יום רביעי, 27 בינואר 2010

פורט ארתור – מי זוכר?

ישנם אירועים קטנים ושוליים בעת שקרו ורק אחרי הרבה שנים מתברר שהם אירועים משמעותיים ביותר.
כזה הוא הקרב שהיה בנמל פורט ארתור.
קרב שמעט מאוד אנשים מכירים והשפיע בצורה משמעותית ביותר.
על כך במאמר הבא.
פורט ארתור הוא נמל בסין שהיה בשליטה רוסית.
במקום הזה היה קרב ב 1905 שהשפיע הרבה מעבר לחשיבות הקרב עצמו.
אז קודם נראה מה היה הקרב ואחר כך נסקור את ההשפעות שלו.

ב 1905 ביצעו היפנים מתקפת פתע על הצי הרוסי שהיה מרוכז בנמל
המתקפה היפנית היה מוצלחת מאוד , רוב האוניות נפגעו ואלו שלא נפגעו
לא יכלו לצאת מהנמל עקב מצור יפני.
(על החשיבות הרבה של מלחמות ימיות לפני עידן המטוסים בפעם אחרת)
למרות שהצבא הרוסי היה הרבה יותר חזק נאלצה רוסיה להיכנע לדרישות
היפניות ובין שאר הדרישות הנמל עבר לשליטה יפנית.
אני לא נכנס לנושא של מדוע פרצה המלחמה ומה רצו היפנים אלא מתרכז
בשאלה העיקרית והיא ההשפעה הגדולה של הקרב הזה שהיא הרבה מעבר
לעוד קרב בין שתי מדינות.

נקודה ראשונה- בפעם הראשונה נוצח האדם הלבן.
צריך להבין את המצב באותו תקופה בכדי להבין את משמעות המשפט שכתבתי.
האדם הלבן כבש ושיעבד את כל היבשות:
ארה"ב הוקמה תוך גירוש האינדיאנים, הספרדים ביצעו רצח עם שיטתי באמריקה הלטינית,
הצרפתים,הבלגים,הבריטים, הגרמנים, הפורטוגלים ועוד כבשו והחזיקו קולוניות באפריקה ובאסיה
והחזיקו בכל אי באוקיאנוסים השונים תוך כדי מעשי טבח נוראים.
כל זה היה במשך מאות שנים.
"הגזעים" הלא לבנים נחשבו כנחותים ואין בכלל להתחשב בהם.
לכן לא היו עבדים לבנים אלא שחורים, צהובים, מולטים וכדומה.
גם הלא לבנים האמינו שהאדם הלבן הוא בלתי מנוצח.
התבוסה הרוסית שברה את הכלים והביאה לידי מחשבה שאפשר לנצח את האדם הלבן וזה היה הבסיס
להתקוממויות שהחלו נגד השליטה הלבנה בארצות שונות.
בסופו של דבר נסוג האדם הלבן מהקולוניות 50 שנים לאחר מכן אבל הבסיס לנסיגה היה ב 1905
לפני שאני אגיע לנקודה השנייה אני רוצה להדגיש עד כמה גדול היה הזלזול של האדם הלבן בשאר
"הגזעים" הלא לבנים.
היפנים השתמשו בפעם הראשונה במכונות ירייה והוכיחו כי הסתערות רגלית המונית
מול מכונות ירייה פירושו טבח של הכוחות המסתערים.
אף צבא אירופאי לא טרח ללמוד את הלקח הזה ומאות אלפי חיילים ואולי אפילו מיליוני חיילים
שלמו על כך בחייהם פחות מעשר שנים לאחר מכן כאשר בזמן מלחמת העולם הראשונה
הסתערו מיליוני חיילים מול מכונות ירייה ונטבחו.
הלבנים ראו בניצחון הצהובים תקלה שנבעה מהתקפה מוצלחת בלבד ואין מצב שהם ילמדו
מהצהובים הנחותים הללו משהו.

נקודה שנייה- היפנים למדו טוב את הלקח וביצעו התקפה מוצלחת שוב מול אוייב
חזק מהם , שוב מול הכוח הימי שלו ושוב מתוך מחשבה שבכך הם יכריעו את המלחמה.
מדובר בתקפה על נמל פרל הארבור בדצמבר 1941.
ההתקפה גררה את ארה"ב למלחמת העולם השנייה בניגוד לרצון של חצי מהציבור
האמריקאי שעד ההתקפה רצה להישאר מחוץ למלחמה.
אין צורך להוסיף מילים על החשיבות המכרעת של ארה"ב במלחמה זו ושרטוט גבולות העולם אחריה.


