בתל אביב ישנם שני נמלים.
נמל יפו הישן ונמל תל אביב החדש יותר.
שני הנמלים לא פעילים כנמלים אלא משמשים לדייג, שיט חופים וכדומה.
מדוע הוקמו שני הנמלים ומדוע הם לא פעילים?
הדומה והשונה.
הקדמה:
כל מי שביקר אי פעם בבסיסי חיל הים ראה את הכתובת הבאה:
"מעולם לא נוצח מי ששלט בים"
אכן השליטה בים הייתה קריטית בעולם העתיק וגם היום היא חשובה מאוד.
ברור שבימים קדומים לפני המצאת הרכבות, המכוניות ומעל הכול המטוסים הים היה עורק החיים המרכזי.
לא בכדי התקשו הרומאים שהיו אנשי מלחמה מצויינים על היבשה לתרגם את השגיהם במלחמה מול אנשי הים מקרתגו במאבק על השליטה בעולם העתיק.
הקרתגים שינעו סחורות ובעזרתן הקימו ומימנו צבאות שאותם שינעו אף הם למלחמה מול הרומאים.
כך שכל מה שהפסידו ביבשה מול הרומאים הם קיזזו בים.
רק כאשר הצליחו הרומאים לנצח את הקרתגים בים הפתוח נסללה הדרך לשליטה על העולם העתיק.
גם בימי שלום הים היה עורק החיים המרכזי.
סחורות, מזון, עבדים, חיילים ועוד בקיצור הכול הובל דרך הים.
כל הערים הוותיקות ששוכנות ליד הים פתחו להן נמל:
ברצלונה, סבילה,ליברפול, חיפה וכדומה הן רק דוגמאות ספורות.
ברור שכתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית (רכבות, מטוסים) ירדה חשיבות הים ומכאן גם חשיבות הנמל.
גם התעיישה של היום היא פחות תעשייה כבדה ויותר תעשייה מתוחכמת.
תל אביב-פו כעיר המשלבת בין עיר עתיקה –יפו לבין עיר חדשה יחסית ת"א וכעיר המשלבת בין אוכלוסיות שונות
הערבית של יפו והיהודית של ת"א משלבת בתוכה שני נמלים.
למשעה מדובר הרי בשתי ערים שאוחדו להן ביחד.
הסיבות לשני הנמלים הן שונות.
הנמל העתיק של יפו הוא החלק ההסטורי הרגיל של עיר נמל. כמוהו כשאר הנמלים שיש בערים השונות
השוכנות ליד הים.
הנמל החדש יחסית של תל אביב הוא החלק שמסמל את הקונפליקט הנמשך בין היהודים והערבים.
סכסוך שהחל לפני למעלה ממאה שנים ואין רואים את סופו.
נמל יפו הישן ונמל ת"א החדש (יחסית).מספרים סיפור מורכב השוזר בתוכו
את הקונפליקט היהודי ערבי מצד אחד
ואת ההתפתחות הטכנולוגית לאורך השנים מצד שני, הן בקטע של החשיבות האדירה של ימים עברו
והן הירידה ההדרגתית של נמלים רבים לאור ההתפתחות הטכנולוגית.
כלומר "סיפור" כללי ו"סיפור" ייחודי שלנו.
הנמל הישן – נמל יפו
יפו הינה אחת הערים העתיקות ביותר הידועות.
לפי המסורת נוסדה יפו ע"י יפת, אחד מבניו של נוח, בונה התיבה.
לכן הרחוב הראשי ביפו נקרא רחוב יפת.
אם זה נכון או לא זה לא רלוונטי לענייניו.
מה שכן רלוונטי היא העובדה שמדובר בעיר עתיקה מאוד ששכנה על שפת הים.
אך טבעי הוא שנקודת המפתח של יפו היה נמל יפו.
נמל יפו נוצר ע"י סלעים שיצרו חצי אי לתוך הים.
הסלעים שמשו גם כשוברי גלים ואפשרו לאוניות לעגון בבטחה ולפרוק את מטענן.
הנמל שימש כעורק חיים ראשי לעיר שקמה סביבו.
הנמל שימש כשער הראשי למסחר למישור החוף.
