סוסים חזקים: יד קשה במזרח התיכון\דניאל פייפס

המאמר פורסם : http://he.danielpipes.org/article/8003

חוקרים רבים ניסו לפצח את פשר הפתולוגיה נגד ישראל במזרח התיכון. אחד המחקרים החדשים בנושא מוצג בספרו של לי סמית "סוס חזק: כוח, פוליטיקה וההתנגשות הציביליזציות הערביות".
סמית משתמש במשפט המפורסם שאמר אוסאמה בן לאדן ב־2001, "כשאנשים רואים סוס חזק וסוס חלש, מטבעם הם יאהבו את הסוס חזק", כבסיס להוכחת התזה שלו. סמית מזהה שני עקרונות ברורים של הטרור הערבי ביחס לתיאוריית "הסוס החזק": להשתלט על השלטון ואז לשמר את הכוח. בתרבות הזו, העיקרון של הכוח והשליטה הוא הקובע. כשהאיסלאמים הקיצוניים נלחמים במערב, וגם ביניהם, הם לא מכירים ב"שום מנגנון של העברה שלווה וחוקית של שלטון אחד למשנהו או בחלוקה של הסמכות. קונפליקט פוליטי הוא מבחינתם כמו קרב עד המוות בין סוסים חזקים". משום כך האלימות "היא גורם מרכזי בפוליטיקה ובתרבות שלהם". במקביל למאבק על הכוח באופן אלים מתבצע כל הזמן מעקב אחר הסוס החזק הבא.
הטיעון של סמית בדבר עקרון "הסוס החזק" בתרבות של המוסלמים מעניין, משום שלפיו הוא מסביר שהבעיה היא בכלל לא "האימפריאליזם המערבי או הציונות". הבעיה נעוצה במאבק מתמשך עם הסוס החזק על השליטה והכוח. גם הנביא מוחמד, אף שהיה דמות דתית מוסרית, מוצג כדמות חזקה שכבשה את לבבות ההמונים באמצעות מאבקים אלימים. שליטים מוסלמים משלו במשך מאות שנים על בסיס "אלימות, דיכוי וכפייה" והעקרונות האלו לא נתפסו כרעים. גם התיאוריה המפורסמת של התאורטיקן הערבי אבן חלדון מתייחסת להיסטוריה כמעגל קבוע של מאבק אלים על כוח ושליטה בין סוסים חלשים לחזקים. ומי שנתפסו כחלשים, כמו למשל בני המיעוטים בארצות ערב, נחשבו בני חסות, "ד'ימה". הם זכו להגנות מסוימות מצד השלטון, ולצד זאת - להשפלה קבועה. כך נוהגים בחלש.
מכאן, על סמך ההיסטוריה הקדומה של המזרח התיכון, מנתח סמית את ההיסטוריה המודרנית. את תפיסת הפאן־ערביות של נאצר ודומיו הוא מייחס למאמץ להפוך סוסים קטנים, מדינות הלאום, לסוס אחד איסלאמי וחזק. ישראל, שנוסדה במזרח התיכון, נתפסת כ"סוס חזק" בתמיכת ארצות הברית והגוש המצרי־סעודי ולכן המחנה בראשות האיראנים מנסה להתמודד עימה ביצירת "סוס חזק" משלו.
מה שמביא אותנו לשאלה איזו מדיניות אמורים ישראל והמערב לאמץ כשהם משחקים במגרש המזרח־תיכוני. סמית מדגיש כי מי שייתפס כ"סוס חלש" יאבד את ההערכה כלפיו, וכי הניסיון מוכיח שמי שמנסה להיות הגון ומוסרי - כמו במקרה של הנסיגה הישראלית מעזה ומלבנון - נכנס למסלול ברור של כישלון כי יבינו אותו כ"סוס חלש" שניתן להחליף.
מכיוון שמדובר במנטליות של מאות שנים, המצב קשה, אך לא אבוד. זו הסיבה שג'ורג' בוש צדק כשניסה לקדם פרויקט של דמוקרטיזציה בארצות ערב - בטווח הרחוק זו התקווה לשינוי במנטליות של "הסוס החזק" ולמעבר לגישה דמוקרטית. אבל הוא טעה כשלא תמך מספיק בליברלים הערבים ונטש את הדרך הקשה הזו. גם בעיראק התעלם הממשל מהעצה להשליט שם מנהיג חזק בעל גישה דמוקרטית כדי שינחיל את התפיסה הזו בתחילה בכוח ואחר כך מתוך הבנה של העם.
יתרה מזאת, כאשר הממשל הנוכחי נרתע מלכפות את רצונו על איראן הוא רק מחזק את הקיצוניים. לא לחינם הציע לוושינגטון המנהיג הדרוזי ואליד ג'ונבלט, גם אם חצי בצחוק, "לשלוח מכוניות תופת לדמשק" כדי להעביר את המסר בנוגע לרצינות הכוונות של האמריקנים. כרגע, לפחות, במזרח התיכון מבינים את שפת הכוח.
סמית מסביר שבשלב ההיסטורי הנוכחי למערב אין ברירה אלא לאמץ את עקרון "הסוס החזק" בכל הנוגע לפעילות במזרח התיכון, ככל שהעיקרון הזה נשמע פשטני, כוחני ואכזרי.

בסך הכל הוא רצה לעלות למכה

בתחילת המאה ה 14 בהיותו בן 21 רצה צעיר מרוקאי מפס לקיים את מצוות החא"ג עלייה למכה.