שימו לב איך קרב אחד מתוך אין סוף של קרבות ישנים השפיע על העולם כל כך הרבה.

לסיום נקודה שלנו הקשורה לאותו קרב- הרוסים הזרימו תגבורות יבשתיות לפורט ארתור
(שלא עזרו כידוע)
בין הכוחות שהוזרמו היה יהודי בשם יוסף טרומפלדור שאיבד באותו קרב את ידו השמאלית מכדור
של מכונת ירייה יפנית.














יום שלישי, 26 בינואר 2010

למה רק בעם היהודי קיימת תופעה כזו?

לפני מספר חודשים נמלט האלוף דורון אלמוג בעור שיניו ממעצר בבריטניה.
יהודי ואני חושב גם ישראלי לשעבר היה מעורב בהוצאת צו מעצר נגדו על פשעי מלחמה.
דורון אלמוג במסגרת ההגנה על מדינת ישראל היה אחראי על חיסול רוצחים שהשתמשו בבני עמם כחומת מגן אנושית. כאשר חוסלו הרוצחים נפגעו אזרחים ממש לא אזרחים תמימים אבל אזרחים
ולכן פנה היהודי הצדיק לבית המשפט בבריטניה לעצור את דורון אלמוג.
נועם חומסקי מטיף בגלוי שנים נגד מדינת ישראל
את השופט הנאור גודלסטון הספקנו להכיר.
דומה שבכל ארץ ישנו תמיד היהודי התורן שמצדד בלהט נגד מדינת ישראל
ומעריץ את הגרועים שבאויבינו.
אני בפירוש לא מתכוון לאנשים שחושבים שאם נחזיר שטחים יהיה שלום.
זכותו של כל אחד להביע את דעתו וגם אם אנשים אלו טועים הרי זו דעה לגיטימית בחברה דמוקרטית.
אני מדבר על אותם יהודים שמצדדים בחמאס , בחיזאללה ובאיראן.
כל אותם גופים או מדינות שנשבעו להחריב את המדינה ומדברים על כך גלויות.
לא ראיתי לדוגמא תורכי שמצדד בארגון שמטרתו להחריב את תורכיה
אין הפגנות של תורכים בעד יוון (ויוון בכלל לא שואפת להשמיד את תורכיה אלא יש להן סכסוכים על שטחים)
לא ראיתי מצרי שמצדד בארגון שמטרתו להחריב את מצריים.
מקסימום יש טענה נגד המדיניות המצרית אבל לא נגד גורם ששואף להשמיד את מצריים.
כנ"ל ארה"ב. אין אמריקאי (שהוא לא מוסלמי) שתומך באל קעידה אלא יש טענות כלפי מדיניות אמריקאית.
כנ"ל בהודו שמצוייה בסכסוך עמוק עם פקדיסטן וסכסוך רדום יותר עם סין וניתן להביא עוד דוגמאות.
דומה שרק בעם היהודי קיימת תופעה כזו.
אם למישהו יש הסבר אשמח לפרסם את ההסבר.

