הטבח בדרפור

בימים אלו כאשר מאשימים את מדינת ישראל בפשעים נגד האנושות לא מדברים כבר בעולם על מעשי טבח נוראים שמתרחשים בכל מקום כמעט
אחד הנוראים מתרחש גם ברגעים אלו בדרפור
דרפור הינו שטח בדרום מערב סודאן.
סודאן היא מדינה ערבית-אפריקאית שנמצאת מדרום למצריים.
סודאן מחולקת לשני חלקים עיקריים:
1. צפון סודאן. ממקורות הנילוס וצפונה ועד מצריים. השטח מדברי . זהו החלק השולט בסודאן. אותו חלק שמבצע את מעשי הטבח. כ 70% מכלל סודאן .התושבים ערבים-מוסלמים. דוברי ערבית.
2. דרום סודאן. ממקורות הנילוס ודרומה. שטח של יערות עם הרבה גשם. כ 30% מכלל אוכלוסיית סודאן. התושבים הם שחורים-אפריקאים, לא מוסלמים, חלקם נוצרים, חלקם עובדי אלילים, לא דוברים ערבית. התושבים סובלים מהתנכלויות ורדיפות.
מעשי הטבח הרבים שם זכו אצלנו להבלטה עקב גל הפליטים שזורם אלינו.
אני אסביר במאמר מה מתרחש בדרפור ואת הסיבות לטבח.

כמו תמיד בכדי להבין מה קורה היום צריך לגשת לעבר.
העבר במקרה הזה הוא מצריים והנילוס.
ישנו פתגם מצרי :"מצריים היא מתנת הנילוס".
אכן ללא הנילוס אין קיום למצריים. הנהר הענק הוא תמצית הקיום של המצרים מאז ומתמיד.
המצרים הקדמונים סגדו לנילוס, הקימו מקדשים לכבודו, במיתולוגיה המצרית הנילוס היה ראש האלים.
גם בזמנים מאוחרים יותר ההתייחסות המצרית לנילוס הייתה שהנילוס הוא מצריים ולהיפך.
המצרים רואים בנילוס כשייך למצריים בלבד וזו המקור לפעילות של מצריים ביחס לסודאן כפי שנראה בהמשך. במצריים היה חייב תמיד להיות שלטון מרכזי חזק בכדי לרכז את המאמצים סביב הנילוס ולשמור על חלוקה נכונה של המיים.
לפני שנמשיך עוד נקודה לגבי מצריים (והדברים יתקשרו עוד מעט לסודאן):
תושבי מצריים המקוריים הפכו לנוצרים ולא למוסלמים.
שבטים ערבים השתלטו בהדרגה על מצריים וחלק מהמצרים ברחו, חלקם נרצחו וחלק אוסלמו בכוח.
כל זה לפי השיטה הערבית-מוסלמית הידועה. כך שהחל מהמאה ה 15 לערך יש במצריים שלטון מוסלמי ומיעוט נוצרי אלו הם הקופטים ועל כך כבר כתבתי באחד במאמרים הקודמים.
אחרי שהבנו את כל זה ניתן לגשת הלאה.
המצרים החלו להתקדם דרומה ולהשתלט על מקורות הנילוס. השטח שאליו הגיעו המצרים
נקרא בשם בלד-אל סודאן (ארץ השחורים) ובמהלך השנים התקצר השם ונקרא בשם סודאן.
מעבר להשלטות על מקורות הנילוס המצרים ביקשו להשיג עוד מספר דברים:
גיוס בכפייה לצבא המצרי וסחר בעבדים.
כאשר השתלטו המצרים על השטח הם כמובן טיפלו בשבטים האפריקאים שהיו שם בשיטה הידועה שכתבתי מקודם- גירוש,רצח ואיסלם כפוי.
רוב התושבים האפריקאים ברחו ואלו שלא אוסלמו. השטח הפך לשטח מצרי לכל דבר כמעט.
בצד השני של סודאן היום שלטו הבריטים. יש הרבה משקעים בשטח והשטח מכיל יערות ואדמות פוריות.
לכן דרום סודאן היה מורכב משבטים שונים שהתגוררו במקומות שונים של היער ולא היה קשר בינהם.
בשיטה הקלוניאלית הידועה הבריטית כבשו ואז העסיקו את ילידי המקום בעבודה בתנאים נוראים.
הילידים עבדו בשדות (שלהם שנגזלו ע"י הבריטים) שהם קשורים בשרשראות שלא יברחו, תמורת מזון ומיים. (כל המעצמות הקולוניאליות נהגו כך הבריטים לא היו יוצאי דופן)
הבריטים התעשרו והכל היה בסדר מבחינתם.
הבריטים גם שלחו מסיונרים בכדי "להוציא את הילידים מעבודת אלילים ולקרב אותם להיות בני אדם"
ככה באמת הם חשבו. חלק מהאפריקאים אכן התנצרו. בכל מקרה מדובר כפי שכתבתי בשבטים שונים אשר אין קשר ביניהם.
השלטון המיצרי בצפון סודאן החל להציק לבריטים. הם חששו שלמצרים יש שאיפות להגיע גם לדרום.
הבריטים שלחו כוחות צבא והגיעו להסכם עם שליט מצריים באותה תקופה- מוחמד עלי על גבול בין מצריים לסודאן. המצרים נסוגו מעט צפונה והבריטים התירו להם להחזיק בחלק של סודאן הגבול שנקבע אז הינו הגבול הקיים היום בין מצריים לסודאן.
אחרי ההסכם השיגו הבריטים את מרבית כוחות הצבא שלהם מצפון סודאן לדרום.
כל זה בערך ב 1850
המוסלמים המצרים שהפכו למוסלמים סודאנים החלו במרד.
באותו תקופה הכריז על עצמו סודאני בשם מוחמד אחמד כעל מהדי (משיח) ופרץ מרד הידוע בשם מרד המהדי.
נישאים על גבי התלהבות דתית הצליחו כוחות המהדי לנצח את הכוחות הבריטים המעטים שהיו בצפון סודאן וכוננו מדינה מוסלמית אשר ברור לנו מה היחס שהם נתנו לאותם אפריקאים מועטים שנשארו אחרי כל הפרעות הקודמות.
הבריטים גייסו צבא ומדינת המהדי ששלטה בערך 20 שנים התמוטטה אבל בכל מקרה נקבע הצפון כמוסלמי-ערבי לחלוטין והדרום שהיה בשליטה בריטית כל הזמן נשאר אפריקאי ולא מוסלמי.
מאז ועד עצמאות סודאן שלטו הבריטים במדינה שמורכבת משני חלקים.
זה הרקע למבנה האוכלוסייה של סודאן.
כאשר קיבלה סודאן נכלל הדרום בשטחה של סודאן המאוחדת משיקולים שונים וכפי הנראה לא נכונים.
חלק משיקולים של יחס בין מעצמות קולוניאליות, חלק מלחצים של הצפון שרצה את השטחים הפוריים של הדרום, חלק מהעבודה שממש לא עניין את הבריטים מה יהיה בסודאן המאוחדת וכדומה.
במקום להקים שתי מדינות- אחת מוסלמית בצפון ואחת מוסלמית בדרום הוקמה מדינה אחת בשם סודאן.
הצפון קיבל את השליטה במדינה החדשה ומאז נעים היחסים בין הצפון השליט לדרום במסלול של התנגשות.
ככול שהסכים הצפון ללכת לקראת הדרום כך המתח ירד ולהיפך.
מעשי רצח, דיכוי ומרידה היו לאורך כל השנים בסודאן והעוצמה שלהם הייתה בהתאם לרמת המתח.
ככל שהשלטון ראה עצמו כשלטון סודאני שני הצדדים התקרבו ככל שהשלטון ראה עצמו ששלטון ערבי ו\או מוסלמי שני הצדדים התרחקו.
בשנים האחרונות השלטון בסודאן הפך יותר ויותר איסלמי קיצוני ולכן גם פחות ופחות סובלני לדרום.
צבא סודאן (בעידוד איראני) מנסה לטהר את המדינה מגורמים לא איסלמים.
השיטות ידועות לכולנו.
השלטון האיסלמי הקיצוני גם מסייע להבריח נשק לחמאס כפי שהתפרסמו ידיעות.
המערב שמנסה להגן על תושבי הדרום מפני רצח עם הוא כמובן האוייב (הצלבני)
ששוב רוצה לכבוש מדינה מוסלמית
ואם אפשר גם לצרף את ישראל כמי שעומדת מאחורי הגינויים והוצאת צו מעצר בין לאומי נגד שליט סודאן באשמת פשעי מלחמה אז כמובן עושים זאת.

במידה מסויימת של אירוניה אפשר לומר שמתנת הנילוס של מצריים הפכה לקללת הנילוס של דרפור.




myspace web counter