הצעיר ששמו היה אבן בטוטה החל במסע, התלהב מעצם ההליכה והחל שורת מסעות אותם סיים כעבור 40 שנים.
הוא עבר מרחק של 120,000 ק"מ, ברגל, רכוב על סוס,חמור או גמל או שט באוניות באוקיאנוסים .
נסביר עוד מעט מדוע הוא אינו מפורסם אבל
המרחק שהוא עבר גדול יותר מהמרחקים אותם עברו מגלי ארצות מפורסמים:
קלומבוס, ואסקו דה גאמה, מגלן ומרקו פולו.
רשימה חלקית של המקומות בהם ביקר אבן בטוטה כוללת את :
לוב, אלג"יר, סעודיה,עיראק,איראן,אפגניסטן,ספרד,פורטוגל, אפגניסטן,הודו,סין,מונגוליה,
האיים המלדיבים ,ארצות אפריקה השחורה שלא היו ידועות כגון מאלי וניג"יר ועוד.
את המימון למסעות הוא קיבל משליטים שביקשו ממנו לגלות אוצרות ומקומות לכיבוש.
אבן בטוטה היה חוזר אחרי כל מסע ומתאר בפירוט לעוזרי המלך את מה שעבר.
הספרים ובהם זיכרונות המסע היו רכושו של המלך (השליט) שמימן את המסע של אבן בטוטה.
אסור היה לאבן בטוטה לספר על ממצאיו בארצות השונות כי הידע היה רכוש המלך וכך
לא ידוע היה על המסעות השונים שכן הוא נסע במימון של מספר מלכים.
בין המסעות הוא הספיק להתחתן מספר פעמים ולהוליד ילדים שחלקם הוא לא זכה להכיר.
במשך השנים נשכח אבן בטוטה וספריו נשארו פזורים בספריות שונות.
במאה ה19 התגלו ספרי מסעותיו של אבן בטוטה ע"י חוקרים אירופים בספריות המלוכה
במרוקו ואלג"יר. הם החלו לחפש בספריות שונות ומצאו את כלל הספרים.
הספרים הללו הם המקור העיקרי ללימוד ההיסטוריה של מספר מקומות שלא היה ידוע מה קרה
במקומות אלו בתקופה קדומה.
כיום אבן בטוטה מהווה מוקד לגאווה של האיסלם על שמו יש רחוב במזרח ירושליים
וב 2005 נקרא על שמו מרכז קניות ענק בדובאי.

למי אפשר לפנות בכל בעייה?

--------------------------------------------------------------------------------



תלונות הציבור - מישהו מטפל בך?


משרד העבודה והרווחה - מוקד מידע טלפוני
1-800-50-60-60

היחידה לפניות הציבור של משרד העבודה והרווחה:
אילנה כהן- רחוב בצלאל 18 ירושלים
טלפונים: 02-6240035, 02-6242314

חינוך
משרד החינוך והתרבות - הממונה על פניות ותלונות הציבור:
בנין לב-רם, רח' דבורה הנביאה 2 ירושלים 91911
פקס 02-5602390, טל. 1-800-25-00-25
מטפלים בתלונות של תלמידים, הורים ומורים, פועלים גם כקו למידע.
לפני הגשת תלונה רצוי לפנות לביה"ס, למנהל היחידה או לאחראי במחוז.

הקו הפתוח, הממונה על פניות תלמידים:
טל. 1-800-222-003 או 02-5602538/9 פקס 02-5603754 או לכתובת הנ"ל.

המועצה לשלום הילד - מנהלת היחידה לקבילות ילדים ונוער (עד גיל 18) :
הכתובת: רח' מטודלה 20 ירושלים 92306.
פקס 02-5636869 טלפון .02-5639191

צבא
דרכי התקשורת של קצינת פניות הציבור הן:
קצינת פניות הציבור
לשכת ראש אמ"ש
ד.צ 02919 הקריה ת"א

פקס 03-5699400
טלפון 24 שעות ביממה 03-5691000
מקבלים פניות מחיילים בסדיר, במלואים וממשפחותיהם, כולל פניות דחופות על
רקע מצוקה נפשית. מומלץ לפנות קודם למפקדים, לגורמי רפואה, ח"ן וכו'.
ערעורים לראש אכ"א. תלונות בענייני גיוס - רק בלשכות הגיוס.
אתר אינטרנט: www.aka.idf.il\kapaz


נציב קבילות חיילים: תא"ל (מיל.) עוזי לבצור
כתובת: ת.ד. 7052 מחנה רבין תל-אביב 64734.
פקס 03-6977135 טלפון 03-6977433 בינים א'-ה' 17.00-15.00 וביום ו' בבוקר.

משרד הבטחון הלשכה לפניות ותלונות הציבור:
פניות בכתב וקבלת קהל ברח' קפלן 37 תל-אביב 61909
פקס 03-6976711 טלפון 03-6975349 03-6975423 03-6975540
בין השעות 15.30-8.00 מטפלים גם בכל הדרוש ליצירת קשר בין גורמים אחרים
לבין משרד הבטחון או צה"ל.



צרכנות
רשות ההסתדרות לצרכנות: הממונה על פניות הציבור:
http://www.histadrut.org.il/serve/Union/UnionIndex.asp?Father_ID=2339&ImgOn=

3&Depart=1
דוד יפרח . כתובת ארלוזרוב 93 תל-אביב 62098
טל. 03-6921280/1 לא מטפלים בתלונות של גורמים עסקיים.