הקרב על בריטניה מזוית שונה

הקרב על בריטניה התחולל בחודשים יוני-נובמבר 1940 ונחשב לאחד משורת הקרבות המשמעותיים של המלחמה.
אין בכוונתי להפחית במשהו את עמידת הגבורה של הבריטים אלא להציג זוית לא מוכרת כמעט בקרב זה
הקדמה- במאי 1940 הכוחות הגרמנים כבשו את הולנד ובלגיה.
הגרמנים נצלו את המבנה המישורי של בלגיה ואת העובדה שהגבול בין בלגיה לצרפת לא היה מבוצר,
חדרו לצרפת דרך בלגיה ובתנועת מלקחיים מהירה של השריון לכדו את הצבא הצרפתי וכן כוח בריטי שהיה מוצב בצרפת.
הגרמנים פיתחו תנועה צבאית שנקראה מלחמת הבזק שהתבססה על מהירות והפצצות משולבות של השיריון וחיל האויר. זו הייתה שיטה חדשנית ולא היה ידוע אז כיצד ניתן לבלום את מלחמת הבזק הזו.
הניצחון היה מושלם. הצרפתים והבריטים נסוגו בבהלה ולא היוו עוד כוח לוחם.
צרפת נכבשה במהירות וכמעט ללא התנגדות.
הבריטים הצליחו לחלץ מצרפת את רוב הכוח שלהם באזור דנקירק ונסוגו במהירות לבריטניה.
היות והיטלר הבטיח את הצד המזרחי מול סטלין באמצעות חוזה ריבנרופ-מולוטוב
הרי לא היה כוח באירופה שיכל לסכן את גרמניה.
ספרד של פרנקו שמרה על נטרליות, צרפת נכבשה, אנגלייה הייתה מבוצרת באי שלה, רוסיה ,כאמור,
חתומה על הסכם שלום ושאר הארצות כבושות ,נמצאות במחנה של היטלר או חלשות כך שאינן מהוות שום איום כלפי הגרמנים.
במצב זה החליט היטלר לכבוש את בריטניה.
למזלם של הבריטים הם נמצאים באי כך שלא הייתה אפשרות לגרמנים להניע את דוויזיות השריון שלהם
לכיוון בריטניה.
כיבוש אי היא משימה קשה היות ובזמן עד שהמתבססים בתוך היעד יש יתרון מוחלט למגן שנמצא
בעמדות שלו בזמן שהתוקף שנמצא בים או בנקודת הנחיתה חשוף לאש המגינים.
(זו הייתה גם הבעייה שניצבה מול כוחות הברית 4 שנים לאחר מכן בזמן הפלישה לנורמנדי).
בכדי להצליח בפלישה לאי חייבים יתרון בים ובאוויר.
כאשר השלב הראשון הוא עליונות אווירית.
כאשר משיגים עליונות אוירית ניתן להפציץ את חיל הים של המגינים ללא הפרעה ואז להשיג את העליונות הימית.
לאורך הקיץ והסתיו של 1940 ניסו הגרמנים להשיג את העליונות האוירית.
תקופה זו קרויה הקרב על בריטניה.
הגרמנים בנו שדות תעופה בצרפת קרוב לתעלה הבריטית והתחילו במערכה.
יש לזכור שבחיל האוויר הגרמני היו הרבה יותר מטוסים וטייסים מאשר בחיל האוויר הבריטי
ובנוסף לכך הטייסים הגרמנים צברו כבר ניסיון קרבי בקרבות קודמים לעומת הבריטים
שלמעשה לא נלחמו עד אז.
בשלב הראשון הגרמנים ניסו להכניע את חיל האוויר המלכותי
הטייסים הבריטים לא נכנעו וכעבור חודשיים של קרבות אוויר קשים שהתברר שאין אפשרות
לניצחון בקרבות האוויר פנו הגרמנים לאסטרטגיה אחרת.
הם החלו להפיץ את לונדון וערים אחרות כמו מנצ"יסטר.
המטרה הייתה לפגוע בבית החרושת הבריטים ומעל לכל להרוג כמה שיותר מתוך תקווה שהרג המוני של
אזרחים יאלץ את הממשלה הבריטים להיכנע.
אומנם נהרגו אלפי אזרחים אך הבריטים למדו להיכנס למקלט בזמן,רוחם לא נשברה ומעבר לכך
הבריטים החלו לשלוח מטוסים בלילה להפציץ את ברלין.
החורף התקרב והיטלר עשה עוד ניסיון נוסף בהפצצה קשה מאוד על קובנטרי
(כפי שכבר כתבתי
במאמר קודם) אולם גם הפעם לא נכנעו הבריטים.
כאשר הגיע החורף נאלצו הגרמנים להפסיק את המתקפה, בריטניה ניצלה את הזמן להתארגנות ולמעשה
לא עמדה עוד סכנת פלישה.
לימים הכריז צ"רצ"יל את ההצהרה המפורסמת:
"מעולם לא היו רבים כל כך חייבים כה הרבה למעטים כל כך".
הוא התכוון לטייסים הבריטים שהצילו את בריטניה באותה תקופה.
המשפט עצמו נכון, כי אם חס וחלילה חיל האויר הבריטי היה מושמד הייתה מוגת עליונות ימית ועקבותיה
פלישה גרמנית ויתכן שבריטניה הייתה נכבשת.
ברור שבמקרה כזה המלחמה הייתה מתארכת עוד בשנים ומי יודע אם בכלל ההכרעה הייתה כפי שהייתה בסוף. כי הרי האי הבריטי שימש כמוצב קידמי לכוחות בעלות הברית ובלעדיו היה מאוד קשה להכניע
את הגרמנים.
עד כאן לגבי נכונות המשפט.
מבלי לפגוע באומץ הלב, התושייה ההקרבה ושאר התכונות של הטייסים הבריטים
שאכן הצילו את בריטניה ואולי גם את העולם כולו כפי שציינתי מקודם
ישנה נקודה שאין התייחסות אליה והיא תנאי הקרב האוירי.
הקרב נערך בשמיים בריטים לפני 70 שנים והיו לבריטים מספר יתרונות .