ערי נמל נוספות כמו אשקלון וחיפה חיו בצל הנמל הראשי של הארץ, נמל יפו.
בתורה מוזכר הנמל מספר פעמים.
לדוגמא: דרכו הובאו החומרים לבניית בית המקדש.
גם יונה הנביא החל את מסעו בנמל יפו.
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...
– יונה, פרק א', ג
כל מי ששלט בארץ – הפלשתים, המצרים, הרומאים, האשורים כל אלו ביססו את שלטונם
ע"י שליטה בשער הראשי קרי נמל יפו.
הנמל החל לשרת אוכלוסיות שונות שבאו לחפש את פרנסתן בקרבתו.
לא רק סוחרים וספנים אלא גם בעלי מלאכה כגון נגרים וחרשי ברזל,
המלחמות הרבות שפרצו בא"י לא פסחו על יפו והנמל היה יעד חשוב לכיבוש.
תושבי יפו לאורך התקופות סבלו מנחת ידם של הכובשים.
כך היה בתקופה העתיקה עם הרומאים והמצרים וכך היה בימי הביניים עם העותומנים והצרפתים.
החלה תנועה סדירה של כרכרות מיפו לירושליים אבל הקצב הלך והתגבר.
החשיבות הרבה של הנמל הביאה לכך שנסללה מסילת רכבת מיפו לירושליים.
יפו החלה להתפתח סביב הנמל ובתי המגורים, בתי המלאכה וכדומה נבנו סמוך מאוד לנמל
כך שלמעשה לנמל לא נותרה סביבה להמשך הפיתוח הטבעי שלו בעת החדשה.
על כך אני ארחיב בהמשך.
בחסות השלטון העותמני החלה הגירה של אוכלוסייה ערבית ליפו.
הערבים נמשכו לפרנסה שהפיק הנמל-סוורים, בעלי פונדק, בעלי ספינות קטנות ועוד.
רובה הגדול של העיר היה מאוכלס בערבים.
גם יהודים החלו להגר ליפו וזאת עוד לפני גלי ההגירה של ההתישבות החדשה.
עוד לפני העליה הראשונה (1882) בשנת 1868 נבנו השכונות היהודיות החדשות שמחוץ ליפו
כגן נווה צדק ושבזי ע"י היהודים תושבי היישוב החדש.
התושבים הללו חיו בשלום עם שכניהם הערבים.
המתח שהחל עם גלי ההגירה של ההתישבות היהודית החל מ 1882 החל להשפיע גם על יחסי היהודים והערבים
בתוך יפו .
אולם למרות המתח היהודים והערבים השתמשו עדיין בשער הראשי – נמל יפו.
חיי המסחר היו חזקים מכל קונפליקט וגם שנוסדה ת"א ב 1909 לצד יפו המשיכו שתי האוכלוסיות להשתמש
בנמל הקיים- נמל יפו.
דרך הנמל הזה הגיעו רבבות יהודים לא"י –פלסטינה.
היהודים נעזרו בשירותי הסוורים הערביים של הנמל.
המשפחה של בעלי הינה דוגמא.
חמותי ומשפחתה הגיעו מפולין בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת.
היות והנמל לא היה מתוכנן לפעילות מודרנית והיות ולצידו שכנה גם אוכלוסייה ערבית
הוזנח הנמל (כמו שקרה בנמל ת"א בהמשך).
כיום יש פעילות תרבותית, הסטורית בנמל.
יש מסעדות, בתי קפה וכדומה אך אין פעילות ימית רצינית.
יש ספינות דייג קטנות, ספינות תיירים של הפלגות לאורך החוף וכדומה.
אם נסכם את פעילות הנמל עד כה-
הנמל הישן, נמל יפו היה למעשה הסיבה להקמת היישוב ושגשוגו.
אם נתייחס אלינו אז מדובר בהקמת יפו בהתחלה ות"א לאחר מכן
הנמל היה עורק החיים של שתי אוכלוסיות:
הערבית שחיה ביפו והיהודית שחיה בת"א הסמוכה ליפו.