המועצה הישראלית לצרכנות:
http://www.tamas.gov.il/tamas_level2.asp?sid=507

תלונות בכתב בלבד לכתובת: רח' מאז"ה 76, תל-אביב 65789
מטפלים בתלונות צרכנות וייצוג צרכנים בבתי משפט.

הממונה על הגנת הצרכן:תלונות לרח' אגרון 30, ירושלים 94190
http://www.moit.gov.il/root/sachar_pnim/sachar_pnim_diokan/HZARCNVC.HTM

מטפלים בעבירות כמו אי הצגת מחירים, הטעיה בפרסום, מכירה ממרחק, דירות
נופש, עסקאות באשראי. הממונה הוא בעל סמכות חקירה ורשאי להגיש כתבי
אישום. אינו מטפל בפתרון בעיות אישיות.

בריאות
משרד הבריאות - נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות:
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=1&catId=102&PageId=784

ד"ר קרני רובין. רח' רבקה 29, תלפיות, ירושלים
פקס 02-6714308 תא קולי בטלפון 02-5681234 בעל-פה
בטלפון 02-5681257 בין השעות 15.00-13.00 מטפלים בקבילות נגד קופות
החולים. עדיף לפנות קודם לקופה. לא מטפלים בבקרת איכות, ברשלנות רפואית
או במימון טיפול שאינו בסל הבריאות.

משרד הבריאות - נציב קבילות הציבור -פרופ' שמעון גליק
רח' רבקה 29, תלפיות, ירושלים 93461 פקס 02-6725836
מטפלים בנושאים הקשורים למשרד הבריאות ובעניני רשלנות רפואית. לא מטפלים
בנושאים כספיים.

קופת חולים הכללית - נציב פניות הציבור.
כתובת: רח' ארלוזרוב 101, תל-אביב 62098 .
לא מטפלים בסל השירותים, הסדרי בחירה ותורים. מומלץ לפנות קודם לממונים
על זכויות החבר בקופה או לממונים על פניות הציבור במחוזות.

קופת חולים מכבי - נציב פניות הציבור
רח' המרד 27, תל-אביב 68125 פקס 03-5102165
לא מטפלים בענינים המתבררים בבית המשפט. ניתן לערער לבין הדין של הקופה.

קופת חולים לאומית - הממונה על פניות הציבור.
שפרינצק 23, תל-אביב 64738 פקס 03-6970328 טלפון 03-6970372

קופת חולים מאוחדת - הממונה על פניות הציבור
פקס 03-5235335 טלפון 03-5202394/69, אבן גבירול 124, תל-אביב

נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה
מבררים תלונות על פגיעה ישירה במתלונן מצד משרדי הממשלה, רשויות מקומיות
וגופים ציבוריים אחרים. לא מבררים תלונות על נשיא המדינה, הכנסת, הממשלה,
בתי המשפט, ענינים התלויים ועומדים בבית משפט. יש להגיש תלונה תוך שנה
מהפגיעה.
פניות בכתב לת.ד. 669 ירושלים 91006 ובעל פה בלשכות הבאות:
ירושלים, רח' יפו 234 טלפון 02-5315111
תל-אביב, רח' ארנייה 29 בקריה, טלפון 03-6966272/6
חיפה, רח' עומר -אל-כיאם 12, טלפון 04-8673291
באר-שבע, בנין משרד הפנים בשדרות הנשיאים טלפון 07-6231965
נצרת, בנין המשביר המרכזי ברח' פאולוס השישי, טלפון 06-6554411

בזק
מנהל היחידה הארצית לפניות לקוחות: אורי סלע.
לפני הפניה עדיף למצות בירורים במענה טלפוני ב-144, 166 ,199 או במחלקה
לפניות הציבור במחוזות.
טלפון 1-800-220100 עד שעה 16.00 פקס 1-800-502502 ת.ד. 19215 תל-אביב 61191.

מוסד ערר עליון לתלונות לקוחות בת.ד. 52107 תל-אביב 61520.

חברת חשמל
מנהל נציבות תלונות הציבור: אלי סברדלוב. לפני כן לפנות ל-103 או למחוזות.
תלונות עקרוניות ניתן להעביר למשרד התשתיות או לרשות לשירותים ציבוריים -חשמל.
פניות בכתב לפקס 04-8548329 או לת.ד. 8810 חיפה 31086


לפנות למחלקות פניות הציבור במחוזות.
תל-אביב: טלפון 03-6303422/23 או בכתב לדרך ההגנה 137 ת"א 61999
חיפה, טלפון 04-8304132/3 בכתב לרח' פל-ים 19, מיקוד 31999
02-5312 או בכתב למרכז שטנר, גבעת שאול 91999ירושלים, טלפון 44/36
פרטים על המחוזות האחרים במודיעין הדואר בטל.1-800-212121
תחום קשרי לקוחות בודק פניות לאחר שטופלו בלשכות האיזוריות
ברח' יפו 30, ירושלים 94142

רשות השידור
הממונה על קבילות הציבור: ויקטור גרייבסקי.
פניות בכל הנושאים הקשורים לרשות השידור בטלויזיה או ברדיו.
פניות בטל. 02-6291888 בכתב פקס 02-6291877, לרח' יפו 97, בנין כלל או
לת.ד. 28080 ירושלים 91280

הביטוח הלאומי
מנהל מחלקת פניות הציבור: יוסי סרי.
מנהלת האגף: עו"ד נורית יצחקי.
פניות בכל הנושאים הקשורים לתקנות הביטוח הלאומי. ערעור על החלטות פקיד
ביטוח לאומי מתבררות בבית הדין לעבודה.
פניות לטלפון 02-6709531 בכתב לפקס 02-6525038 או לרח' ויצמן 13, ירושלים
.91909