כל טייס גרמני שמטוסו הופל היה אבוד. מת או שבוי.
כל טייס בריטי שצנח בשלום יכול היה באותו יום לטוס במטוס אחר ולהמשיך להילחם והיו מצבים כאלו
טווח הטיסה של המטוסים באותה תקופה אפשר לגרמנים לשהות בשמיים הבריטים 20 דקות בערך בזמן שהטייסים הבריטים שהו באוויר מעל שעה
מהקרקע נורתה אש נ"מ נגד הגרמנים וכך הטייסים הגרמנים היו צריכים להתרכז גם בנסיון להתחמק מהאש מהקרקע וגם מטייסי אוייב בזמן שלא כך היה המצב אצל הבריטים
תמיד מי שנלחם על הבית נלחם ביתר דבקות במטרה.
מצג האוויר (עננים, ערפל וכדומה) היה מוכר יותר לטייסים הבריטים מאשר לגרמנים.
הבריטים פיתחו ראשונים את המק"ם וכך ידעו יותר על תנועת המטוסים הגרמנים
הבריטים פיצחו את הצופנים הגרמנים וכך ידעו את תוכניות הגרמנים.

כל זה נכון אבל עדיין כולם צריכים להודות לטייסים הבריטים שנלחמו בגבורה מול מטוסים רבים יותר ומול טייסים שצברו יותר ניסיון קודם והצילו את בריטניה וכפי הנראה את העולם כולו.

יום שני, 25 בינואר 2010

המרד הערבי הגדול אז והיום

עברו 70 שנים ונראה ששום דבר לא השתנה.
ההסטוריה מתנהלת באופן זהה לחלוטין.
הקדמה- המרד הערבי הגדול הוא השם למאורעות שהיו בשנים 1936-1939
או אם תרצו האינתיפדה של 1936-1939

אם נעבור ונסקור את אותן השנים נראה קווי דמיון רבים מאוד לתקופתנו.
אני אסקור בקצרה את הנושא ואתמקד בנקודות בולטות.
המרד פרץ ממספר סיבות:
הישוב היהודי גדל והתבסס כלכלית בארץ
תנאי מצוקה של האוכלוסייה הערבית
ניסיון בריטי לפתרון מדיני שנתן הרבה מאוד לערבים אבל גם משהו ליהודים
(אני לא נכנס לפרטים שכן היו מספר רעיונות)
גורמי חוץ (גרמניה הנאצית) שעודדו את הערבים לפתוח במרד והבטיחו סיוע כספי, פוליטי וצבאי

המרד החל בהתקפות ורציחות בעיקר של אזרחים יהודים,
התקפות על כוחות בריטים, רציחות של ערבים שנחשדו באי ציות למרד
ניסיון לפגוע כלכלית בישוב היהודי ועוד.

בסופו של דבר היישוב היהודי לא נפגע למעט קורבנות הטרור,
הייתה אבטלה רבה מאוד אצל הערבים שאיבדו את מקומות עבודתם
והבריטים אחרי מספר שנים של ניסיונות לפייס את הערבים עברו למתקפה צבאית
ששברה את המרד וראשי המרד ברחו לגרמניה הנאצית ומשם עודדו את המשך המרד.

כל זה בקצרה, כמובן, המרד הערבי הגדול.
הדמיון לתקופתנו ממש מדהים:
היישוב היהודי (מדינת ישראל) חזק ומשגשג
הערבים בשפל המדרגה.
ניסיונות לפתרון פוליטי שייתן לערבים הרבה אבל לא 100% נתקל בסירוב מוחלט
התקפות על אזרחים,רצח פנימי של ערבים, איבוד מקומות עבודה אצל היהודים שגרר
אבטלה איומה, סיוע ועידוד מגורמים חיצוניים, אלפי קורבנות לערבים
ואחרי מספר שנים של ניסיונות לפיוס מתבצע פתרון צבאי לטרור
ראשי הטרור ברחו ומבחוץ מנסים להתסיס את הרחוב.

