יום שלישי, 1 ביוני 2010

גיברלטר- עמודי הרקולס

גיברלטר- עמודי הרקולס

הפעם קצר ולעניין המושבה הבריטית בגיברלטר.
מיצרי גיברלטר הם הנקודה הצרה שמפרידה בין אירופה לאפריקה ובין הים התיכון לאוקיאנוס האטלנטי.
בזמנו זה היה השטח האחרון הידוע לפני מסעות קולומבוס.
על פי האגדה הרקולס הגיע לקצה העולם והחזיק את העולם על כתפיו ולכן נקרא המקום
עמודי הרקולס.
מי שנצא בגיברלטר יראה ביום עם ראות טובה במרחק של 20 ק"מ את חופי מרוקו.
גיברלטר הוא הר ומסביבו שטח קטן ששטחו 6 קמ"ר שנכבשו ע"י הבריטים ב 1704 ומאז הם בשליטתם.
השטח מנותק מכל מדינה, מוקף ים ונמצא בקצה הדרומי של ספרד ועד היום יש מחלוקת קשה בין ספרד ובריטניה על השליטה.
הספרדים טוענים שזה שטח שלהם. דבר שנראה טבעי לחלוטין.
הבריטים כמובן מתעלמים מכך כשם שהם מתעלמים מטענות ארגנטינה לגבי איי פוקלנד.
הם טוענים שזה שטח חשוב , נכבש על ידם וכזה הוא יישאר.
(זה לא מונע מהם להטיף לנו כמובן מוסר).
בזמן מלחמת העולם השנייה שימש האי מחנה צבאי ימי ואווירי חשוב מאוד וכיום
עקב המצב הפוליטי המיוחד של האזור מתקיים בו אורח חיים ייחודי.
בשטח הצר הזה מצטופפים 30,000 אזרחים בריטים ועוד כמה עשרות אלפי תיירים שבאים לבקר.
עקב השטח הקטן יש פעולה מתמדת של יבוש הים והגדלת היבשה.
גיברלטר הייתה במקור 4 קמ"ר אבל כיום היא 6 קמ"ר.
בשנות ה 60 סגרה ספרד את הגבול היבשתי עם גיברלטר ולכן בריטניה נאלצה לבנות שדה תעופה.
שדה התעופה נבנה ממש על הכביש הראשי כפי שאפשר לראות בתמונה.
הייתה רכבת אווירית של מוצרים במשך כ 20 שנים.
הבסיס האווירי הבריטי לא קיים.
יש בסיס ימי שלמעשה מתפקד יותר כבסיס אזרחי ימי.
כיום עובדים בגיברלטר אזרחים ספרדים רבים הנאלצים לעבור ביקורת דרכונים בכל יום.
הכניסה לגיברלטר דרך ספרד והיציאה לשטח הספרדי מחייבת בדיקת דרכונים יום יומית.
הבתים צפופים מאוד וכל דירה יקרה ביותר.
למרות שהשטח הוא בריטי נוהגים בצד ימין של הכביש.
המטבע השולט הוא הלי"ש והשפה היא אנגלית.
אם כי ניתן לשלם גם ביורו ומדברים גם ספרדית.
למרות השטח הקטן יש באי מושבת קופים שיש לגביהם שתי אגדות:
לפי האגדה הראשונה כל זמן שיהיו קופים המושבה תחזיק מעמד ולא תיפול.
ווינסטון צ"רצ"יל האמין באגדה ובזמן מלחמת העולם השנייה
כאשר התברר שאוכלוסיית הקופים הולכת ומתדלדלת
למרות שהיה לו הרבה דברים על הראש
הוא ציווה להביא קופים מאפריקה וליישב אותם במושבה כך שתמיד יהיו קופים בגברלטר.

לפי האגדה השנייה ישנו מעבר תת קרקעי בתוך ההרים שממשיך מתחת לפני הים
שמחבר בין אפריקה לגיברלטר והקופים עוברים במעבר הזה.
זאת הסיבה שמדי פעם מתדלדלת האוכלוסייה.
נעשו מספר ניסיונות למצוא את המעבר אבל לא הצליחו.
ובצירוף של שתי האגדות:
בשביל שהקופים לא יברחו לאפריקה דרך המעבר המסתורי נותנים להם אוכל בשפע וכל
לפי האגדה גיברלטר תשאר בריטית תמיד.
בקיצור לא מקום מאוד יוצא דופן, אין מבנים מרשימים, או נופים עוצרי נשימה
אבל אם מישהו מטייל בספרד כדאי לנסוע עוד קצת לכיוון הדרום ולהגיע, בכל זאת מקום מיוחד.