מבקר המדינה
כל אזרח יכול להביא כל נושא הראוי בעיניו לבדיקתו של מבקר המדינה. למוסר
המידע אין מעמד על-פי חוק והוא אינו מקבל דיווח על טיפולו של המבקר
בנושא.
פניות בכתב לרח' רש"י 66, ת..ד. 1081 ירושלים 91010

הועדה לפניות הציבור של הכנסת
הועדה משמשת כצינור מתווך בין האזרח לממסד, ובינו לבין המוסדות
הממשלתיים. מטרתה לפתור מכשולים בירוקרטיים. הוועדה מקיימת דיונים בבעיות
שנוגעות לציבור הרחב. פניות בכתב לפקס 02-6754148 או לכנסת, ירושלים.

לשכת ראש הממשלה
מנהל הלשכה לפניות הציבור. מתקבלות פניות בכל נושא. החל מנושאים פוליטיים
וכלה במצוקות אישיות.
לפנות בכתב לרח' 'פלן 3 ירושלים 91919 טל. 02-670555.

לשכת הנשיא
כתובת: רחוב הנשיא 3, ירושלים. מיקוד: 92188
מרכזיה: 6707211-02
מענה טלפוני בימים א-ה בשעות 19-8
פקסימיליה: 5611033-02
דואר אלקטרוני: president@president.gov.il


מחלקת פניות הציבור
טלפון: 6707238-02
פקסימיליה: 5671314-02
דואר אלקטרוני: public@president.gov.il

משרד התחבורה

אגף הרכב - 03-5657153

אגוד יבואני הרכב 03-5621831

אגוד המוסכים (ועדת בוררות לגבי תלונות על מוסכים) 03-5620113

אגוד השמאים (תלונות נגד שמאים) 03-5753893

המפקח על הביטוח (תלונות נגד חברות ביטוח) 02-5317232



עוד כמה טלפונים לעזרה:

מרכז סיוע לקורבנות אונס 24 שעות -
03-5176176 1202

סיוע לגברים נפגעי תקיפה מינית
03-5179179

קו חירום למניעת אלימות במשפחה:
1-800-220-000

ויצו קו אדום לנשים מוכות:
1-800-393-904

עמותת ל.א. לחימה באלימות נגד נשים 24 שעות
1-800-353-300

מרכז הסיוע לנשים דתיות
02-6555744/5

עמותת ל.א ילדים ונוער-קו חירום
09-9518927

מרכז גליקמן לטיפול באלימות במשפחה
03-6492469/03-6492470

האגודה למלחמה בסרטן:
1-800-599-995

אחת מתשע קו חם לנפגעות סרטן השד:
1-800-363-400

חסן קבוצות תמיכה לחולי סרטן:
1-700-506-600

קו לחיים-סיוע לילדים חולי סרטן c.p וניוון שרירים
1-700-70-70-12

הוועד למלחמה באיידס:
03-5386772

ער"ן עזרה ראשונה נפשית:המספר הארצי:
1201

הקו הלבן,תמיכה ללסביות והומוסקסואלים:
03-7325560 א'-ה' 7:30-23:00

נט"ל,מרכז סיוע לנפגעי טראומה על רקע לאומי:
1-800-363-363

מטיב מרכז טיפול במשבר באיזור י-ם:
02-6789908

יד ביד-אוזן קשבת לנוער
03-6204999

המועצה לשלום הילד:
02-6780606

המועצה לילד החוסה :
03-6481913

אל"י ,האגודה הישראלית להגנת הילד:
1-800-223-966

אב"י האגודה הבינלאומית לזכויות הילד בישראל-יצוג וייעוץ משפטי
02-5633003

אי"ל האגודה הישראלית לאפילפסיה:
03-5255671

אקי"ם,תמיכה להורים לאנשים עם פיגור שכלי:
1-800-399-333

יד שרה:השאלת ציוד רפואי
03-6817222 02-6444444

עזר מציון-מוקד מידע לנכה חולה קשיש ונזקק
03-5742742

אלרן-מוקד מידע לקשיש בת"א
03-5154400

המרכז לעיוור בישראל
03-7915555

אלו"ט-האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים ע"ר
03-5718188

איל"ן -איגוד ישראלי לילדים נפגעים
03-5281217

אגודת החרשים בישראל-א.ח.א
03-7303358

האגודה לסוכרת נעורים בישראל
03-5160171

קו לעובד :
03-6883766

האגודה לזכויות האזרח:
03-5608185/ 02-6521218/ 04-8348876

אגודת צער בעלי חיים
03-6827621

המרכז הישראלי לעזרה עצמית
03-6299389

האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית
02-5630248

האגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל
03-6720457/03-6724128

הרשות למלחמה בסמים
1700-500-508

אלחה-האגודה הישראלית למשפחות חד הוריות הזקוקות לסיוע
02-6781082 /03-6701415

ארגון לתת-למען הקלת סבלן של אוכלוסיות בישראל ובעולם
03-6869649

המסמך באדיבות ש.י.ל. - שירותי ייעוץ לאזרח
http://shil.shil.info/



--------------------------------------------------------------------------------

מדוע הליברלים המצרים הם אנטישמים?\זוית אחרת

האתר זוית אחרת נותן לנו אפשרות להציץ על השכנים.
לקרא דברים המפורסמים בצד השני של הגבול.
אתר ממולץ ביותר.

