חיים ומות ביד הלשון- סיפורו של רבי אמנון ממגנצא

בראש השנה ויום כיפור ישנה תפילה בשם "ונתנה תוקף".
התפילה מדגישה את גדולת האל מול האדם.
לפי המסורת התפילה חוברה במאה ה 12 ע"י רבי אמנון ממגנצא.
להלן הסיפור:
רבי אמנון היה עשיר גדול והיה מנהיג הקהילה היהודית.
בנוסף לכך הוא היה בקשרים טובים עם ההגמון המקומי, שליח הכנסייה.
רצה ההגמון שכל הקהילה היהודית תמיר את דתה על כן חשב
כי אם רבי אמנון , המנהיג יעשה זאת תלך כל הקהילה אחריו.
ניסה ההגמון לשכנע את רבי אמנון להמיר את דתו.
סירב רבי אמנון להצעה במשך זמן רב.
יום אחד היה רבי אמנון עייף ומשחזרו והפצירו בו אמר רבי אמנון לשליחי ההגמון:
"אתן לכם תשובה עוד 3 ימים".
רבי אמנון הצטער על כך רבות ואמר כי טעה בזה שלא דחה אותם על הסף.
כאשר עברו 3 ימים סירב רבי אמנון לגשת להגמון ולתת לו תשובה.
בסוף שלח ההגמון חיילים שהביאו את רבי אמנון.
אמר רבי אמנון להגמנון:
"ארורה לשוני על כי אמרתי שאשקול את ההצעה.
כרות לשון זו שעונש על זה שלא באתי אלייך. היא זו שבגדה בי."
ההגמון רצה שרבי אמנון יודיע כבל עם כי הוא מתנצר אמר:
"אכרות את רגלייך, כי הם לא באו".
לפי המסורת קצץ ההגמון את רגליו וידיו חלקים חלקים כאשר הוא מנסה לשכנע את
רבי אמנון להמיר את דתו ואז יפסיק לקצוץ.
רבי אמנון לא הסכים.
כאשר הוא הובא לביתו קצוץ איברים.
הוא החל לחבר את התפילה "ונתנה תוקף".
בראש השנה הוא ביקש להביאו לבית הכנסת.
הוא נפטר כעבור 3 ימים מבלי לסיים את התפילה.
לאחר מותו הופיע בחלום של מספר רבנים , סיים את התפילה וציווה עליהם לומר את התפילה
בימים הנוראים.
יש הטוענים כי זה סיפור אמיתי,
יש הטוענים כי זה סיפור המתאר את הייסורים שעברו בני ישראל בגולה
אני ודאי לא יודע מה נכון
אבל על דבר אחד כולם מסכימים:
"חיים ומוות בידי הלשון"
תודה לקותי נוימן שהביא לי את הסיפור.
אשמח לקבל עוד סיפורים.