הקונפליקט שהחל לרתוח בין שתי האוכלוסיות השפיע בנקודה מסויימת:
המרד הערבי, מאורעות 1936 השפיעו על נמל יפו הישן והביאו להקמת נמל ת"א החדש.
על כך בהמשך.
הנמל החדש- נמל תל אביב
סקרנו מקודם את הקמת הנמל הישן (נמל יפו).
הסיבות הן סיבות רגילות לכל הקמת נמל בערים ששוכנות על שפת הים ויש להן אפשרות לנמל.
עד כה מדובר בעולם הרגיל כמו בערים כגון:פיראוס, גלזגו, סביליה, ליברפול.
מכאן מתחיל הסיפור הייחודי שלנו.
הסיפור הייחודי שלנו הוא הסיפור של חזרת עם ישראל לארצו שמלווה בסכסוך עם שכנינו הערבים.
הקונפליקט היהודי-ערבי שמשפיע עד היום על מדינת ישראל השפיע גם כאן.
עם הקמת השכונות היהודיות החדשות ובמיוחד עם הקמת העיר היהודית החדשה הראשונה ,תל אביב,
עלתה המחשבה להקים נמל נוסף.
מטבע הדברים הקשיים הכספיים והלוגיסטים מנעו את ההקמה המוקדמת.
וכך תל אביב התפתחה ללא תכנון מוקדם של נמל.
דבר אשר השפיע על המת הנמל ומשפיע למעשה עד היום על תפקוד הנמל.
בסופו של דבר המתח העולה והגואה בין הישוב היהודי ובין היישוב הערבי הביא לצורך
בכל זאת להקים את הנמל החדש. נמל ת"א.
בזמן המאורעות של 1936-1939 כפי שאנחנו מכנים את השנים הללו או המרד הערבי כפי שהערבים מכנים את
השנים הללו, נסגר נמל יפו בפני היישוב היהודי.
הערבים מנעו ממהגרים יהודים להגיע דרך הנמל וכמו כן מנעו מסחורות רבות להגיע ליישוב היהודי.
לכן נוצר צורך דחוף להקים נמל.
הנמל הוקם בחופזה מתוך הכרח ולא בתכנון רחוק טווח.
הדבר השפיע על התפקוד שלו בזמן ההקמה והפעילות הרגילה ומשפיע למעשה עד היום כפי שנראה בהמשך.
הנמל הוקם בחופזה.
השיר שכתבה לאה גולדברג –שיר הנמל בשנת 1936 מתאר למעשה את הלך הרוח של הקמת הנמל:
מילים: לאה גולדברג
לחן: רבקה לוינסון
שנת כתיבה: 1936
לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת.
אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת,
אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל
אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל פֹּה נָמָל.
מֻצָּק הַבֶּטוֹן וּמוּרָם הַמָּנוֹף
סִירוֹת הַמִּטְעָן מַגִּיעוֹת אֶל הַחוֹף
תְּכֵלֶת מִלְּמַטָּה וּתְכֵלֶת מֵעַל,
כָּכָה נִבְנֶה הַנָּמָל הַנָּמָל.
אין טענות לגבי ההכרח והמהירות שהיו חיוניים עקב המצב אולם הרומנטיקה בהקמת הנמל הוחלפה עד מהרה בבעיות שנוצרו עקב הקמה כזו של נמל.
לא נעשו חפירות עומק מסיביות ולכן ספינות לא יכלו לעגון בנמל אלא עגנו מחוץ לנמל ובאמצעות סירות \דוברות
הועברו אנשים ומטענים לחוף.
ברור ששיטה כזו לא הייתה נוחה.
מעבר לנוחות מדובר על זמן רב , מאמץ גדול, וייקור ההוצאות הנלוות.
מבנים קיימים הוסבו למחסנים ולא נשאר גם מספיק שטח להגדלת נפח התעבורה הימית.
גם העיר שכבר הייתה קיימת הביאה לכך שקשה היה לסלול דרכים של מסילת רכבת או סתם כבישים
לשינוע סחורות ואנשים אל ומהנמל.
היות ונמל חיפה היה בשליטה בריטית בזמן המנדט הרי מחוסר ברירה שימש נמל תל אביב כנמל העיקרי של
הישוב היהודי בזמן מלחמת העצמאות.