איך צריכה מדינה נורמלית להגיב\אייל ס

איך עושים את זה במדינה נורמלית ?
מכנסים מסיבת עיתונאים ואומרים את הדברים הבאים:
1.הספינות שהצהירו כי כוונתם להיכנס למים הטרטוריאלים של ישראל מבלי לשעות ולציית להוראותיה. נעצרו והובאו לאשדוד. הפעולה עברה ללא התנגדות מיוחדת וללא פגיעה במי שלא התנגד פיזית להשתלטות. למעט ספינה אחת. בעלת דגל טורקי.
2. באותה ספינה טורקית,נוסעיה פגעו בכוח ההשתלטות, ניסו לחוטפם פתחו עליהם באש חיה היכו אותם במוטות ברזל דקרו אותם בסכינם , מתוך מגמה לבצע בהם לינץ'. בתגובה פגע בהם הכוח ,השתלט על הספינה והיפנה אותה לנמל בישראל. שם יחקרו כל המתפרעים ויוחזקו במעצר עד למשפטם.
3.בעקבות ההתנהגות הנפשעת של הספינה הטורקית .ישראל דורשת התנצלות ממשלת טורקיה על התנהגות אזרחיה.ישראל לא תסלח על נסיונה הבוטה של אנקרה להפר את הריבונות הישראלית .לכן מרגע זה ישראל משעה את כל הקשרים המסחריים והצבאיים עם מדינה זו ומורה לשגרירה לחזור מיד לארץ . כמו כן ישראל דורשת משגריר טורקיה לעזוב את אדמתה מיד עד שממשלתו תתנצל.
4. לאור ההתנהגות הנפשעת של האנרכיסטים תומכי הטרור ישראל מודיעה כי מי אשר יעיז וינסה להפר את ריבונות הישראלית . ישראל תגיב ותנהג בו כאויב הבא לפגוע באזרחיה.
5. ישראל שבה ומודיעה לכל מי שרוצה לסייע הומניטרית לעזה נכון לעכשיו יוכל לעשות זאת דרך העברת הסיוע מישראל או ממצרים.

יום שני, 31 במאי 2010

כלבי הקש\אהרון רול

1 יוני 2010
כלבי הקש
עדיין לא התבררו כל העובדות והארועים האופפים את פעולת ההשתלטות הצה"לית על ספינות המשט התורכי לעזה (אין טעות, אכן המשט התורכי), ולכן יש לנקוט משנה זהירות בפרשנות לארועים אשר עדיין מתגלגלים.
ככל הידוע עד עתה הרי עלינו לברך את חילי צה"ל ואף להשתאות על האיפוק וההצמדות לפקודות באופן יוצא מגדר הרגיל, ברוח כוונת המפקד, שנקטו משך פעולת ההשתלטות, בכך שלא פתחו מיד באש כנגד הפרובוקציה האלימה כנגדם, עד כדי סיכון חייהם, על סיפון אנית הדגל של המשט, ה"מרמרה".
מאידך עלינו לערוך ברור נוקב , מעמיק וחסר פניות בנוגע להתנהלותו של הדרג המתכנן והמפקד על המבצע.
לא יעלה על הדעת כי החיילים שנישלחו להשתלטות על ה"מרמרה" לא הוכנו לאפשרות של פעולה אלימה ומסכנת חיים מצד קבוצת אנשים בת כ-600 איש אשר אין איש יודע מה כוונותיהם לאשורן.
תחושת עלבון עמוקה עולה מהאזנה לדברי דובר צה"ל ודוברים אחרים באותו הסיגנון בדבר "כמעט לינץ'" שבוצע כנגד לוחמי "השייטת" שלנו. וכי מה? האם שלחנו ילדות "קינדרגרדן", חיילי שוקולד, להשתלט על האוניה? שלחנו חיילי עילית לפעולה זו, מה פרוש ההתבכיינות העלובה הזו?
הכיצד לא ציידנו אותם בכל האמצעים הדרושים לפיזור התנגדות אפשרית, קשה עד אלימה? הכיצד צוידו הלוחמים ברובי צבע במקום בציוד לפיזור הפגנות התיקני בצה"ל (בנוסף לנשק חם עד למעלה משיניהם)? הכיצד לא אומנו חיילי השייטת, האמונים ברגיל על קרבות פנים אל פנים אך בוודאי שלא בסוג לחימה של פיזור התנגדות אזרחית אלימה, כפי שאכן ארע, הכיצד לא אומנו לכך משך השבועות של ההכנות שקדמו למבצע? הכיצד לא חובלו הספינות בדרכן עוד בשלב שהייתן בנמלי היציאה שלהן או מעט לאחריהם? האם לא שמעו בחיל הים על חכמת הדורות הגורסת כי "הרוצה בשלום, ייכון למלחמה"? ומה באשר לאמירה "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה", הגם זאת כבר שכחנו? מה פרוש האמירות "התכוננו לפעילי שלום וניתקלנו באנשי טרור", האם האפשרות הזו לא ניצפתה כלל וכלל? ובאם ניצפתה, מדוע לא הוכנו החיילים כיאות לקראתה?