הינה מאמר מהאתר.

מדוע הליברלים המצרים הם אנטישמים?
(http://zavita.co.il/archives/494)
עמר ברגיסי וסמואל תדרוס (וול סטריט ג’ורנל, 28.10.2009)
תורגם על ידי אריה גוס
עמר ברגיסי וסמואל תדרוס, שותפים בכירים באיחוד המצרי של הנוער הליברלי, מבקרים את האינטלקטואלים המצרים הרואים בעצמם ליברלים נאורים אך מחזיקים באידיאולוגיה אנטישמית שבה מיטשטשות הגדרות ה”יהודי” וה”ישראלי”, דבר שאין לו אחיזה בתולדותיה של מצרים ואין לו דבר וחצי דבר עם נאורות וליברליזם.
היום תארח מצרים את הקונגרס ה-56 של האינטרנציונל הליברלי, המכנה עצמו “הפדרציה העולמית של המפלגות המתקדמות הדמוקרטיות”. בין קרוב לשבעים המפלגות המיוצגות באינטרנציונל הליברלי, נמצא את המפלגה הליברלית-דמוקרטית הבריטית, המפלגה הדמוקרטית-חופשית הגרמנית ואת המפלגה הליברלית של קנדה. בארצות הברית, אתר האינטרנציונל הליברלי מזכיר את המכון הדמוקרטי-לאומי כארגון שותף מאז 1986.
בקהיר יהיו הנציגים אורחיה של אל-גבּהה [”החזית”], קרי “מפלגת החזית הדמוקרטית” (DFP). הליברלים המערביים (במשמעות השמרנית של המילה) תמיד שמחים לגלות בעלי דיעה דומים בעולם השלישי, ואולי יותר מכל בעולם הערבי. אבל, לפחות במצרים, ישנו סוד קטן ומלוכלך הנוגע למפלגות הליברליות בעיני עצמן: הן, על- פי רוב, אנטישמיות באופן ארסי.
ראו את המקרה של סאכּנה פואד, עיתונאית ידועה המשמשת סגנית נשיא ה-DFP. במאמר שפורסם בתחילת השנה, ביטלה הגברת פואד כל אבחנה בין יהודים לבין ישראלים, והסיבה לכך היא “הקיצוניות של דוקטרינת היוהרה, ההתבדלות וההתנשאות שהיהודים פיתחו, ומבקשים להגשים בכל האמצעים. בראש ובראשונה דם, רצח, הטלת טרור והפחדה”.
היא מבקשת לאשש את הטיעון הזה בהצהרה המיוחסת לכאורה לנשיא בנג’מין פרנקלין, המבקש מן האמריקנים לגרש את היהודים משום שהם “כמו ארבה, שלעולם אינו נוחת על אדמה ירוקה מבלי להשאיר אותה אחריו נטושה וצחיחה”. מיותר לציין שפרנקלין מעולם לא נשא הצהרה כזאת.
הגברת פואד אינה חריגה. קחו למשל את איימן נור, אשר רץ בבחירות לנשיאות ב-2003 מטעם מפלגתו שלו, ובעקבות כך נכלא למשך כארבע שנים. מיד לאחר שיחרורו מן הכלא הוא השתתף במסיבה שאורגנה על ידי קבוצות אופוזיציה – כולל האחים המוסלמים – בעיר פורט סעיד בצפון, לציון “הגדוד הראשון של המתנדבים בני העם המצרי שיצאו ללחום נגד היהודים ב-1948.” המילה “יהודים” הובלטה על ידי אותיות שחורות עבות על רקע הכרזה הכחולה-אדומה שהתנשאה מעל לנשיאות הכינוס. אבל במקום לבדל עצמו מן המסר הזה, מר נור השתלב ברוח הכינוס, ודיבר על “ערך ההתנגדות לאויב הזה, שמאחוריו מסתתרים כל הרשע, המזימות והאיומים המופנים נגד מצרים.”
כך אמורים הדברים גם לגבי המפלגה ה”ליברלית” המצרית הוותיקה ביותר, אל-ופד, אשר עיתונה הנושא את השם הזה הוא אחת מן הבמות המצריות הפעילות ביותר בנושא האנטישמיות. בעקבות נאום הפיוס כלפי המוסלמים של הנשיא אובמה בקהיר, מתח בעל הטור אחמד עז אל-ערב ביקורת על אובמה על שעמד על כך שהשואה הייתה אירוע היסטורי שאכן התרחש.
הדוגמאות הללו הן, למרבה הצער, רק קצה קצהו של הקרחון. מה שעושה אותן ראויות לציון הוא שבניגוד לסטראוטיפ, אין להן שורשים קדמונים ומיוחדים במצרים. עד שיהודי מצרים גורשו על ידי גמאל עבד אל-נאצר בשנות החמישים והשישים, הייתה במצרים קהילה יהודית משגשגת במשך שנות-אלף. אפילו בסוף שנות השלושים שמשו פוליטיקאים יהודיים בתפקידי שרים בממשלה המצרית ונטלו חלק בפוליטיקה הלאומית.
כל זה השתנה עם עליית התנועות הטוטליטריות והפשיסטיות באירופה, שמצאו להן מנה גדושה יתר על המידה של חקיינים בעולם הערבי. כאשר הופלה המלוכה המצרית בהפיכה צבאית ב-1952, הפכה האנטישמיות לעמוד יסוד אידיאולוגי של התפוצה הטוטליטרית החדשה.
מאז, התפתחה מצרים, הסכינה (במובן במסוים) עם ישראל, תוך כדי פיתוח עקרונות כלכליים מבוססי שוק. אולם האנטישמיות נשארת הדבק המלכד יחדיו את הכוחות הפוליטיים המצריים השונים כל כך. זה נכון במיוחד לגבי אלה המתקראים ליברלים והסבורים שהם יכולים לרכב על האנטישמיות שלהם כדי להשיג את תמיכת ההמונים באזורים שבהם בלעדיה היו חשודים.
מערביים, הנוטים להתייחס לערבים בהתנשאות המוסווית כ”הבנה”, ימהרו לפטור כל זאת כתוצאה של כעס על מדיניות ישראל, ומכאן לא רלבנטית להתפתחות הפוליטיקה הליברלית בעולם הערבי. יחד עם זאת, בפשטות רבה, תנועה ליברלית המאמצת בסופו של דבר סוג אנטישמיות שהיה גורם לנאצים גאווה, אינה ליברלית.