נקודות החולשה של הנמל כפי שכתבתי מקודם הביאו לכך שבשנות החמישים הוחלט לתכנן ולבנות נמל חדש
עבור מרכז הארץ.
הקמת הנמל החדש ,לימים נמל אשדוד, הביאה לדעיכה של נמל תל אביב.
לקראת סוף שנות השישיים הופסקה הפעילות בנמל ת"א.
המחסנים והרציפים עמדו ריקים.
אפילו הדוברות ששימשו בזמנו לשינוע נוסעים וסחורות הועברו משם ושימשו כדוברות לחציית ים סוף במלחמת
יום כיפור.
שוב הסכסוך היהודי-ערבי תפס את מקומו בהיסטוריה של הנמל.
עזובה ופשע השתלטו על המתחם.
כל זה עד לתחילת שנות האלפיים.
בעקבות פרוייקט שיקום נמל ת"א הפך הנמל לאזור בילוי.
יש עסקים שונים של אוכל,אופנה וכדומה.
הנמל אינו משמש כנמל אלא אזור בילויים בלבד.
יש אולמות כנסים, בתי קפה, מסעדות,חנויות וכדומה.
יש הכול אבל לא נמל.
שני הנמלים:
יש דמיון רב במצבם של שני הנמלים.
שניהם לא הוקמו תוך כדי תכנון מסודר ומדוייק.
לכן שניהם לא משמשים למעשה כנמלים.
שניהם יותר מקומות בילוי, הסטוריה וכדומה.
גם אם יש פעילות ימית מדובר על דברים שוליים כמו דיג או הפלגות קצרות ומקומיות.
נמל יפו היה למעשה הנמל שייסד את יפו ובעקבותיה את ת"א. הנמל מייצג את המצב הרגיל של נמל שסביבו מוקמת עיר.
נמל ת"א הוקם כתוצאה מהסכסוך היהודי-ערבי. הנמל מייצג את המצב הייחודי של מדינת ישראל הנמצאת במצב
של סכסוך תמידי
נמל יפו הישן ונמל תל אביב החדש יותר.
שני הנמלים לא פעילים כנמלים אלא משמשים לדייג, שיט חופים וכדומה.
מדוע הוקמו שני הנמלים ומדוע הם לא פעילים?
הדומה והשונה.
הקדמה:
כל מי שביקר אי פעם בבסיסי חיל הים ראה את הכתובת הבאה:
"מעולם לא נוצח מי ששלט בים"
אכן השליטה בים הייתה קריטית בעולם העתיק וגם היום היא חשובה מאוד.
ברור שבימים קדומים לפני המצאת הרכבות, המכוניות ומעל הכול המטוסים הים היה עורק החיים המרכזי.
לא בכדי התקשו הרומאים שהיו אנשי מלחמה מצויינים על היבשה לתרגם את השגיהם במלחמה מול אנשי הים מקרתגו במאבק על השליטה בעולם העתיק.
הקרתגים שינעו סחורות ובעזרתן הקימו ומימנו צבאות שאותם שינעו אף הם למלחמה מול הרומאים.
כך שכל מה שהפסידו ביבשה מול הרומאים הם קיזזו בים.
רק כאשר הצליחו הרומאים לנצח את הקרתגים בים הפתוח נסללה הדרך לשליטה על העולם העתיק.
גם בימי שלום הים היה עורק החיים המרכזי.
סחורות, מזון, עבדים, חיילים ועוד בקיצור הכול הובל דרך הים.
כל הערים הוותיקות ששוכנות ליד הים פתחו להן נמל:
ברצלונה, סבילה,ליברפול, חיפה וכדומה הן רק דוגמאות ספורות.
ברור שכתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית (רכבות, מטוסים) ירדה חשיבות הים ומכאן גם חשיבות הנמל.
גם התעיישה של היום היא פחות תעשייה כבדה ויותר תעשייה מתוחכמת.
תל אביב-פו כעיר המשלבת בין עיר עתיקה –יפו לבין עיר חדשה יחסית ת"א וכעיר המשלבת בין אוכלוסיות שונות
הערבית של יפו והיהודית של ת"א משלבת בתוכה שני נמלים.
