המפלצת על הגבעה

הבריטים מצאו שיטה נוחה לשלוט ברחבי האימפריה שלהם.
בנקודות שולטות הם בנו נקודות משטרה דמויות מבצרים.
כל משטרה כזו הייתה בנוייה מבטון שהיה בלתי חדיר לנשק שהיה בידי
הכוחות מקומיים בארצות שונות ברחבי האימפריה שהתנגדו לצבא הבריטי.
במבצרים היו חרכי ירי ותעלות חפורות עם עמדות ירי שקשה מאוד היה לפגוע בלוחמים שהסתתרו בהן
כך שכוחות קטנים יחסית יכלו לשמור על מבצר והיה בלתי אפשרי כמעט
לכבוש מבצרים כאלו בהתחשב בעובדה שבכל אזור היו לכוחות המקומיים רובים ואולי מקלעים קטנים.
גם כאן בנו הבריטים נקודות משטרה כאלו והם העבירו אותן לידי הערבים לקראת עזיבתם.
נקודת משטרה שכולם מכירים היא משטרת לטרון שאותה לא הצלחנו לכבוש.
משטרה נוספת שלא כולם מכירים היא משטרת עיראק סויידאן כיום מוכרת בשם מצודת יואב.
המשטרה שכנה על גבעה קרוב לכפר עיראק סויידאן שעל שמו היא נקראה.
במהלך מלחמת השחרור נעשו שבעה נסיונות לכיבוש המשטרה.
כל הנסיונות נכשלו. נראה היה שאין דרך לפצח את המשטרה הזו.
השם שכונתה המשטרה היה "המפלצת על הגבעה".
הגבעה שלטה על כל האזור ולא היה מחסה שאפשר התגנבות למשטרה.
היו חפירות מסביב למשטרה מותאמות לירי באמצעות מכונות ירייה על כל מי שניסה לכבוש את הנקודה.
בכפר עיראק סויידאן עד הכפר עיראק אל מנשייה נמצאה חטיבה מצרית – סודאנית.
המתחם נקרא בשם כיס פלוג"ה.
החטיבה כותרה אבל לא נפלה.
בחסות נקודת המשטרה לא ניתן היה להגיע להכרעה מול החטיבה.
הוטל מצור על האזור אבל לקראת נובמבר 48 נקבע צורך דחוף לכבוש את האזור כי המלחמה
התקרבה לסופה והיה דחוף לקבוע עובדות בשטח לקראת הסכמי שביתת הנשק.
השלב העיקרי היה כיבוש "המפלצת".
הובאו כלי נשק שלא היו קודם- תותחים ונגמ"שים משוריינים .
רוכזו כוחות מחזיתות אחרות.
היו 24 שעות של אש תותחים על "המפלצת" ואחר כך כוחות רגליים חלקם בנגמשים פרצו
למתחם המשטרה. הכיבוש הושלם.
"המפלצת נפלה" במילים אלו הודיעו על כיבוש המשטרה.
כיס פלוג"ה צומצם למחצית אבל לא נפל.
נציגי צה"ל נפגשו עם נציגי החטיבה הנצורה.
נציגי ישראל היו יגאל ידין ויגאל אלון.
נציגי המצרים היו המפקד ,קולונל סודאני אמיץ שכינויו היה "הנמר הסודני"
וסגנו רב סרן ג"מאל עבדול נאצר.
הטענה שלנו היתה שזה השטח של מדינת ישראל ועליהם לפנות אותו ולהתמקד בסילוק הבריטים
ממצריים.
המצרים אמרו – יש לנו הוראות מהממשלה המצרית ואנחנו חיילים ומבצעים פקודות.
לטענה הישראלית שהמצרים צריכים להתמקד בסילוק הבריטים במצריים היה שותף נאמן ,
,סגן מפקד החטיבה, נאצר (לימים שליט מצריים).
נאצר הסכים שהמלחמה של המצרים היא בסילוק הבריטים ואין לצבא המצרי סיבה להילחם בישראל.

החטיבה הנצורה פונתה בהסכמי שביתת הנשק מספר שבועות לאחר מכן.
יש במקום (ליד חמי יואב) לפי הסכמי השלום אנדרטה מצרית לזכר הנופלים המצרים באזור.
כאשר עלה נאצר לשלטון קיוו בישראל כי המצב הזה יוביל להסכם שלום עם המצרים
ואפילו הועברו העתקים של השיחות שהתקיימו עם המצרים שנאצר עצמו נכח בהם
דרך צד שלישי לנאצר אבל הוא סירב אפילו לקבל את הדברים והפך לאוייב מר של ישראל
עד מותו בספטמבר 1970.
השאיפה להיות מנהיג העולם הערבי על חשבוננו כמובן הביאה לכך שנאצר התכחש לדברים שאמר אז ב 48 וכמובן הביאה למלחמות דמים.