ומה באשר למודיעין למבצע לקראת הפעולה. הכיצד לא היה ידוע דבר וחצי דבר אודות האנשים על ה"מרמרה" וכוונותיהם לאשורן. הכיצד נפלנו למלכודות הדבש של פעילי המשט אשר היו על ה"מרמרה" (כולל תעמולתה הזדונית בנוסך "הלורד האו-האו" של ח"כ זועבי-"הציונית הדגולה"), הללו ידעו היטב מי ומי בנוסעים, היו בוודאי עדים לנשק הקר ואפשר גם החם המוכמן בבטן הספינה, בעודם מנסים ומצליחים באורח מפתיע לשטוף את מוחותינו בדבר "משט שלום" עם "כוונות שלום בלבד" של פעיליו? האם עד כדי כך היו מתכנני ההשתלטות מצידינו תמימים ופתאים? האם עד כדי כך זילזלו הם בחיי חייליהם / חילינו? ומה באשר לחסימות האלקטרוניות שאמורות היו לשבש את שידורי הלווין והמסרים מהמשט? מהו שהשתבש כאן, הכיצד ניכשלנו, בעוד אנו יודעים את כושרה האלקטרוני של מדינת ישראל, הכיצד ניכשלנו אף בכך?

אין הכוונה לערוך כאן חשבון עם מפקדי המבצע, לפחות לא בשלב זה, בעוד מסקנות סופיות מהמבצע עדיין אינן בידינו. מאידך, קיימות ידיעות בנוגע למשטים נוספים אשר ינסו לשבור את המצור על רצועת עזה ובכך לאפשר לחמאס אספקת אמצאי לחימה כנגד ישראל, כאשר ברי כי המשטים העתידים הללו הינם כל דבר חוץ מ"עזרה הומניטרית למען תושבי עזה המסכנים". ומכאן כי חייבים אנשינו בצה"ל והפוליטיקאים הממונים עליהם להיכנס במהירות האפשרית לשלב הסקת המסקנות, לגבש תורות לחימה ולהכין כוחות מיומנים ומאומנים לסכל את המגמה המסתמנת כנגדנו.

מגמת ההתבכיינות הנוטפת מדיברי דוברינו הינה מעליבה. הללו כולם מנסים להצדיק, לתרץ, להתנצל, להפיס דעה, להתרפס בפני מבקשי נפשנו כמו גם בפני "ידידינו" (המרכאות כאן אינן טעות—אין ידידים ביחסים בינלאומים, ישנם אינטרסים משותפים ותו לא).
התנהלותנו לגבי טורקיה הינה דוגמה טובה לאזלת ידנו. הרי ידענו כי טורקיה היא מארגנת המשט, הרי ידענו כי טורקיה מאיימת עלינו בפעולה צבאית במדה ונעיז לעצור המשט שאורגן וקיבל חסות של ממשלתה. הכיצד זה לא קמו דוברים בינינו אשר היזהירו את טורקיה כי פעולתה בנושא המשט משולה לפעולה מלחמתית כנגד מדינה "ידידה" (נו, שאנו)? וכי ממה חששנו, מהרעת היחסים עם טורקיה? וכי אין יחסים אלו עלו כבר מזה כשנה ומחצה על שירטון גדול (כפי שהזהרנו במספר מאמרים לפני כשנה ויותר)? האם אנו קוברים ראשינו בחול ומתעלמים ואיננו מסוגלים להשלים עם עובדת חיים פשוטה ונחרצת דהיינו, טורקיה חברה לציר הרשע כנגדנו, טורקיה ובעיקר ממשלתה, הפכה (ברמה האסטרטגית) לאויבת מדינת ישראל, ואנו? כרגיל, מנשקים ומלקלקים את אבק מגפי הפאשה התורכי בעודנו עיוורים לעובדה כי זהות האינטרסים האסטרטגית ביננו לתורכים אבדה זה מכבר.
אין ספק כי תורכיה אירגנה את המשט על מנת לעזור ולצנן במתואם ועל חשבון הרעת יחסיה עם ישראל, את החום והלחץ הבינלאומי האנטי- גרעיני בכך שתשומת הלב תוסר מעל בת בריתה בעלת האינטרסים זה מקרוב הפכו משותפים לה, הלא היא איראן.
יחסינו עם תורכיה היו חיונים לישראל מבחינות רבות ויש להצטער על שיבושם, אך עלינו לחדול מלאחוז בקרנות המזבח ולהכיר בכך כי החלב התורכי אכן החמיץ. על כי "הנזק הבילתי הפיך" ביחסים אכן ארע כבר לפני כשנה, לא משום פעולותינו, אלא משום האינטרסים התורכים המשתנים לכיוון העולם האיסלמיסטי ובראשו איראן.