מי הם הגזענים האמיתיים?

למרות כל מעשי האלימות אין בעולם כעס על המוסלמים.
אין הפגנות נגד איראן, סוריה ,סודאן וכדומה.
מדי פעם יש דיון על "ציר הרשע" אבל אף אחד לא בא בטענות למדינה חשוכה כמו סעודיה
אינטלקטואלים מצריים מסרבים לכל קשר עם ישראל בטענות של הפרת זכויות של ערבים ועוד ועוד
גם אצלנו ישנם חוגים שלא מתייחסים בכלל להפרת השיטתיות של זכויות אדם בכל מדינות ערב
להערכתי, המאוד לא סובייקטיבית יש בכך גזענות.
גזענות כלפי המוסלמים או הערבים.
כל אותם חוגי אוכלוסייה כאשר הם מפנים טענות כלפי ישראל בהתעלמם מהערבים משדרים
למעשה את העובדה שהם חושבים שהערבים אינם מסוגלים להתנהג לפי אמות מידה אנושיות
אלא הם "ילידים" חסרי שכל ויכולת התנהגות מוסרית.
יש ירי של פצמ"רים מהרצועה? לא חשוב.
השליכו אנשי פת"ח מהגגות בעזה? נו, באמת מה אתם רוצים מהם. ככה הם מתנהגים.
אסאד שחט 20,000 בטבח אל חמה? אצלם השלטון חשוב מאוד.
בספטמבר השחר הסגירו פלסטינים עצמם לידי האויב הישראלי בכדי לא ליפול לידי הצבא הירדני? אצלם במלחמות אין רחמים
משיאים ילדות בנות 12 לאנשים בני 50? זה המנהגים שלהם.
אונסים נשים ומאשימים את הנשים הללו בכניסה להריון? טו,ב זו התרבות שלהם.
אח רוצח את אחותו על רקע "כבוד המשפחה"? בסדר זו התרבות שלהם.
יש רצח עם בסודאן? זה בגלל הפוליטיקה הפנימית שלהם.
בסעודיה אסור לנשים לצאת ללא הבעל מהבית? ככה זה אצלם.
יכולתי להמשיך עוד אבל הדברים ברורים.
יש התייחסות למוסלמים כאל ילדים שאינם מסוגלים להתנהג כבני תרבות
ולכן לא מצפים מהם להתנהג כך.
כלומר הם רואים את המוסלמים לא כשווים אליהם אלא כנחותים שאינם
מסוגלים להתנהג כמוהם.
אז אני שואל את אותם החוגים שאלה פשוטה:
למה אתם גזענים?
האם באמת אתם חושבים שהערבים אינם מסוגלים להתנהג כבני תרבות?

התרגול הגרמני לקראת השואה.