התוצאות גם הן זהות-
אנחנו ממשיכים הלאה ולא נפגעים כמדינה ,למעט הקורבנות שנפגעו כמובן,
הערבים ספגו אלפי קורבנות ,אבטלה איומה ולא השיגו דבר
וכמובן – כולם אשמים באסון שהם התעקשו להביא על ראשם
הם ,כמובן , קורבנות זכים ותמימים.

חשיפת צביעותה של טורקיה בעת המודרנית

כתבתי בזמנו מאמר על הצביעות התורכית: אלופי הצביעות
ראיתי באתר אחר מאמר של משתמש\ת בשם STAR_WOLF
ביקשתי וקיבלתי את אישורו\רה לפרסם את המאמר שלו\ה
הינה המאמר. כל מילה נכונה!
חשבון לדעת !
על כל פשעי הטורקים נגד הארמנים אנחנו יודעים כבר, במהלך מלחמת העולם הראשונה מעל מליון ארמנים עברו שואה מכוונת על ידי הטורקים.
אבל בואו ננתח את רמת הצביעות של הטורקים, ומדוע המנהיגים ההססנים שלנו לא מנצלים את הזדמנויות הפז הללו על מנת להדק יחסים עם מדינות שעוינות את טורקיה. ראשית טורקיה היא כובשת (בניגוד לישראל שלא נמצאת בעזה בכלל), את מה היא כובשת?. צפון קפריסין,חלקים מכורדיסטן,חלקים נכבדים מארמניה,כמה איים יוונים,ואיזור שלם כפול בגודלו מרמת הגולן מסוריה.
בואו נתעסק לרגע עם קפריסין, הקפריסאים מאז ימי הקדם היו בעלי תרבות ומורשת יוונית. קפריסין היתה בימי מלכות בית תלמי על מצרים ככתר היהלום של בית תלמי. שהפך אותה למשגשגת.קפריסין לאחר מכן היתה בידיהם של הרומאים, ולאחר מכן בידיהם של הביזנטים הרומאים. בזמן עליית האימפריה הערבית קפריסין נכבשה אך הביזנטים הרומאים כבשו אותה מחדש. רק כדי לאבד אותה שוב לאנגליה. ובסוף לאחר שעברה מיד ליד כולל שושלת של כמעט 200 שנה של מלכי ממלכת ירושלים שמזמן נפלה. נפלה קפריסין בידי וונציה.
ב-1878 הועברה קפריסין לידי בריטניה. העות'מאנים, שהובסו במלחמת רוסיה-טורקיה, ביקשו את תמיכתה של בריטניה בקונגרס ברלין. בתמורה הם חתמו איתה על הסכם סודי, שנודע לאחר מכן בתור חוזה קפריסין, ובו מעבירה טורקיה את קפריסין לשליטה אדמניסטרטיבית בריטית.
בריטניה השתמשה בקפריסין בתור בסיס אסטרטגי להגנה על תעלת סואץ, הנתיב החשוב ביותר לקולוניה החשובה ביותר שלה, הודו. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה סיפחה בריטניה את האי לחלוטין.

עד כאן היסטוריה. קפריסין שקיבלה עצמאות ב1960 הכלילה את האוכלוסיה הטורקית בצפון האי כאזרחים שווים ונתנה להם יצוג בפרלמנט. ב1974 בעקבות סיכסוכים עם היוונים פלש הצבא הטורקי לצפון קפריסין וסיפח שליש מן האי בטענה שהוא שם על מנת להגן על הטורקים מפני היוונים. באמתלה זו עד היום מחזיקה טורקיה בצפון קפריסין וכיבושה אינו מוכר על ידי אף אחד באו"ם ובעולם.
קפריסין היוונית צורפה לאיחוד האירופי, בעוד קפריסין הטורקית לא. חשוב לציין שטורקיה היא כובשת באדמה לא לה. הטורקים הקפריסאים הביעו רצון להתאחד עם קפריסין היוונית תחת השילטון הישן שעבד בצורה מופתית. אך טורקיה התנתה את צירוף צפון האי בכך שלטורקיה ישארו אינטרסים מסויימים בקפריסין, ושהאוכלוסיה הטורקית בעיר תישאר בת חסות שלה. הקפריסאים היוונים דחו את זה על הסף ,וכעת נשאר המצב שבו טורקיה כובשת את צפון קפריסין דה פקטו.