לאורך כל השתלשלות הארועים החל ממספר שבועות לאחור ועד הלום נקטו הפוליטיקאינו בשפה רפה, דו-משמעית. במקום לעמוד קבל עם ועולם ולאמר באומץ ובנחישות כי "מדינת ישראל לא תשלים בשום מצב עם ניסיונות פגיעה באזרחיה דרך אספקת ציוד לחימה לחמאס ומי שינסה יטעם את נחת זרוענו ללא פשרות ורחמים. אנו נירדוף עד חרמה אי מי הקם עלינו לכלותנו, הם ועוזריהם".
ומה אנו מקבלים? גימגומי "תקינות פוליטית", נחישות אך לשמירה על הכיסא, נחישות הפוליטיקאים לדחות את הצרות המתרגשות כך שלא יפלו במשמרת שלהם. אנו בוחרים בנציגינו על מנת שבבוא הזמן והצורך ישכבו (וירטואלית) למעננו על הגדר, לכן אנו מתגמלים אותם כה בנדיבות ומרעיפים עליהם כיבודים, בעוד "הניבחרים" רואים בבחירתנו אך קרדום לחפור בו למען עשות לביתם.

קיימת טעות אופטית מובנה ביחסנו למושג "נחישות ועמידה איתנה". אנו, שהיננו יוצאי הגלות וצאצאיהם, היטמענו בגנים שלנו את מושג ההתרפסות והפסת דעתו של הפריץ. אכן, כך ד'לית ברירה היו אבותינו בגולה חייבים לנהוג על מנת לשרוד, אך לא עוד. בכך שהבאנו נוהג ניפסד זה עמנו מהגולה, הרינו ככורתים ענף עצמאותנו כעם.
עולמו הינו קר ומנוכר, אין בו מקום (לצערנו) אלא לאינטרסים מחושבים, זהים בלבד, אשר אלו יוצרים במהותם בריתות זמניות בין מדינות, עדי מגיע הזמן ליצור בריתות חלופיות בהתאם להשתנות המצב הגיאו-פוליטי. האויב של אתמול אפשר ויהפוך בעל הברית של היום וההפך כמובן (איראן, טורקיה, כבר אמרנו). בעולמנו זה, החלש נירמס והחזק שורד. אין עולמנו בנוי לרחמים, לתמוך בנירפה והמובס. ומכאן כי "תסמונת הכלב המשוגע" (הכרוכה גם בהימור מחושב היטב), משיגה יתרונות עצומים לצד הנוקט בה. בתסמונת זו מדינה המפגינה נחישות ואכזריות ללא פשרות בכל הנוגע לעצמאותה וריבונותה היא השורדת. נקיטה בדרך הביניים הינה לדאבוננו מתכון לאסון לאומי.