למשעה מדובר הרי בשתי ערים שאוחדו להן ביחד.
הסיבות לשני הנמלים הן שונות.
הנמל העתיק של יפו הוא החלק ההסטורי הרגיל של עיר נמל. כמוהו כשאר הנמלים שיש בערים השונות
השוכנות ליד הים.
הנמל החדש יחסית של תל אביב הוא החלק שמסמל את הקונפליקט הנמשך בין היהודים והערבים.
סכסוך שהחל לפני למעלה ממאה שנים ואין רואים את סופו.
נמל יפו הישן ונמל ת"א החדש (יחסית).מספרים סיפור מורכב השוזר בתוכו
את הקונפליקט היהודי ערבי מצד אחד
ואת ההתפתחות הטכנולוגית לאורך השנים מצד שני, הן בקטע של החשיבות האדירה של ימים עברו
והן הירידה ההדרגתית של נמלים רבים לאור ההתפתחות הטכנולוגית.
כלומר "סיפור" כללי ו"סיפור" ייחודי שלנו.
הנמל הישן – נמל יפו
יפו הינה אחת הערים העתיקות ביותר הידועות.
לפי המסורת נוסדה יפו ע"י יפת, אחד מבניו של נוח, בונה התיבה.
לכן הרחוב הראשי ביפו נקרא רחוב יפת.
אם זה נכון או לא זה לא רלוונטי לענייניו.
מה שכן רלוונטי היא העובדה שמדובר בעיר עתיקה מאוד ששכנה על שפת הים.
אך טבעי הוא שנקודת המפתח של יפו היה נמל יפו.
נמל יפו נוצר ע"י סלעים שיצרו חצי אי לתוך הים.
הסלעים שמשו גם כשוברי גלים ואפשרו לאוניות לעגון בבטחה ולפרוק את מטענן.
הנמל שימש כעורק חיים ראשי לעיר שקמה סביבו.
הנמל שימש כשער הראשי למסחר למישור החוף.
ערי נמל נוספות כמו אשקלון וחיפה חיו בצל הנמל הראשי של הארץ, נמל יפו.
בתורה מוזכר הנמל מספר פעמים.
לדוגמא: דרכו הובאו החומרים לבניית בית המקדש.
גם יונה הנביא החל את מסעו בנמל יפו.
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ...
– יונה, פרק א', ג
כל מי ששלט בארץ – הפלשתים, המצרים, הרומאים, האשורים כל אלו ביססו את שלטונם
ע"י שליטה בשער הראשי קרי נמל יפו.
הנמל החל לשרת אוכלוסיות שונות שבאו לחפש את פרנסתן בקרבתו.
לא רק סוחרים וספנים אלא גם בעלי מלאכה כגון נגרים וחרשי ברזל,
המלחמות הרבות שפרצו בא"י לא פסחו על יפו והנמל היה יעד חשוב לכיבוש.
תושבי יפו לאורך התקופות סבלו מנחת ידם של הכובשים.
כך היה בתקופה העתיקה עם הרומאים והמצרים וכך היה בימי הביניים עם העותומנים והצרפתים.
החלה תנועה סדירה של כרכרות מיפו לירושליים אבל הקצב הלך והתגבר.
החשיבות הרבה של הנמל הביאה לכך שנסללה מסילת רכבת מיפו לירושליים.
יפו החלה להתפתח סביב הנמל ובתי המגורים, בתי המלאכה וכדומה נבנו סמוך מאוד לנמל
כך שלמעשה לנמל לא נותרה סביבה להמשך הפיתוח הטבעי שלו בעת החדשה.
על כך אני ארחיב בהמשך.
בחסות השלטון העותמני החלה הגירה של אוכלוסייה ערבית ליפו.
הערבים נמשכו לפרנסה שהפיק הנמל-סוורים, בעלי פונדק, בעלי ספינות קטנות ועוד.
רובה הגדול של העיר היה מאוכלס בערבים.
גם יהודים החלו להגר ליפו וזאת עוד לפני גלי ההגירה של ההתישבות החדשה.