לטורקיה ויוון יש סיכסוך דמים ויריבות מרה ועתיקת יומין. ב1830 יוון השיגה את עצמאותה מידי הטורקים במלחמה עקובה מדם, ובתמיכת המעצמות טורקיה נכנעה ויוון שוחחרה. אבל לא לפני שהטורקים עשו מעשיי זוועה ביוון תוך החרבת ערים שלמות, ואונס מרובה של נשות יוון. המצב נשאר מתוח ובפחות ממאה שנים היו בין טורקיה ליוון לא פחות מ4 מלחמות !. בהן ידה של יוון בתמיכת מעצמות המערב היתה על העליונה. סלונקי וצפון יוון רבתי צורפו ליוון,כמו כן כמה איים יוונים בים האגאי.
במלחמת העצמאות הטורקית בשנות ה-20 של המאה ה-20 , התרחשה מלחמה בין יוון לטורקיה. יוון פלשה לאיזמיר וניסתה אף לפלוש לאינסטנבול תוך ניסיון ליישם את "הרעיון הגדול", דהיינו יצירתה מחדש של האימפריה הביזנטית היוונית והחזרת הנצרות לאסיה הקטנה. המלחמה לא פסחה על מעשי הזוועות בין שני הצדדים. כל צד טבח באלפי אזרחים יוונים/טורקים, בשטחיו. ומאות אלפים הוגלו. המלחמה הסתיימה בניצחון טורקיה (שלא הביא לה שום שטח חדש אלא רק שמירה על הגבולות של טורקיה המודרנית). אך אמנם מאז המתיחות בין יוון לטורקיה לעולם לא חדלה.
בשנות ה70 ביוון התרחשה הפיכה צבאית, והמצב היה נראה שוב לקראת מלחמה. יחסי ישראל יוון כיום הם בתחתית, כאשר יוון נמצאת בין המדינות האנטישמיות ביותר באירופה. זו תוצאה ישירה של תמיכה ללא סיג בטורקיה על ידי ישראל. כעת משהיוצרות התהפכו ,ויוון של היום היא מדינה משגשגת תחת הצטרפותה לאיחוד האירופאי. נוצרו הזדמנויות פז חדשות ליצירת בעלת ברית חדשה במערב הקרוב. אפשר להתחיל לתמוך ביוון נגד טורקיה. יש לשני העמים אינטרסים רבים ומשותפים. ראשית בכך נוריד את יוון מתמיכתה המסורתית בפלסטינים (זאת כתגובת התמיכה הישראלית בטורקיה), ונוכל ליצור מערכת יחסים ענפה בין שתי המדינות. יוון וישראל יכולות להיות שותפות מדהימות. הכל בר השגה אם רק מנהיגנו יפסיקו להתרפס בפניי הטורקים.
צריך להתחיל לעורר את עניין צפון קפריסין בעולם. על כל גחמה ותקיפה של נשיא טורקיה מר ארדואן, על ישראל לתקוף בחזרה תוך הזכרה על יוון,צפון קפריסין,ארמניה,הכורדים,עירק,וסוריה. על כל התייחסות של טורקיה לנושא הפלסטיני על ישראל להציג תשובה ברורה, אם טורקיה כלכך דואגת לחמאס בעזה שתבוא היא להשליט שם סדר ולכולם יהיה שמח. ישראל חייבת להתחיל להתנהג בהתאם למעצמת העל באיזור, ולהתחיל לתקוף בחזרה את שונאיה. אני מתחנם לפחות בעובדה שאנחנו רואים דור חדש צומח. של פטריוטיות וציונות שלא ידענו מאז קום המדינה. תם עידן הוויתורים הכואבים, ו"קורבנות השלום"
הערה שלי: כדאי ללמוד מהמצרים שאינם מניחים לאיש להטיף להם בשאלת החומה שהם בונים מול עזה.
כל "פעילי שלום" למיניהם גורשו ממצריים.
כל הטענות כלפי המצרים נענות במשפט הבא- אף אחד לא יכתיב למצריים מה לעשות.
כדאי שנלמד מהם.
לא חשוב מה דעתו הפוליטית של איש. לאף אחד אסור להתערב בעניני מדינת ישראל.
לאף אחד אין זכות וסמכות להטיף לנו מוסר.

