השואה של פרגוואי

מבלי להפחית או להמעיט באסון הנורא שפקד אותנו במלחמת העולם השנייה,

היו עמים אחרים שעברו השמדת עם.

ברצוני לספר על השואה שעברו בפרגוואי.

ב 1864 פתח שליט פרגוואי פרנסיסקו לופז במלחמה נגד ברזיל ארגנטינה ואורגוואי.

המלחמה הזו נקראת מלחמת הברית המשולשת.

לופז שהיה בעל הצבא החזק ביותר באותו זמן בדרום אמריקה חשב שינהל מלחמה מהירה ויזכה

(כמו מה שחשב היטלר שפלש לברה"מ).

אני לא ארחיב את הסיפור על המלחמה:מדוע הוא פלש וכיצד התנהלה המלחמה.



בתמצית קצרה מאוד:

שלוש המדינות שנלחמו יחדיו מול לופז ניצחו בסופו של דבר ופלשו לפרגוואי.

ממש כמו שקרה להיטלר.

תוצאות המלחמה ,הרעב, ההרס והפרעות לאחר כן היו נוראיות עבור פרגוואי.

90% מאוכלוסיית פרגוואי הושמדה



לקח למדינה האומללה עשרות שנים להתאושש.



אני לא משווה את זה לשואה שלנו.

אצלנו הייתה השמדת עם מתוכננת,מחושבת , ולצערנו יעילה מאוד.

שם הדברים התנהלו אחרת, ללא אידיאולוגיה, ללא תכנון ובנסיבות שונות

אבל ללא ספק זו שואה של תושבי פרגוואי.

שואה שאינה מוכרת כמעט מחוץ לפרגוואי.

בתוך פרגוואי עצמה קיים עד היום ויכוח:

יש החושבים שזו הייתה טיפשות להלחם מול כוחות חזקים כל כך

יש החושבים שלא הייתה ברירה ואם לופז לא היה פותח במלחמה אז היו מנסים לכבוש בכל מקרה את פרגוואי וזו הייתה מלחמת אין ברירה.



כך או כך זו השואה של פרגוואי.

 המדרגות המופלאות של יוסף הנגר.




העיר סנטה פה בארה"ב הקרובה למקסיקו הייתה עיר ספר לפושעים בתקופת המערב הפרוע.

בתחילת המאה ה 18 שלחה הכנסייה מספר נזירות לעיר הפשע בתקווה להביא קצת קודש לעיר החטאים.

נבנתה בחופזה כנסייה בשם כנסיית האחיות.

אחרי שהוקמה הכנסייה התברר כי לא הוקמו מדרגות בין קומת הקרקע לקומה השניה שם היה הפעמון הגדול.

יתכן בגלל שנבנתה במהירות, יתכן בגלל רשלנות, יתכן מחוסר תכנון ואולי מסיבה אחרת – זה לא משנה

אבל הייתה בעייה.

הפתרון של סולם שהוצב על הקיר לא היה פתרון טוב. הנזירות נאלצו לעלות על סולם רעוע ולצלצל בפעמון. לפעמים הסולם קרס, לפעמים החליקה נזירה וכדומה. בקיצור הייתה בעיה.

הנזירות קראו לנגרים שונים שיבנו מדרגות שיגיעו לפעמון אולם כל נגר שבדק את המצב אמר כי זה בלתי אפשרי לביצוע בגלל המבנה של הכנסייה.

הנזירות הכריזו על תפילה של 9 ימים לג"וזף הקדוש- פטרון הנגרים, הלו הוא יוסף הנגר , בעלה של מרים, אימו של ישו.

לפי הכתובים שהשאירו הנזירות הופיע בכנסייה ביום התשיעי לתפילה עובר אורח שביקש עבודה.

הוא אמר שהוא נגר. ברשותו היו מעט כלים פשוטים.

הנזירות הסבירו לו מה הן רוצות וסיכמו איתו על מחיר שישולם לו אחרי סיום העבודה.

(בדרך כלל היו נותנים מקדמה לפני תחילת העבודה אולם האורח לא ביקש מקדמה).

כעבור מספר ימים בבוקר שנכנסו הנזירות לכנסייה היו מדרגות של עץ בצורת ספירלה כפי שביקשו הנזירות. כאשר הלכו הנזירות לאורח בכדי להודות לו ולשלם התברר שהאורח נעלם.

אף אחד בעיר לא ראה אותו. פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

מדרגות העץ עומדות על תילן כ 200 שנים, ללא תחזוקה כמעט.

גם כיום נגרים מומחים מתקשים להסביר כיצד הצליח האלמוני לבנות מדרגות כאלו באמצעים פשוטים שהיו ברשותו.

לנזירות אין ספק כי יוסף הנגר, אביו הגשמי של ישו, הוא זה שבנה את המדרגות הללו כמענה לתפילתן.