הקדמה:
לקראת יום השואה אני רוצה להאיר נקודה לא מוכרת כמעט
והיא רצח העם שביצעו הגרמנים לפני השואה.
רצח העם הראשון במאה ה 20 התרחש באפריקה בתחילת המאה ה20 בשנת 1905 את הרצח ביצעו הגרמנים והיו מאפיינים שנלמדו ושוכללו ע"י בניהם של אותם גרמנים 35 שנים לאחר מכן. הגרמנים שלטו במספר ארצות באפריקה וביצעו שם טיהור אתני בדומה לזה שביצעו בנו. הסיבה שמעשי הטבח הללו כמעת לא מוכרים היא התקופה בה הם בוצעו. לאורך שנות הכיבוש הקולוניאלי לא התייחסו המעצמות הכובשות לאוכלוסיות המקומיות בכלל. מעשי רצח, גזילה,אונס, עבדות, עינויים וכדומה היו דבר שבשגרה. כך היה הדבר באמריקה וכך גם באפריקה. הילידים – כושים או אינדיאנים בכלל לא נחשבו כבני אדם. לכן גם הטבח לא עורר גלים ובמשך השנים נשכח. הטבח שאני רוצה לציין נערך בנמיביה ובטנזניה. שתי מדינות באפריקה. הסיפורים קצת שונים אבל מאוד דומים. רב הדמיון על השוני. בשתי הארצות הוטלו מיסים ענקיים על הילידים. הם הוכרחו לעבוד שעות ארוכות בשדות כשהם קשורים בשלשלאות. 7 ימים בשבוע ללא הפסקה. כאשר כל דבר גרר אחרי הצלפה ממושכת בשוט. רכושם נבזז , ילדיהם ונשותיהם היו חשופים כל הזמן להתעללות. כאשר החליטו הילידים להתקומם הגרמנים ביצעו רצח עם שהתברר לאחר מכן שמבוא לרצח העם שבוצע בנו. היו 3 התקוממויות שונות ע"י שבטים שונים וכל שבט שילם את המחיר. האלמנטים היו זהים- ריכוז כל אנשי השבט במחנות ריכוז. גירוש אנשי השבט למדבר שומם ללא מים ומזון. הרעלת מקורות המים הבודדים כך שאנשים מתו מרעב, צבא או הרעלה. כל זה כמובן חוץ מרצח ביריות, מכות,שריפות ושאר שעשועים שונים. השבטים הללו הושמדו קרוב ל 80%. במשך שנים סרבו הגרמנים להודות באחריותם לרצח העם. רק בשנים האחרונות החל מסוף המאה ה 20 החלו הגרמנים להודות ברצח הביעו חרטה ושילמו פיצויים. נקודה נוספת שמביאה עוד קשר בין מעשי הטבח הללו לשואה הוא אביו של גרינג (סגנו של היטלר) גרינג האב היה המושל של נמבייה והוא פרסם את הפקודה לביצוע רצח העם שנעשה שם ובפקודה מדובר בפירוש על חיסול שיטתי של שבט שמנה 100,000 ומתוכם נשארו פחות מ 15,000 הפקודה מדברת על ריכוז האנשים וחיסולם באמצעים שכתבתי מקודם. ממש ביעילות הגרמנית האופיינית. יש יותר מסמל בעובדה ש 35 שנים לאחר מכן פרסם בנו, הרמן גרינג פקודה דומה בצורה מעורר חלחלה לביצוע השמדת עם. התפוח לא נפל רחוק מהעץ.

הלאומיות הירדנית והפוסט-ציונות\רוני

הקדמה: עם ישראל הינו עם של אלפי שנים.
הקשר שלנו לא"י הוא עתיק יותר ממרבית או מכל הארצות הקיימות בתקופה שלנו
למרות זאת יש המערערים על זכותנו על הארץ, כולל אפילו יהודים המערערים על כך.
ירדן היא מדינה מלאכותית שקיימת פחות ממאה שנה והינה הצעדים שהם נוקטים.
במקרה הזה יש לנו מה ללמוד משכנינו.

את המאמר כתב רוני (http://www.gplanet.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=960&PN=1)

"