איך צריך לזכור את שועל המדבר?


שועל המדבר הוא כינויו של ארווין רומל ,הגנרל המבריק ביותר של היטלר.
בתולדות חייו של רומל ניתן למצא את השאלות אבל לא את התשובות לגבי כיצד ראוי היה להיזכר.
רומל מסמל גם את העובדה שהגרמנים כמעט הצליחו לכבוש כמעט לבדם את העולם.
עם מוכשר מאוד שנכנע לקסם מטורף ושהתפקח והבין מי הוא היטלר כבר היה מאוחר מדי לשינוי.
נסקור בקצרה את פועלו ואז נבחן את העובדות:
רומל היה איש צבא שהושפע רבות והעריץ את הפוליטיקאי השונה.
אותו פוליטיקאי שהחליט להשיב את גרמניה למרכז המפה העולמית, היטלר.
רומל שימש בהתחלה כמפקד גדוד שומרי הראש של היטלר.
נאמנותו לרודן וכושר מחשבתו יוצא הדופן קידמו אותו מהר בצבא ובזמן פרוץ המלחמה הוא קיבל לרשותו דוויזית שריון.
הדוייזיה זכתה לכינוי דוויזית הרפאים על שום הטקטיקות המבריקות שרומל ביצע.
לא היה ברור לאף איש צבא גרמני או לא היכן תפעל הדוויזיה ובאיזה אופן.
רומל הוביל את כוחותיו לניצחונות גדולים במערכה על צרפת.
היטלר הוקסם מרומל ואף רומל התפעל מהתעוזה מההבנה הטבעית של היטלר בניהול מלחמה.
(היטלר , לצערינו, ציווה על פעולות צבאיות נועזות, והצליח בניגוד לעצות של הגנרלים שהקיפו אותו
ולכן הייתה הערצה הדדית ביניהם. שני אנשים שפעלו מחוץ "לקופסא" הצבאית ונחלו הצלחות רבות)
כאשר מוסוליני , בעל בריתו של היטלר, הסתבך במלחמה במידבר ופנה לעזרה שלח היטלר את רומל לעזרה.
רומל הפך את הקערה והביס בשורת קרבות את הבריטים ולאחר מכן גם את האמריקאים.
פעילותו של רומל במדבר הביאה לו את הכינוי "שועל המדבר".
חייליו העריצו אותו וגם אויביו כיבדו אותו.
הוא היה ידוע כיריב הגון ושמו לא שורבב לשום פשעים של הנאצים.
במהלך הקרבות במדבר היה רגע שבו לא היו כוחות כמעט לבנות הברית מול רומל.
היה חשש שרומל יצליח להביא לתעלת סואץ ומשם גם אלינו.
ההגנה כבר הכינה תוכניות לפינוי היישוב למערות בהרים וניהול מלחמת גרילה מול הגרמנים ממש כמו במלחמה בעבר מול רומא.
בסופו של דבר נבלם רומל ע"י כוחות עודפים של בנות הברית.
בקשתו לנסיגה במדבר נדחתה ע"י היטלר ושם החל רומל להבין כי היטלר מוליך את גרמניה לאסון צבאי.
בסופו של דבר הוא ביצע נסיגה בניגוד לפקודות וחזר לאירופה.
הוא קיבל מהיטלר אחריות למנוע את הפלישה לצרפת.
למזלנו, חלק מתוכניתו של רומל למניעת הפלישה לא בוצע עקב התנגדותו של מפקדו הישיר פון רונדשטט.
קרנו של רומל ירדה בעיני היטלר ולכן הוא לא צידד ברומל.
בניתוח לאחר המלחמה הוכח כי ביצוע תוכניותיו של רומל היה מקשה מאוד על הפלישה.
לאחר מכן אמר רומל לחבריו הקרובים כי היטלר ממיט אסון על גרמניה.
רומל צורף לקשר לרצוח את היטלר ונועד להיות דמות מפתח בשכנוע הכוחות הגרמנים להצטרף לקושרים. כאשר נודע חלקו של רומל בנסיון ההתנקשות לא רצה היטלר שיוודע כי הגנרל המהולל
חושב שהיטלר אסון ולכן העמיד בפניו החלטה:
משפט ובסופו מוות בתלייה והחרמת רכוש או
התאבדות שתוסווה כתאונת דרכים, לוויה ממלכתית ותשלום קצבה צבאית למשפחתו.
רומל התאבד עם ציאניד.
עד כאן רומל. עכשיו העובדות:
רומל סייע בידי היטלר לעלות לשלטון וראה בו מנהיג נערץ
רומל הביא נצחונות עצומים בקרב וכמעט הכריע את המלחמה לזכות היטלר
רומל לא היה מעורב בנושא של פשעי מלחמה אלא איש צבא בלבד
רומל השתתף בנסיון הפיכה בהיותו איש צבא