עוד לפני העליה הראשונה (1882) בשנת 1868 נבנו השכונות היהודיות החדשות שמחוץ ליפו
כגן נווה צדק ושבזי ע"י היהודים תושבי היישוב החדש.
התושבים הללו חיו בשלום עם שכניהם הערבים.
המתח שהחל עם גלי ההגירה של ההתישבות היהודית החל מ 1882 החל להשפיע גם על יחסי היהודים והערבים
בתוך יפו .
אולם למרות המתח היהודים והערבים השתמשו עדיין בשער הראשי – נמל יפו.
חיי המסחר היו חזקים מכל קונפליקט וגם שנוסדה ת"א ב 1909 לצד יפו המשיכו שתי האוכלוסיות להשתמש
בנמל הקיים- נמל יפו.
דרך הנמל הזה הגיעו רבבות יהודים לא"י –פלסטינה.
היהודים נעזרו בשירותי הסוורים הערביים של הנמל.
המשפחה של בעלי הינה דוגמא.
חמותי ומשפחתה הגיעו מפולין בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת.
היות והנמל לא היה מתוכנן לפעילות מודרנית והיות ולצידו שכנה גם אוכלוסייה ערבית
הוזנח הנמל (כמו שקרה בנמל ת"א בהמשך).
כיום יש פעילות תרבותית, הסטורית בנמל.
יש מסעדות, בתי קפה וכדומה אך אין פעילות ימית רצינית.
יש ספינות דייג קטנות, ספינות תיירים של הפלגות לאורך החוף וכדומה.
אם נסכם את פעילות הנמל עד כה-
הנמל הישן, נמל יפו היה למעשה הסיבה להקמת היישוב ושגשוגו.
אם נתייחס אלינו אז מדובר בהקמת יפו בהתחלה ות"א לאחר מכן
הנמל היה עורק החיים של שתי אוכלוסיות:
הערבית שחיה ביפו והיהודית שחיה בת"א הסמוכה ליפו.
הקונפליקט שהחל לרתוח בין שתי האוכלוסיות השפיע בנקודה מסויימת:
המרד הערבי, מאורעות 1936 השפיעו על נמל יפו הישן והביאו להקמת נמל ת"א החדש.
על כך בהמשך.
הנמל החדש- נמל תל אביב
סקרנו מקודם את הקמת הנמל הישן (נמל יפו).
הסיבות הן סיבות רגילות לכל הקמת נמל בערים ששוכנות על שפת הים ויש להן אפשרות לנמל.
עד כה מדובר בעולם הרגיל כמו בערים כגון:פיראוס, גלזגו, סביליה, ליברפול.
מכאן מתחיל הסיפור הייחודי שלנו.
הסיפור הייחודי שלנו הוא הסיפור של חזרת עם ישראל לארצו שמלווה בסכסוך עם שכנינו הערבים.
הקונפליקט היהודי-ערבי שמשפיע עד היום על מדינת ישראל השפיע גם כאן.
עם הקמת השכונות היהודיות החדשות ובמיוחד עם הקמת העיר היהודית החדשה הראשונה ,תל אביב,
עלתה המחשבה להקים נמל נוסף.
מטבע הדברים הקשיים הכספיים והלוגיסטים מנעו את ההקמה המוקדמת.
וכך תל אביב התפתחה ללא תכנון מוקדם של נמל.
דבר אשר השפיע על המת הנמל ומשפיע למעשה עד היום על תפקוד הנמל.
בסופו של דבר המתח העולה והגואה בין הישוב היהודי ובין היישוב הערבי הביא לצורך
בכל זאת להקים את הנמל החדש. נמל ת"א.
בזמן המאורעות של 1936-1939 כפי שאנחנו מכנים את השנים הללו או המרד הערבי כפי שהערבים מכנים את
השנים הללו, נסגר נמל יפו בפני היישוב היהודי.
הערבים מנעו ממהגרים יהודים להגיע דרך הנמל וכמו כן מנעו מסחורות רבות להגיע ליישוב היהודי.
לכן נוצר צורך דחוף להקים נמל.
הנמל הוקם בחופזה מתוך הכרח ולא בתכנון רחוק טווח.