ממליץ לכם לקרוא כיצד רואים הירדנים בגידה במולדת ומהם ערכי היסוד עליהם הם מצהירים, מדינה שקמה ללא שום עבר היסטורי, על ידי שבטים נוודים מנסחת אמנה כזו, כאשר בישראל אשר בה ליהודים היסטוריה עתיקה אלפי שנים טרם היווסדה של "ממלכת ירדן", מסמך כזה ככל הנראה לא היה עובר בבג"ץ
הקדישו תשומת לב לפרטים הבאים במסמך:
-כמה סעיפים מתייחסים ל"חיזוק תחושת השייכות" "הלאומיות" וכו'
-כיצד מתייחסים להתערבות חיצונית בענייני המדינה
לקרוא וללמוד מהשכנים
רוני
תוכנית הפעולה של פורום "כולנו ירדן" שהסכימו עליה יותר מ-700 אישים ירדניים מכל שכבות החברה ומוסדותיה.
ראשית: תכנית העבודה העוסקת בחיזוק החזית הפנימית.
1) מחויבות לאושיות הלאום כמפורט להלן:
א- מחויבות לאושיות הלאום, החוקה, החוק,
הדמוקרטיה,הפלורליזם הפוליטי,וכיבוד דעת הרוב.
ב- המלך הוא ראש המדינה,מגן שלטונה, שותף בפעולתה והערב הראשי להגנה על הריבונות הלאומית והאינטרסים של המולדת ותושביה.
ג- מחויבות לזהות הערבית האסלאמית אשר ירדן הוקמה על יסודותיה.
ד- קיום בפועל של תחושת השייכות למדינה, לזהותה הפוליטית,הלאומית והתרבותית, ולהנהגתה ההאשמית הנושאת בלגיטימיות של השליחות והביצוע.
ה- ביסוס מדינת החוק והמוסדות, וחיזוק עקרון הצדק החברתי,שוויון ההזדמנויות,והשקיפות.
ו- שלטון המדינה מהווה את הסמכות העליונה, ואין שום סמכות אחרת מקבילה לה או גבוהה ממנה.
ז- שמירה על עקרון הפרדת הרשויות ושיתוף הפעולה ביניהן, והתייחסות לכל פגיעה מצד כל רשות בזולתה כפגיעה במשמעות הכללית של הריבונות.
ח- התייחסות להסתמכות על גורמים חיצוניים כדי לצאת נגד המדינה כפגיעה בריבונות הלאומית ובאינטרסים העליונים של המדינה.
ט- הצדק הוא המפתח למניעת קיצוניות, "התכפיר" (האשמת הזולת בכפירה),וטרור.
י- הגנה באמצעות החוק על מדינת החוק.
2) אימוץ מדיניות,חקיקה והליכים למלחמה בשחיתות, בפרוטקציוניזם,ושאר התופעות המנוגדות לשלטון החוק והצדק החברתי, וזאת באמצעות חקיקת חוק למלחמה בשחיתות ( חוק המטה למלחמה בשחיתות).
3) מחויבות להמשך היישום של תוכנית הרפורמות הפוליטיות,הכלכליות והחברתיות .
4) אימוץ תוכניות בתחום החינוך והתקשורת במוסדות החינוך בבתי הספר ,באוניברסיטאות,באמצעי התקשורת, ובמוסדות הדת כדי לפתח תקשורת תקינה בין האזרח ומולדתו, ולהגביר את תחושת השייכות בקרב העם.
5- טיפול בבעיית חוסר האיזון בפעולות הפיתוח הכלכלי והחברתי בין אזורי הממלכה. בעיה זו גרמה להיווצרות מוקדי עוני במחוזות שגורלם לא שפר עליהם, ויצרה פערים במבנה המשק בין רבדי החברה הירדנית.
6) נקיטת פעולה להעמקת תחושת הגאווה באזרחות ובזהות הירדנית.
7) הדגשה שעל המדינה לדאוג להקמת מוסדות החברה ועיצוב המודעות הקולקטיבית.
8) הצבת קריטריונים ברורים בעלי שקיפות למילוי תפקידים מנהיגותיים בכירים.
9) הרחבת מעגל המעורבים בקבלת ההחלטות בתחום הפוליטי ובתחום הפיתוח.
10) הרחבת הדו-שיח המוסדי בין שלוש הרשויות - המבצעת, המחוקקת והשופטת, ועם אמצעי התקשורת, מוסדות החברה האזרחית והאזרחים, והפיכת הדו-שיח לאמצעי ליצירת קשר ופתרון בעיות.
11) הגברת האמינות של הממשלות בעיני האזרח.
12) נקיטת פעולה להגברת התפקיד של ההנהגות העממיות בעלות האמינות ושל המוסדות המתווכים בין האזרח והרשות המבצעת.
13) דרישת מחויבות מצד מוסדות החברה האזרחית,כולל המפלגות והארגונים, לגילוי אזרחות אמיתית בשורותיהם, בשיח שלהם, במצעיהם,ובפרסומים שלהם. על מוסדות אלו להיות ירדניים הן מבחינת נאמנותם,הן מבחינת תחושת השייכות שלהם והן מבחינת מימונם.
יש להדגיש את הצורך ביישום החוק במקרים בהם הוא מופר.
14) איתור מקורות החשיבה "התכפירית" (כזאת שמאשימה את הזולת בכפירה) הסוטה מדרך הישר, הן בקרב אישים והן בחיבורים כתובים או מושמעים. על סמך זאת יש לטפל ולעצור התופעה, ולהתמודד איתה באמצעות אנשי דת מוסלמים (עולמא) המסוגלים להתעמת עם אותם אישים ולנהל איתם דו שיח. כמו כן יש למקד תוכניות בתקשורת סביב שאלות רעיוניות ואופן הטיפול בהן.
15) תשומת לב וטיפול בנושא דרשות יום השישי, תוך הסתייעות במוסמכים לכך מבחינה מדעית והלכתית.
16) גיבוש אסטרטגיה חדשה הכוללת חזון ותוכנית ברורה על ידי משרד הווקף וההקדשים האסלאמיים ואשר תיקח בחשבון את ההתפתחויות המשפיעות על עבודתו.
17) לחימה בהשפעות החשיבה "התכפירית".
18) נקיטת פעולה ליצירת תרבות מנוגדת לתרבות ה"תכפירית". על הדבר להיעשות באמצעים מדעיים ובאופן שיפריך את הטענות שלהם ויחסן את החברה מפני אותם רעיונות.
19) הצרת צעדיהם של אנשי "התכפיר" באמצעות הכרזה על דחיית השימוש בקריטריונים סלקטיביים בעולמנו, והתנגדות לכל סוגי האימפריאליזם והעושק. לא נוכל להתנער ולהתקדם באמצעות "התכפיר" אלא באמצעות בניה,פיתוח והכנה כדי להיות חזקים. רק אז נגשים את שאיפותינו בכל הנוגע לבעיות הגורליות שלנו בפלסטין,עירק וכו".
20) הסברת המושגים שעליהם מסתמכים "התכפיריים", כגון "הג'אהליה" , התמקחות, עבודת אלילים, נאמנות וכו. זאת כדי שלא יוכלו להמשיך להישען עליהם בהונאת האנשים. התחליף לכך הוא הרצון לתיקון הפרט והחברה באמצעות העיקרון של עצה לכל.
21) פרסום "מסר עמאן" ותרגומו לשפות שונות כדי להסביר את מושגי הצדק, "הווסטיה", (זרם באסלאם הדוגל ב"דרך האמצע"), קדושת הדם, סובלנות,הכרות הדדית, רחמים, דו שיח.
22) הכנסת רפורמה במערכת החינוך באופן שבו תוכניות הלימודים ידגישו את עקרונות אהבת החיים, הבנייה, עשיית חסד, והפצת תרבות הדו-קיום והפלורליזם, והבלטת הסובלנות של האסלאם.
23) אישור חוק למלחמה בטרור.
24) תיקון חוק הדרשה וההטפה.
25) הסדרת התהליך של הוצאת פסקי הלכה, הרחקת פסקי ההלכה הקולקטיביים מהקיצוניות , וזאת על ידי הקמת מועצה לפסקי הלכה,וייזום החקיקה הדרושה לכך.
26) אימוץ מנגנון מוסדי שיסייע להפיץ את מערכת הערכים והנורמות אשר מחזקות את האחדות הלאומית, מעלות את מורל האזרחים, ומגבירות את אמונם בעתידם ועתיד מולדתם
"