האם רומל היא דמות חיובית או שלילית?
כמו בכל השאלות הקשות ,אין תשובה אחידה


יום ראשון, 24 בינואר 2010

מהי הרפובליקה הקטנה ביותר בעולם ?

מאמר של שאול נעים.
הרפובליקה של האי נאורו !
השטח: 21 קמ"ר, אוכלוסין: 11,900 נפש.
המיקום: צפונית לאוסטרליה, עצמאות: משנת 1968.
אוצר הטבע היחידי הוא מהמוזרים בעולם:
לשלשת של ציפורים שחלפו במשך אלפי שנים מעל נאורו, יצרה מרבצים עשירים של פוספטים.
יצוא הפוספטים מניב 25 מליון דולר לשנה.
תל"ג לנפש: לפי הערכה 10,000$.
כריה בלתי מבוקרת גרמה לכך ש-80% משטח האי הזעיר אינו ניתן לעיבוד או לישוב.
לפיכך הצפיפות היא כ-2,000 נפש לקמ"ר (בשטחים המיושבים) !
האי הוא עיגול כמעט מושלם המורכב ממישור חוף פורה ברוחב 300 מטר
ומרמה המתנשאת לגובה של 60 מטר! ומכוסה בגואנו (לשלשת).
בכל שנה כורים 2 מליון טון פוספטים!
נאורו פנתה לבית הדין הבינלאומי בהאג ותבעה את אוסטרליה על הנזקים שגרמה הכרייה הבלתי מבוקרת.
ב-1993 הסכימה אוסטרליה לשלם פיצויים בסך 50 מליון דולר אוסטרלי.
כמו כן ניו-זילנד ובריטניה הסכימו לשלם 12 מיליון דולר ארה"ב כל אחת.
הכספים מושקעים בקרנות נאמנות, על מנת להבטיח את עתידם של תושבי האי, שכן הפוספטים הולכים ומתמעטים !

הערה שלי:

הנושא של פיצויים בין מדינות על רקע כלכלי מהווה עד היום אחד מסלעי המחלוקת של המדינות המתפתחות עם מדינות המערב.

בתקופה הקולוניאליסטית ניצלו המעצמות את משאבי המדינות המתפתחות כך שכאשר אלו קיבלו עצמאות הן היו קיבלו משק כלכלי לא טוב.

לדוגמא זו טענתו של קדאפי כלפי איטליה.

אני לא מתעלם מהנקודה הזו אבל ברוב המקרים מדובר על תירוצים והסתרת האמת מהעם.

בדרך כלל המדינות הללו נשלטות על ידי עריצים שונים שדואגים לעצמם ומקורביהם ולכן המדינות הללו נשארות במצב כזה. אפשר להביא לדוגמא את האיטי שחווה אסון גדול והיו אף כאלו שטענו שהמערב חייב חוב להאיטי

למרות שזו קיבלה עצמאות לפני 200 שנים. בלי קשר לאסון שהם חווים המדינה נשלטה מאז ע"י עריצים שרוששו את המדינה בכדי להתעשר.

אפשר להביא את סינגפור כדוגמא הפוכה. סינגפור קיבלה עצמאות לפני כ 50 שנים ומאז לקחה את גורלה בידיים ונחשבת כסיפור הצלחה מטאורי וזאת למרות נתוני פתיחה עגומים.

אני אפרסם מאמר בנפרד על סינגפור ולכן לא אכנס כרגע לסיבה להצלחה שלה אלא רק אומר שלמזלה של סינגפור השליט דאג לטובת המדינה ולא לטובתו האישית.