הדבר השפיע על התפקוד שלו בזמן ההקמה והפעילות הרגילה ומשפיע למעשה עד היום כפי שנראה בהמשך.
הנמל הוקם בחופזה.
השיר שכתבה לאה גולדברג –שיר הנמל בשנת 1936 מתאר למעשה את הלך הרוח של הקמת הנמל:
מילים: לאה גולדברג
לחן: רבקה לוינסון
שנת כתיבה: 1936
לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת.
אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת,
אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל
אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל פֹּה נָמָל.
מֻצָּק הַבֶּטוֹן וּמוּרָם הַמָּנוֹף
סִירוֹת הַמִּטְעָן מַגִּיעוֹת אֶל הַחוֹף
תְּכֵלֶת מִלְּמַטָּה וּתְכֵלֶת מֵעַל,
כָּכָה נִבְנֶה הַנָּמָל הַנָּמָל.
אין טענות לגבי ההכרח והמהירות שהיו חיוניים עקב המצב אולם הרומנטיקה בהקמת הנמל הוחלפה עד מהרה בבעיות שנוצרו עקב הקמה כזו של נמל.
לא נעשו חפירות עומק מסיביות ולכן ספינות לא יכלו לעגון בנמל אלא עגנו מחוץ לנמל ובאמצעות סירות \דוברות
הועברו אנשים ומטענים לחוף.
ברור ששיטה כזו לא הייתה נוחה.
מעבר לנוחות מדובר על זמן רב , מאמץ גדול, וייקור ההוצאות הנלוות.
מבנים קיימים הוסבו למחסנים ולא נשאר גם מספיק שטח להגדלת נפח התעבורה הימית.
גם העיר שכבר הייתה קיימת הביאה לכך שקשה היה לסלול דרכים של מסילת רכבת או סתם כבישים
לשינוע סחורות ואנשים אל ומהנמל.
היות ונמל חיפה היה בשליטה בריטית בזמן המנדט הרי מחוסר ברירה שימש נמל תל אביב כנמל העיקרי של
הישוב היהודי בזמן מלחמת העצמאות.
נקודות החולשה של הנמל כפי שכתבתי מקודם הביאו לכך שבשנות החמישים הוחלט לתכנן ולבנות נמל חדש
עבור מרכז הארץ.
הקמת הנמל החדש ,לימים נמל אשדוד, הביאה לדעיכה של נמל תל אביב.
לקראת סוף שנות השישיים הופסקה הפעילות בנמל ת"א.
המחסנים והרציפים עמדו ריקים.
אפילו הדוברות ששימשו בזמנו לשינוע נוסעים וסחורות הועברו משם ושימשו כדוברות לחציית ים סוף במלחמת
יום כיפור.
שוב הסכסוך היהודי-ערבי תפס את מקומו בהיסטוריה של הנמל.
עזובה ופשע השתלטו על המתחם.
כל זה עד לתחילת שנות האלפיים.
בעקבות פרוייקט שיקום נמל ת"א הפך הנמל לאזור בילוי.
יש עסקים שונים של אוכל,אופנה וכדומה.
הנמל אינו משמש כנמל אלא אזור בילויים בלבד.
יש אולמות כנסים, בתי קפה, מסעדות,חנויות וכדומה.
יש הכול אבל לא נמל.
שני הנמלים:
יש דמיון רב במצבם של שני הנמלים.
שניהם לא הוקמו תוך כדי תכנון מסודר ומדוייק.
לכן שניהם לא משמשים למעשה כנמלים.
שניהם יותר מקומות בילוי, הסטוריה וכדומה.
גם אם יש פעילות ימית מדובר על דברים שוליים כמו דיג או הפלגות קצרות ומקומיות.
נמל יפו היה למעשה הנמל שייסד את יפו ובעקבותיה את ת"א. הנמל מייצג את המצב הרגיל של נמל שסביבו מוקמת עיר.
נמל ת"א הוקם כתוצאה מהסכסוך היהודי-ערבי. הנמל מייצג את המצב הייחודי של מדינת ישראל הנמצאת במצב
של סכסוך תמידי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה