מנהיגים מסוג אחר

פעם היו שני מנהיגים - מנהיגים מסוג אחר

נשאל שאלה- האם יתכן שבראש מפלגה אחת יעמדו שני מנהיגים שיקיימו את הדברים הבאים:
חברות טובה לאורך שנים.
שותפות אמיתית בשלטון המפלגה
סירוב למלא תפקידי שרים
ויכוחים אידיאולוגים בלבד
אין ויכוחים השמצות וחתרנות אישית

אם נבדוק היום נגלה אהבה רבה בין שאול מופז לציפי ליבני
אותו סוג של אהבה מפגינים נתניהו וסילבן שלום
בעבודה רוחשים עוד רבים אהבה גדולה לאהוד ברק

אם נחזור מספר שנים אחורה כולם זוכרים את השנים המרות של רבין ופרס בעבודה
שמיר ושרון בליכוד
פת ומודעי במפלגה הליברלית שבליכוד (כן פעם הייתה מפלגה כזו)
יצחק בורג ורפאל במפד"ל גם כן ניהלו רומן של אוהבים.
שולמית אלוני ויוסי שריד גם כן היו זוג יונים מאוהב והרשימה עוד ארוכה.

בשביל שלא נרגיש שרק אנחנו כאלו אומר שהמצב דומה גם בחו"ל.
פשוט העדפתי לתת דוגמאות שקרובות לנו.

כלומר אם נחזור לשאלה בתחילת המאמר אז יש תשובה אחת:
התשובה ברורה – רק בארץ האגדות.
רק בארץ האגדות ישנם דברים כאלו.
אבל למרבה הפלא הדבר הזה קרה ואפילו קרה אצלנו.
אכן לא להאמין.
בתקופה שבה הפוליטיקה הפכה לשם נרדף לרדיפת בצע, תככנים ועוד כל מני דברים מכוערים
קשה לנו להאמין אבל הייתה גם פוליטיקה מסוג אחר.
נכון, זה היה לפני שנים כך שהאנשים כבר הלכו לעולמם ונשכחו מאיתנו.
אני מדבר על יעקב חזן ומאיר יערי- המנהיגים האגדיים של מפ"ם.

מפ"ם הייתה פעם המפלגה השנייה בישראל.
מפלגה בעלת אידיאולוגיה סוציאליסטית.
במשך השנים הלכה מפ"ם ונעלמה, התמזגה עם מפלגת העבודה , פרשה, התמזגה עם רץ ושינוי
עד כי היום היא חלק ממר"ץ.
מר"ץ עצמה זכתה ב 3 מנדטים בלבד כך שלמעשה ממפ"ם לא נשאר כלום.
סקרתי במספר שורות את מפ"ם שכן זה לא הנושא למאמר.
בהערת אגב אומר כי שווה לסקור במאמר בנפרד את מפ"ם מכיוון שהמפלגה הזו שזורה
בלבטים ובקשרים של התנועה הציונית עם ברית המועצות , עם הקמת כוח המגן העברי ,
הקמת ההסתדרות הציונית ושאר המוסדות שהוקמו לפני 100 שנים אבל כאמור זה לא הנושא.

מאיר יערי ויעקב חזן נולדו הסוף המאה ה 19 בשנות ה 20 של המאה הקודמת עלו ארצה.
הם נפגשו כאשר שניהם תפסו טרמפ על עגלת חציר.
מאז ועד מותם לא נפרדו.
שני מנהיגים אידיאולוגים שהנהיגו מפלגה במשך עשרות שנים.
שניהם שמרו על קשרים חברתיים חמים, לא הייתה תחרות וגם חילוקי דעות אידיאולוגים
(כן , חילוקי דעות אידיאולוגים ולא אישיים)
יושבו ביניהם ברוח טובה.
הם לא התמנו לשרים כי הם העדיפו להתעמק ולחזק את התנועה והאידיאולוגיות שבהם הם האמינו.
הם טענו ששר צריך להתעסק בענייני המשרד עליו הוא מופקד ולכן הם לא יהיו שרים.

זה לא חשוב אם אנחנו תומכים ברעיונות שלהם שכיום המפלגה הקרובה לכך היא מרץ
או לא.
לכל אחד יש את הדעה שלו.
אבל אני חושב שכולנו מתגעגעים ומייחלים שיהיו לנו מנהיגים מהסוג הזה,
מנהיגים מסוג שכבר לא קיים.