הסכסוך בין הודו לפקיסטאן

הסכסוך בין הודו לפקיסטאן
פנו אלי בבקשה להסביר את הסכסוך בין הודו לפקיסטאן
אני חושב שהנושא מעניין והחלטתי להפיץ את זה לכלל הקוראים.
ניתן לשאול שאלות בנושאים שונים ולא רק בהיסטוריה או בניתוחים פוליטים.
אם יש למישהו סיפור מעניין,תוספת או תיקון למה שמפורסם פה אז בבקשה.
הבמה שייכת לכולם.

הסכסוך בתת היבשת ההודית.
כמו בכל סכסוך בכדי להבין מה קורה בהווה ומה ניתן ,אולי, לצפות לגבי העתיד
צריך לחזור לעבר ולהכיר את השורשים.
העבר מתחיל בהודו של הבריטים.
הודו של הכיבוש הבריטי מכילה 3 מדינות של היום: הודו, פקיסטאן ובנגלדש.
בריטניה היא אי המרוחק אלפי קילומטרים מהקולוניות הכבושות.
האוכלוסייה אז- 40 מיליון.
השליטה בהודו ובשאר הקולוניות (עומן,קפריסין,מצריים........) נעשתה באמצעות
קו דקיק של אוניות מלחמה. ברור שזה לא היה מספיק לשליטה.
הודו של אז מנתה 850 מיליון ובהתחשב בכוחות הבריטים שהיו מוצבים גם
בשאר הקולוניות, הבריטים היו צריכים לגבש דרכי שליטה על מקום מרוחק וענק כמו הודו.
הבריטים אמצו שתי שיטות משלימות לשליטה בהודו:
1. גיוס חיילים מקומיים לצבא
2. סכסוך בין חלקי האוכלוסייה.

הודו הכילה שתי אוכלוסיות גדולות- הינדים ומוסלמים ועוד שורה ארוכה של מיעוטים
(סיקים, נוצרים,בודהיסטים, ג"ינים ועוד).
הבריטים התמקדו בחריצות רבה לסכסך בין האוכלוסיות ובמיוחד בין הינדים למוסלמים.
לדוגמא- שליחת חיילם מוסלמים לדכא הינדים ולהפך
מתן הטבות כלכליות להינדים באזור בעל רוב מוסלמי ולהפך
יש עוד הרבה דוגמאות אבל העיקרון ברור.
סכסוכי שכנים של יום יום הפכו לעימותים אלימים ומעשי רצח ונקמה הדדיים
הלכו והתגברו. עשרות אלפים ואחר כך מאות אלפים שילמו בחייהם.
כדור השלג הלך והתגלגל ולא היה אפשר לעצור את ההסלמה.
בשנת 1947 , לקראת יציאת הבריטים מהודו , למרות ניסיונות של מנהיגים הודים
ובראשם גנדי לנסות ליישב את הסכסוך , לא נותרה ברירה והוחלט לחלק את הודו לשתי מדינות.
מדינה הינדית בשם הודו ומדינה מוסלמית בשם פקיסטן.
נקבע כלל:אזור שיש בו רוב הינדי יסופח להודו ואזור בעל רוב מוסלמי יסופח לפקיסטן.
הינדים באזור בעל רוב מוסלמי לא רצו להיות אזרחי פקיסטן ועל כן הם
עזבו את רכושם ועברו לאזור בעל רוב הינדי ולהפך.
לאחר ספירת האוכלוסיות נקבע במרכז יש רוב הינדים וזו הודו של ימינו
במזרח ובמערב המדינה היה רוב מוסלמי ועל כן שני החלקים נקראו פקיסטן.
כלומר פקיסטן הייתה מורכבת משני חלקים שמרחק עצום (הודו) ביניהם.
חבל קשמיר נקבע כחלק מהודו למרות שהייתה טענה (וגם היו הטענה קיימת)
שיש בחבל רוב מוסלמי. חבל ארץ זה הינו בגבול בין הודו ופקיסטן ונערכו בו 4 מלחמות
בין הודו ופקיסטן. אבל לא רק על קשמיר יש בעייה בין הודו ופקיסטן ועל כך בהמשך המאמר.
החלוקה המאוד לא טבעית של פקיסטן מזרח לפקיסטן מערב הייתה צפוייה לעורר בעיות.
החלק המזרחי טען לקיפוח ואחרי 20 שנה של פקיסטן הדו ראשית פרץ מרד
כאשר החלק המזרחי מבקש להפרד ולהקים מדינה משלו.
הודו, למותר לציין, עזרה ברצון רב לחלק המזרחי
וגם העמידה צבא בכוננות בגבול עם החלק המערבי בקשמיר כך שחלק מהצבא של פקיסטן
היה מרותק ולא יכל לעזור בדיכוי החלק המזרחי.



אחרי שנתיים של ניסיונות דיכוי שלא צלחו (מלחמת בנגלדש)
נפרד החלק המזרחי והוקמה מדינת בנגלדש.
כיום פקיסטן כפי שאנחנו מכירים אותה היא למעשה החלק המערבי של פקיסטן המקורית.
היחסים בין הודו לבנגלדש טובים. המשטר בבנגלדש הוא מוסלמי מתון.
אין סכסוכי גבולות ושני הצדדים זוכרים לטובה את שיתוף הפעולה מול פקיסטן.
המצב בין הודו לפקיסטן הולך ומחמיר
לאור גלישת חלק ניכר מאוכלוסיית פקיסטן לעבר האיסלם הרדיקלי

הבעיות ביחסי הודו ופקיסטן:

1. הרבה "דם רע" מהתקופה לפני חלוקת הודו וגם מהתקופה של מלחמת בנגלדש.
2. טענות הדדיות על רכוש של פליטים הינדים ומוסלמים שברחו לפני חלוקת הודו.
3. טענות לקיפוח ורדיפות של מוסלמים בהודו והינדים בפקיסטן.
4. יש כיום 140 מליון מוסלמים בהודו ויש טענה כי הם מבצעים ומסייעים לפעולות
טרור בהודו. אין טענה דומה לגבי ההינדים בפקיסטן (כ 10 מיליון הינדים).
5. חבל קשמיר. החבל בריבונות הודית ופקיסטן טוענת כי יש רוב מוסלמי.
6. פקיסטן עוברת תהליך הקצנה מוסלמי וחלק מהאוכלוסייה והצבא אינם נשמעים לשלטון המרכזי
כך שמעשי טרור נעשים לא על דעת השלטון המרכזי בקראצ"י נגד מטרות הודיות ומערביות
ויתכן (חס וחלילה) שפקיסטן תיפול לידיים של שלטון מוסלמי קיצוני .

סיכום- המצב בגבול הודו פקיסטן מתוח מאוד.
סביר להניח שהמתיחות לא תרד אלא תעלה
במיוחד לאור התחזקות האיסלם הקיצוני בפקיסטן ,כפי שכתבתי מקודם.
המצב נפיץ במיוחד עקב העובדה שלפקיסטן יש נשק גרעיני.
זו למעשה המעצמה הגרעינית המוסלמית היחידה (לפחות כרגע).
על משמעות הנשק הגרעיני הפקיסטני בהיבט הישראלי בפעם אחרת.