יש דמיון רב במצבם של שני הנמלים.

שניהם לא הוקמו תוך כדי תכנון מסודר ומדוייק.

לכן שניהם לא משמשים למעשה כנמלים.

שניהם יותר מקומות בילוי, הסטוריה וכדומה.

גם אם יש פעילות ימית מדובר על דברים שוליים כמו דיג או הפלגות קצרות ומקומיות.

נמל יפו היה למעשה הנמל שייסד את יפו ובעקבותיה את ת"א. הנמל מייצג את המצב הרגיל של נמל שסביבו מוקמת עיר.

נמל ת"א הוקם כתוצאה מהסכסוך היהודי-ערבי. הנמל מייצג את המצב הייחודי של מדינת ישראל הנמצאת במצב

של סכסוך תמידי

סיפורה העצוב של גיי"ן גרי - מלכה של 9 ימים

מלכה של 9 ימים




ג"יין גרי ידועה בשם מלכת 9 הימים.

היא מלכה על אנגלייה 9 ימים בלבד.

גיי"ן נולדה בשנת 1537 למשפחה שהיו לה שורשים מלכותיים. היא הייתה נכדתו של הנרי השביעי.

בגיל 15 נשאה לבנו של ג"ון דאדלי שהיה מבני האצולה המשפיעים ביותר.

כאשר מת הנרי השביעי מלך במקומו הנרי השמיני ואחרי מותו היה בנו, אדוארד השמיני ילד בן 9.

לא ניכנס לכל הפרטים אלא נציין שברור שמצב כזה שאין מלך מתפקד הביא למאבקי כוח של האצולה

וכל אחד רצה למשוך לכיוון שלו.

אדוארד היה ילד חולני וברור היה שלא יאריך חיים וכל אחד ממקורבי האצולה רצה למשוך לכיוון שלו.

ג"ון דאדלי שימש כאפוטרופוס של אדוארד ומטבע הדברים רצה להמליך את כלתו ,ג"יין, אחרי מותו של אדוארד שמת כנער ולא הותיר אחרי יורשים.

במקרים הללו כמו תמיד יש מאבקים.

ג"יין הייתה נערה בת 16 ומולה התמודדה מרי , בת דודתה שהייתה אישה בוגרת וכפי שהתברר אישה קשוחה וערמומית. מרי ניצלה את חוסר נסיונה של ג"יין וקשרה קשר עם האצולה. מרי הבטיחה להם תמורה הולמת מצד אחד ועונש קשה מצד שני למי שיתמוך בג"יין. ג"יין לא הבינה את כללי המשחק בהיותה נערה צעירה. האצילים מצידם ניצלו גם את העובדה שג"ון דדלי היה פרוטסנטי והיטו את הכנסייה לצידם.

גורלה של ג"יין נחרץ, מרי הדיחה אותה מכס המלוכה אחרי 9 ימים בלבד וכלאה אותה במצודה הגדולה בלונדון. אחרי מספר חודשים הוציאה מרי את ג"יין להורד ויחד איתה את ג"ון דאדלי.

מרי שלטה 5 שנים ביד רמה נקראה בשם מרי הראשונה ונודעה בכינוי BLODY MARY

היא נשאה לפיליפה השני ושלטה בעקבות זה גם על ספרד ופורטוגל.

לא היו לה ילדים ובמותה עלתה לשלטון אחותה הלו היא אליזבט הראשונה אשר המלכה אליזבט של היום קרויה על שמה.

איסלם מסוג אחר- בחיפה

האחמדים


ישנה תנועה מוסלמית בשם אחמדים.

בהסתמך על התנועות האיסלמיות שאנחנו מכירים מה הן התכונות שאנחנו מצפים מתנועה מוסלמית:

1. האם חובה לנהוג מאבק מזויין ואלים הכולל מלחמת קודש (ג"האד) כלומר האם דין מוחמד בסייף?

2. האם מותר לנו להפר את חוקי המדינה בה אנחנו מתגוררים?

3. האם חובה לא לכבד דת אחרת השונה מאיתנו?

4. האם דברים שנכתבו לגבי דת האיסלם והיו נכונים בתקופה שנכתבו אבל גם כיום למרות

מודרניזציה או התפתחות מדעית חייבים לדבוק במסורת ולא חשובה המציאות ?



5. האם האיסלם הוא המקור לכל החוקים ולכן חייב להיות המקור לחוקי המדינה ?

6. האם חובה להגן ולהקריב את נפשנו להגנה על דברים הקדושים לאיסלם?

7. האם המוסלמים הם נעלים על פני כל בני הדתות האחרות?

8. האם היהודים הם בני קופים וחזירים?

9. האם צריך להתנגד לשיבת עם ישראל לארץ ישראל?





כל אלו ושאלות נוספות דומות לכך נענים ב "כן" מצלצל ובולט על ידי התנועות האיסלמיות

וגם אם ישנם המסתייגים מחלקים משאלות אלו הרי זה עקב שיקולים טקטים מעשיים.

אז הינה ישנו זרם אחד, לצערנו זרם קטן מאוד באיסלם, אשר התשובה שלו לכל השאלות הללו

היא "לא" מוחלט.

נציגי הזרם הללו נמצאים בישראל , בחיפה.

הזרם נקרא "האחמדים"







היסטוריה



התנועה האחמדים נוסדה בחבל פנג"אב בהודו , שהייתה באותו תקופה בשלטון בריטי.

מייסד התנועה הוא גולאם אחמד אל קאדיאני ועל שמו היא נקראת



ב 1875 הכריז אחמד כי הוטל עליו ע"י אללה לחדש את דת האיסלם

הוא הכריז על מספר תיקונים ושינויים בהם נבדלים האחמדים משאר המוסלמים

(על התיקונים , עיקרי האמונה האחמדית נדבר בסעיף הבא).



כצפוי התנועה האחמדית צברה לעצמה עד מהרה שונאים והחלה רדיפה של בני העדה.

ע"י המוסלמים בהודו שלא קיבלו ברוח טובה את השינויים הללו.

כאשר נפטר מייסד התנועה ב 1908 התמנה תלמידו נור אדין אל חכים אל קורשי למחליפו.

ב 1914 כאשר נפטר אל חכים התפלגה התנועה לשניים.

חלק אחד בראשותו של בנו של המייסד, בשיר א-דין מחמוד אחמד

חלק שני בראשותו של מולאי מוחמד עלי.

הפיצול בעדה האחמדית קיים עד היום ממה שאנחנו קוראים "מלחמות יהודים ולא מסיבות אידיאולוגיות.

אין הבדל בין שתי הזרועות.



הזרם הראשון בראשות מחמוד אחמד היגר לדמשק

עקב רדיפות נאלצנו האחמדים להעביר את המרכז הדתי מדמשק לכפר קטן בשיפולי הכרמל בשם כבביר.

כיום כבביר הינה שכונה בתוך חיפה ושם מתגוררים האחמדים.

מדובר על כ 1500 נפש.

האחמדים מתגוררים בלב שכונות יהודיות בהרמוניה מלאה

בהתאם לעקרונות אמונתם.



הזרם השני בראשות מוחמד עלי בחר להתיישב בהודו באזור מאוכלס מוסלמים.

כאשר התפלגה הודו בשנת 1947 להודו ופקיסטן נשארו מרבית האחמדים בפקיסטן.



התנועה נרדפה שנים ארוכות בפקיסטן ונאלצה להעביר את הפעילות הדתית ללונדון.



האחמדים כיום מפוזרים במספר מדינות.

בסך הכל מונים האחמדים כ 15 מיליון.

המרכז הדתי העיקרי שלהם הינו בלונדון.

המרכז הדתי היחיד שלהם באזור הוא בישראל.

יש גם מספר מרכזים בהודו ואינדונזיה.





עיקרי האמונה



האחמדים שוללים שלילה מוחלטת את דרך האלימות.



התנועה מתגאה בהטפה לנאורות, שלום ואחווה.



האחמדים רואים בנוצרים, יהודים וההינדים כחלק מאיסלם חדש, אחר.



על פי האחמדים ישו לא נצלב אלא הורד מהעץ ,הועבר להודו ושם חי עד 120 שנה.

מייסד התנועה ,אחמד, הינו הנביא הבא בשושלת.

אחמד הוא ממשיכם של ישו ומוחמד.

מבחינת האיסלם מדובר על חטא כפול :

האיסלם רואה במוחמד את אחרון הנביאים

ישו בכלל הינו נוצרי



לפי האחמדים כל הפירוש הרדיקלי של האיסלם היו חילול קודש ועבודת אלילים.

האיסלם, לטענתם, הינו דת סובלנים שברבות הימים תתנחל בלב כולם.

חובה לכבד את חוקי הארץ בה חיים המאמינים ואין לעבור בשום מקרה עליהם.



כל הזמן חייבים לקרא את המקורות ולהתחדש.

יש צורך לבדוק כל דבר בהתאם לזמן בו אנו חיים ואם בעקבות שינויים וידע מדעי מתברר כי יש

צורך לשנות דברים אזי יש להתפתח ולא להישאר דבוקים לה שהיה פעם.

פרשנות האיסלם חייבת להאים עצמה למצב החדש ולהתחשב במדע המודרני.



אין חובה לכפות על האחר את האמונה בכוח.

אין להעדיף מוסלמי על מישהו אחר במינוי לתפקיד כלשהו או במשפט בין אנשים.

הצדק הוא מעל האמונה, הצדק הוא הציווי העליון בדת האיסלם.



השמירה על הנפש הינה ערך עליון ואין להקריב חיים או לפגוע באחר בשל קדושת אדמה או מסגד

אם פגעו במוסלמים הדרך היא לדבר ולהסביר, אין לפגוע באנשים.



לפי האחמדים יש לעם ישראל זכות על ארץ ישראל.

לדעתם, נאמר במפורש כי אלוהים יחזיר את עם ישראל לארץ ישראל ולכן על המוסלמי

האמיתי לסייע בכך.

אם יש חילוקי דעות אז צריך לשוחח

האחמדים בישראל - פעילות יומית


כמו שכתבתי מקודם, האחמדים הקימו מרכז דתי בכפר ככביר בשנת 1928.



בשנים 1928-1936 עמד בראש מרכז האחמדים אל-ג"נדרי



בשנים 1936-1955 עמד בראשם מוחמד שריף



אחריו התמנה ג"לאל א דין קמר ולפני מספר שנים התמנה מוחמד חמיד קאסר.



ישנו וועד מנהל הנבחר אחת לשלוש שנים ומתכנס פעם בחודש.

בני העדה מחולקים ל4 מועצות:

1. מועצת הנשים

2. מועצת הילדים (עד גיל 15)

3. מועצת הצעירים (עד גיל 40)

4. מועצת הזקנים



בשכונת ככביר ישנו מסגד הבנוי כמתומן בדומה לכיפת הסלע בירושלים.



לעדה יש ירחון בשם העדה המוסלמית האחמדית

יש לעדה ערוץ טלוויזיה ואתרי אינטרנט משלה.



באמצעות כל אלו העדה מנסה להפיץ את עקרי תורתה.



המימון לתנועה בא חלקו מתרומות וחלקו מ 6.5% שכל אחד מבני העדה מחויב להפריש.



כיום יש בעייה של מקומות מגורים ובני העדה נאלצים לעבור להתגורר מחוץ לככביר

לבעייה זו יש השלכות

האחמדים בישראל – הסכסוך היהודים ערבי.

לפי כל מה שנאמר עד כה: כיצד מקבלים הערבים את האחמדים?


מאז הגעת האחמדים לישראל הם לא נטלו חלק בסכסוך הדמים היהודי-ערבי.

דבר זה, בנוסף לעקרונות אומנתם שאותם הזכרתי מקודם, עורר עליהם זעם גדול.

האחמדים הואשמו ומואשמים גם כיום כמשתפי פעולה עם האויב,

או במילים אחרות- בוגדים.



הערבים הדתיים ו\או הלאומנים לא מוכנים לסלוח להם



קשר של נישואים עם אחמדים לא מתקבל בעין יפה אצל הערבים.

הנסיונות של האחמדים להפיץ את תורתם גם כן לא מתקבל באהבה יתרה.

מעבר לכך לפי התורה האחמדית כפי שאמרתי מקודם כתוב בקוראן במפורש על זכות

עם ישראל בארץ ישראל.



התורה של האחמדים זוכה למעט תמיכה בקרב ערביי ישראל והשטחים.

גם אותם אלו שתומכים בקוראן על פי האחמדים נאלצים להסתיר את דעתם מפחד הסביבה.

מאידך גיסא, צעירים אחמדים שנאלצים מחוסר מקום להתגורר מחוץ לשכונת כבביר

נאלצים להתיר את אמונתם או לשנות את אמונתם עקב הסביבה העויינת.

גורם נוסף להמרת דת הינו קשרי נישואים עם ערביות "רגילות".

גם פה נאלצים הצעירים האחמדים לפעמים להמיר את דתם.



לפי טענם רוב המוסלמים והערבים (גם הערבים הנוצרים) האחמדים אינם מוסלמים.


סיכום



עקרונות האחמדים הינם עקרונות של שלום, סובלנות,קידמה ואי אלימות.

ברור שאם רוב האיסלם היה מפרש את הקוראן כפי שהם היה מצב של שלום או קרוב לשלום

בעולם ובטח אצלנו.

לצערנו ואני מאמין שלא רק לצערנו אלא לצער כך העולם לא כך המצב.

אבל טוב שיש תקווה ומודל לחיקויים כך שאנחנו רואים שיתכן גם איסלם אחר.

מתכונים לשבועות

מתכונים לשבועות




לכבוד חג השבועות ריכזנו מתכונים ממספר אתרים

חג שמח



http://shavuot.tnuva.co.il/?utm_medium=cpc&utm_source=google&utm_campaign=shavuot_may2012&utm_content=&gclid=CKC0-MeTk7ACFYt-fAodn2Ojqg



http://www.mako.co.il/food-shavuot?gclid=CI2bvuWTk7ACFUdlfAodswwbrw



http://www.bishulim.co.il/Shavuot2012.asp?utm_source=google&utm_medium=google_ad&utm_campaign=google_ad&gclid=COCSkfKTk7ACFUUhtAodNhVfrg



http://www.mevashlim.com/Section/1454001.asp



http://www.chef-lavan.co.il/category/shavuaot



http://www.netonews.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA



http://www.shomreymishkal.co.il/category/health-fitness/holidays-special/shavuot

חומות קראקסון והסיפור על החזיר המפוטם

קראקסון הינו כפר קטן בצרפת אשר שרד מצור של השבטים הפרנקים בזכות תושייה של

ביתו של רוזן\מלך\מנהיג הכפר.

הינה הסיפור:

השבטים הפרנקים הטילו מצור מוחלט על הכפר.
המגינים הגנו בחירוף נפש אבל התעוררה בעיה של מלאי מזון.
כל זמן שהיה מזון לא היה סיכוי לכבוש את הכפר.
עובדי החומות, נחישות האנשים והמבנה הטופוגרפי מנעו כל סיכוי לכיבוש הכפר.
חודשים עברו המזון אזל והרעב עמד בפתח.
לפרנקים נשארה עוד אספקה של מזון אבל גם להם כבר נמאס מהמצור שאינו נגמר.
הרוזן\מלך או מה שזה יהיה רצה להגיע להסכם כניעה לפני שהרעב יאלץ אותו להיכנע ללא תנאים..
לביתו הבכורה היה רעיון.
האב המופתע הקשיב לרעיון ואמר לעצמו "אין מה להפסיד".
הוא ציווה להאכיל את אחד החזירים הבודדים שנשארו לשובע מגרגרי חיטה.
לא היו הרבה אבל הפקודה הייתה לתת לחזיר לאכול כמה שירצה.
החזיר אכל כמו חזיר שיודע לאכול עד להתפוצץ.
המגינים השליכו את החזיר מבעד החומה כביכול בטעות.
כאשר התוקפים בדקו את החזיר הם גילו שביטנו מלאה חיטה.
הם חשו כי כל תקוותם לסיים את המלחמה בזכות המצור אין לה על מה לסמוך.
"אם לחזירים שלהם יש כל כך הרבה אוכל סימן שהמחסנים שלהם מלאים תבואה"
הם התייאשו מהמצור ועזבו את השטח.

הקשר הצרפתי של השפה האנגלית

השפה הבין לאומית השלטת בעולם היא אנגלית.

גם מבחינת התפוצה וגם מבחינת האנשים המבינים אנגלית.

כל אלו שיתחכמו ויגידו שישנם יותר דוברי סינית טועים כי בסין אין שפה אחידה אלא

מספר שפות שונות. סינית קנטונזית שונה לחלוטין מסינית מנדרינית.

ברור גם שזו לא הכוונה אבל אני לא רוצה להרחיב על כך.

גם דוברי הספרדית והצרפתית יסכימו אם כי בחוסר רצון לעליונות התפוצה הצרפתית.

מה שלא ידוע הוא שהאנגלית המודרנית בנוייה כ 25% מצרפתית.

להלן סיפור המעשה:

בשנת 1027 נולד בצרפת, מחוץ לנישואים, בן למשרתת ולדוכס נורמנדי, בשם גיום.

אביו של גיוס, דוכס נורמנדי הכיר בבנו ואף הצהיר שהוא רוצה שבנו ירש אותו , אולם ברור

שאז כמו היום, אף אחד לא מתכוון לוותר.

כאשר נפטר הדוכס בין משפחה אחרים "טהורים" וחוקיים ולא "ממוצא נחות" סרבו לקבל את גיום כיורש הדוכסות. בעקבות סדרה של קרבות הכניע גיוס את קרוביו האצילים והוכרז כדוכס נורמנדי.

כעבור מספר שנים נפטר דודו (בערך) של גיום , שהיה מלך אנגליה. המלך אדוארד שהיה נטול ילדים.

היות ולמלך אנגלייה לא היו ילדים, גם פה היו טוענים לכתר. שני מתחרים נוספים לגיום היו

מלך נורווגיה שהיה קשר בקשרי נישואים עם בית המלוכה האנגלי ואציל אנגלי שהיה שייך לבית המלוכה. אני לא כותב את הפרטים כי אין טעם להתעמק בפרטים.

גם פה החרב היא שקבעה.

גיוס ניצל את נסיונו הצבאי עוד מימי ההתמודדות על דוכסות נורמנדי והצליח להביס את שני המתחרים.

לא בקלות קיבלה האצולה האנגלית את "הממזר" הצרפתי וגיום היה צריך להשתלט על בית המלוכה לא רק צבאית אלא גם פקידותית. הוא הביא יועצים , פקידים,לבלרים מצרפת וכדומה כי הוא לא סמך על האנגלים. גיוס ואנשיו לא ידעו אנגלית בכלל. כך נוצרה האנגלית המודרנית שהיא צירוף של האנגלית

שהייתה אז והצרפתית של האליטה השלטת ברשות המלך גיום ששינה את שמו לשם וויליאם הראשון.

המלך וויליאם הוכיח כבר את כישוריו הצבאיים ופתח במלחמות וכיבושים רבים והשם שלו מוכר

בשם וויליאם הכובש.