ראה את בת בריתנו ארה"ב אשר מדיניותה העכשווית הפכה את הקערה הבין לאומית על פיה, מדיניות ההתרפסות הרכרוכית, המטופשת של אובמה בפני האיסלם הקיצוני אפשר ותביא בעקבותיה לחיסול תרבותנו המערבית העולמית בתוך זמן קצר יחסית. לא נידרשה לארה"ב של חוסיין אובמה אפילו שנה אחת לקעקע את השגי ההרתעה האמריקנית שניבנו כה בשקדנות מאז ימי מלחמת העולם השניה. ארה"ב של חוסין אובמה הפכה באחת ל"נמר של נייר", ל"כלב קש" אשר אינה מפחידה איש ונתונה ללעג וקלס ברחבי העולם. אין חשיבות כרגע באם הדבר נובע מהיות אובמה פעיל איסלמי קיצוני או מהיותו שמאלני קיצוני, אפשר שגם זה וגם זה. אך התוצאה, התוצאה הינה אסון עולמי אפשרי בקנה מידה קטסטרופלי אשר יומט על ראשינו כולנו. לגבי אובמה, כמו גם לגבינו נאמר "היה חכם ולא רק צודק" באשר "הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות (צודקות)".
לדאבוננו בחלקו בצדק וברובו שלא כך, ניגררת ישראל אחר מדיניות ההתרפסות האמריקנית העולמית (אשר מצידה מונהגת על ידי אינטרסי הנפט) וזאת לאורך עשורים. מנהיגינו אינם משיגים משמעותה של "תיסמונת הכלב המשוגע" אשר היא מפלטו של החלש ביחס, באשר החזק אינו ניזקק לה ברגיל. הללו אינם משיגים כי רק כך, בכך שנינקוט במדיניות נחושה, העומדת על זכויותינו כעם וכלאום, רק כך נישרוד.
ומנגד, ראה את או סוריה, למרות שנוקטת ב"מדיניות הכלב המשוגע", חוזים אנו כיצד מדינות העולם, בשטף ההולך וגובר מחזרות על פתחיה וכמעט מתחננות שסוריה תואיל לקבל את מנחותיהם ועולותיהם וזאת אך לאחר שנים ספורות מאז נקטו הסורים במדיניות זו. ראה איראן, אשר מדינות כה רבות מחזרות על הפתחים שם (סין, רוסיה, בראזיל, תורכיה) בעוד הסנקציות האמורות להיות מוטלות עליה הינן אך בדיחה עלובה. אף טורקיה הציבה עצמה על אותו המסלול ואנו בוודאות נחזה כי בתוך שנים ספורות יחלו מדינות העולם לחזר אחריה במתכונת האיראנית והסורית.

אליה וקוץ בה. הקוץ הוא אנו עצמנו. עלינו להכיר בכך כי יתרונותיה של "אסטרטגית הכלב המשוגע" אינה ניכרת באורח מידי. נהפוך הוא, בטווח הקצר ניראה לכאורה כירסום ביחס העולם אלינו (בשילוב עזרתם האדיבה של האוטו-אנטישמים בינינו, המגובים במדיה שמחה לאיד), תוך שאנו נוקטים במדיניות זו. אך בטווח הארוך, למצער כשנתים עד חמש שנים, נהפוך ליקירם של חלקים נירחבים בעולם וזאת כולל גם את העולם האיסלמי המעריך בלעדית מדיניות כגון דא.

אנו קיצרי רוח, נוהים אחר ריגושים ותוצאות מידיות, מכאן שאנו הם המכשול הגדול העומד בפנינו. אנו חסרי סבלנות להמתין לתהליכים גיאו-פוליטים שיבשילו מאחר שצורכים זמן. בכך אנו מובילים את יחסינו עם הקהיליה הבינלאומית מדחי אל דחי. לא ביכדי, גם פוליטיקאינו החביבים נוקטים במדיניות ההתרפסות והוויתורים מאחר שמועלים בתפקידם ובנו כולנו ואינם מוכנים לסכן את מעמדם וכיסאותיהם בצפיה לתוצאות שאפשר שיבשילו לאחר תום תקופת הקדנציה בה הינם משרתים.

וחזרה לפעולת ישראל כנגד המשט לעזה. וכי נידרשים אנו להסברים נוספים על הנאמר לעיל על מנת שנבין מדוע השתבשה הפעולה? וכי נחוצים פירושים נוספים על כי להוותנו, הפכנו גם אנו ל"כלבי קש"?
דווקא כעת חייבת ישראל להפגין מישנה נחישות ולשמר את הסגר הימי על רצועת עזה למצער עד שחרור גלעד שליט ואף אפשר כי מעבר לכך, בצמוד להתנהלות החמאס כנגד אזרחי מדינת ישראל.
מאידך, האחראים על פעולות הצבא חייבים להביא בחשבון חלופות נוספות לאמצעי העצירה של משטים דומים בעתיד, תוך ניצול "הגישה העקיפה" ואמצעי הטעיה והסחה מתוחכמים.

אהרון רול
amroll@sympatico.ca
www.aaronroll.com
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf

יום ראשון, 30 במאי 2010

מכתב אישי מאמא מודאגת לכל אבא ואמא בישראל

להלן מאמר שמופץ במייל ואני מפרסם אותו.
כל הכבוד לאמא המודאגת על הדברים שמדברים לכולנו.
05 אפריל 2010
לכבוד: שר התקשורת מר משה כחלון
שר החינוך מר גדעון סער
הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו
הנדון : ילדיי ילדיכם ואולי נכדכם
בכל פעם שהתקשורת זועקת געוואלט על הנוער האלים שלנו ומה נהיה?? ואיך זה קרה??
ואחריות הורית!!
אני מרגישה איך הכעס גואה בי ואני בעצמי נהיית אלימה.
הרי זו אותה תקשורת שמפוצצת את לוח השידורים בחרא בלי לבן! וצר לי שאני לא מוצאת מילים בוטות פחות לתאר את לוח השידורים הזה...
.
איך נוער יכול לצאת נורמלי כשהאח הגדול, הישרדות והרווק, הם פסגת התרבות שלו!
מה יכול לצאת מנער שכמודל לחיקוי מגישים לו חבורת עבריינים אוכלי חינם, שיושבים ומהמרים בין ג'ויינט לג'ויינט בסדרה עספור שגם אותה כבר הוצאתי אל מחוץ לתחום (ולא רק בגלל המשחק האיך לומר... לא משהו).
ומה על הנערות שפסגת שאיפותיהן היא להגיע בעקבות המחנכת שלהן לבית הרווק. לרכל זו על זו ולהתמזמז איתו כל אחת בתורה לעיני כל עם ישראל!
כמודל אינטילגנטי הם מקבלים אנשים אינטיליגנטים כאילו (כן, מסתבר שרק כאילו) דוגמת מנחם בן, שיושבים בתוכניות הבוקר השונות וברוב חשיבות מחלקים ציונים לדיירי האח הגדול, שעסוקים כל העת במשימות המשפילות שאירגנה להם ההפקה.
אה ושלא אשכח חלילה את הרשע והנתעב שהוא הוא... השורד האחרון!...
אז אצלנו בבית שמונה היא שעת השין': ילדיי הולכים למיטה כדי שחלילה לא יחשפו לרעה החולה הזאת, מקסימום ישמעו עליה מחר בביה"ס ויתבאסו על שכולם כן ורק הם לא.
וזה לא שבמהלך היום אני זוכה לקצת נחת: לילדים יש לוח שידורים מטופש משלהם.
טלנובלות עלובות, סרטי מלחמה אלימים, הרבה דם ויצורים מפחידים שלא נדע, (ראה
"ערוץ הילדים"!) ובין לבין יש להם את הזכות לראות את נועה תישבי מעמידה לפסל
דויד!!!
ומה קורה ברדיו בשעות היום? ברדיו מאלצים אותי להתמודד עם שאלות כמו "אמא, למה
משה בשירותים עם מעיין" ו"למה מזל שאלוהים ברא את יד ימין...?" או לשמוע את
בתי רק בת עשר וכבר גונחת בקולי קולות עם אפרת גוש שמעכשיו תהיה "...מופקרת
ותיתן אה אה אה אה אהבה לכולם..."??
כן, כן. כל אלה מילים אמיתיות מתוך שירים אמיתיים שמתנגנים בכל שעות היום
ברדיו שלי! ואם אתם לא מאמינים תפתחו גלגל"צ, אבל תסגרו מהר, כי זה מה שמגיע
להם!
מה לעזאזל קורה כאן?! ערוצים בעלי תוכן "כחול" אמורים להיות משודרים רק בשעות
הלילה המאוחרות וניתנים לחסימת צפייה!
ואפרופו לחסום... הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו שבטובה איפשרה לנו לחסום
ערוצים שאינם ראויים לצפייה של ילדים, מציגה בכל שעות היום חשפנית שמתערטלת על
העמוד שלה כדי לספר לי על זה.
ושמישהו יגיד לי איך לעזאזל אני חוסמת את זה?!
באחת מתוכניות הבוקר בשבועות האחרונים שוב התקיים דיון בנוגע לאונס הקבוצתי.
איזה מהם? אחד מהם.................
לא יכולתי שלא לחשוב שבעוד הם מתדיינים על האונס הזה היום, מתבצע אונס אחר
עליו ידונו מחר...
אז נכון, כמה מאיתנו אכן לוקים באימפוטנציה הורית.
אבל מה באמת הסיכוי שלנו בזירה הזאת כשאויב עצום מימדים כזה סוגר עלינו מכל
הכיוונים ומאיים למחוץ את ילדינו!!!
אני שולחת אליכם את המכתב בתקווה שיפגע לגוליית בול בפוני...
ואנקדוטה לסיום:
אתמול בערב חזרה בתי מסבתא עם חולצה חדשה שקיבלה מתנה.
רק שסבתא לא שמה לב להדפס שהיה על החולצה "Sex Online… Call me"
על חולצה של ילדה בת עשר!
מזל שאמא שמה לב...
אמא מודאגת
העתקים:
המועצה לשלום הילד
המרכז לנפגעות תקיפה מינית
הציבור הרחב




השבוע לפני 70 שנה- דנקירק

מאמר של שאול נעים ולאחריו מאמר שלי
שאול נעים:
השבוע לפני 70 שנה
29/05/1940-03/06/1940
דונקירק –הנסיגה הימית הגדולה בהיסטוריה
הכוחות הבריטיים בבלגיה כותרו מכל הצדדים ע"י הגרמנים שהתכוננו לחסלם.
נשאר רק נמל קטן ומזח זעיר ודרכו ביקש הצי הבריטי לפנות את החיילים.
הבריטים גייסו 900 כלי שייט קטנים אזרחיים על מנת לסייע לצי :סירות מנוע,ספינות לוויתנים,סירות הצלה,
דוגיות,דוברות,שולות מוקשים ומספר משחתות. בכלי השייט היו דייגים,בנקאים,נהגי מוניות וערב רב של
יורדי ים. במשך 5 ימים ולילות פונו 330,000 חיילים תחת מטר הפגזות אוויריות בלתי פוסקות.
ותיקי קרבות אמרו שהמצב בדונקירק היה הגרוע ביותר שהם ידעו מעודם, אולם הרוח האנגלית התגלתה
במלוא איתנותה. ספינות התנגשו, נמעכו, נמחצו, חלקן טבעו --אולם הפינוי נמשך ללא הפסקה.
מצבורי דלק בוערים גרמו לגלי חום וגלי קור מהרוח והמים .
כעבור 5 ימים ולילות הפינוי הימי הגדול בהיסטוריה הושלם.
היה זה נס גדול, הצלה אגדית "תבוסה צבאית אדירה".

20 יום קודם לכן ב 10 במאי, צ' רצ'יל מתמנה לראש ממשלת אנגליה לאחר התפטרות צ'מברליין.
(צ'מברליין האיש עם הכובע והמטריה-סמל התבוסתנות )

דונקירק היתה נקודת מפנה במלחמת העולם השנייה.מפלה מוחצת הפכה לנצחון מוסרי מופלא.
צ'רצ'יל התעודד והכריז : אנו נילחם בימים ובאוקינוסים,באוויר,בחופים,בשדות וברחובות,
ל ע ו ל ם ל א ניכ נ ע.


מאמר שלי:
פינוי דנקירק
כתוצאה מקיבעון מחשבתי מצד אחד (של בריטניה וצרפת)
ושל טקטיקת לחימה חדשנית (של גרמניה)
חדר הצבא הגרמני במאי 1940 לצרפת דרך בלגייה.
הגרמנים מוטטו במהירות את צבא צרפת וכוח משלוח בריטי
צבאות צרפת ובריטניה חדלו לשמש בבת אחת כוח לוחם והחיילים החלו בנסיגה מבוהלת
בצורה טבעית החלו החיילים הבריטים לנוע לעבר הצד הצרפתי של תעלת למנש מתוך תקווה
שיאספו אותם וכך הם יוכלו להגיע לצד הבריטי של התעלה.
מדובר היה ברבע מליון חיילים לוחמים.
חיילים אלו היו השלד של הצבא הבריטי אבל ברגע ההתמוטטות הם היו רק אוסף של אנשים מבוהלים
שלא רצו ליפול בשבי הגרמני.
כוחות השריון של הגרמנים עצרו לפי פקודתו של הטלר ולא המשיכו עד התעלה.
לא ברור עד היום מדוע היטלר ציוה את עצירה.
ההשערה היא שהוא לא האמין כי הכוח הצרפתי-בריטי התנפץ במהירות כזו
ואם ישלח את השריון יותר עמוק לצרפת הכוח יכותר ויושמד.
הכוחות הנסוגים התרכזו בעיר הנמל הצרפתית דנקירק.
הבריטים נצלו את עצירת הגרמנים, הם שלחו את כל הספינות שיכלו להשיג:
ספינות מלחמה, ספינות דייג,ספינות סוחר ,ספינות טיולים, ספינות פרטיות בקיצור כל מה שצף
והצליחו לחלץ קרוב ל 350,000 חיילים בריטים וצרפתים.
חיל האויר הבריטי ניסה גם הוא לסייע אבל הוא היה חלש מדי בכדי להדוף את המטוסים הגרמנים
והסיוע שהוא נתן היה בנסיונות למצא מסלולי נחיתה מאולתרים וקליטת חיילים כמה שאפשר
אבל ברור שזה היה טיפה בים. עיקר החילוץ בוצע דרך הים.
פעולת החילוץ ההמונית שהתבצעה תוך כדי הפצצות אוויריות של הגרמנים אבל עצירה
לא ברורה (ושגויה לחלוטין מבחינה צבאית) של כוחות היבשה הגרמנים נקראת הנס של דנקירק.
עד היום ישנו ויכוח מה היה קורה אם לא היה מתבצע החילוץ והגרמנים היו שובים את אותם חיילים.
ישנה טענה כי הגרמנים היו פולשים לבריטניה גם ללא יתרון אווירי מכיוון שלא היה אז לבריטים
אפשרות לבלום אותם וזה אומר למעשה סיום אחר של המלחמה.אבל על כך אפרט יותר בקרב על בריטניה.
הבריטים טוענים שהם היו הודפים שפלישה כזו בכל מקרה.
קשה לדעת אבל ברור שעיקר צבא היבשה הבריטי היה מושמד והיה לוקח הרבה מאוד זמן לבנות כוח יבשתי רציני בכדי להכריע את המלחמה.
בכל מקרה היחס של הבריטים למעשה החילוץ בדנקירק הוא כפול:
מצד אחד מדובר בחילוץ הרואי , אנשים סיכנו חייהם והצילו רבבות אנשים תוך כדי הפצצות של חיל האוויר הגרמני
ומצד שני מדובר בחילוץ לאחר תבוסה קשה מאוד של הבריטים בשדה הקרב.
זאת הסיבה מדוע אין התייחסות בבריטניה לנס של דנקירק.
ניתן למצוא דוגמא ליחס הדואלי של הבריטים של דנקירק ביחס למפקד הכוחות הבריטים בצרפת
הלורד גורט.
גורט הוא זה שיזם וארגן את הפינוי ההמוני בניגוד לדעה של המטכ"ל הצרפתי שבחר להיכנע
הצרפתים סרבו להצעה האנגלית לשלב את הצי הצרפתי בפעולות החילוץ ולאחר מכן
להישאר בבריטניה.
כאשר גורט הגיע לבריטניה לאחר פעולת החילוץ הוא מונה לשליש צבאי של מלך בריטניה
במילים אחרות הוא פוטר מהצבא אבל ניתן לו תפקיד של כבוד.
נכשל בקרב אבל הצליח לחלץ בצורה מרשימה את החיילים.
נ.ב
הלורד גורט מונה לנציב עליון בשנת 1944 בארצנו ושימש בתפקיד שנה אחת.
אחרי שנה הוא חלה בסרטן ונפטר כעבור שנה.

יום חמישי, 27 במאי 2010

לא לשמאל הזה פיללנו\אהרון רול

26 מאי 2010
לא לשמאל הזה פיללנו
להגדרות "השמאל" במדינת ישראל ישנן אבות רבים אך לא שיערנו בנפשנו כי השמאל אפשר ויתכנה רחמנא-ליצלן "שמאל לאומי". והנה זה קפצו שני "מאורות הדור", יניב והספרי ובמחי קולמוס יצרו בן כילאים בשם "השמאל הלאומי".
לשמאל האוטנטי הישראלי (אמור שפוי), חלק ניכבד ומכריע בעיצוב דמותה של מדינת ישראל בשנים שקדמו להקמתה ועם ייסודה אך אבות השמאל וודאי מתהפכים בקברם לנוכך הגדרה אווילית כגון דא.
השמאל השורשי, המקורי, הצטיין מאז ומתמיד בפעילות המציבתו כשמאל יהודי, ציוני, דמוקרטי וסוציאליסטי. "שמאל לאומי" מעולם לא עלה לדיון משום חסך הברור לכל והוא כי בן הכלאים הלזה אינו בהכרח שמאל שלנו, אלא שמאל כנעני, ישראלי-תלוש חסר שורשים. שמאל זה יכול לפרוח אידאולוגית גם באיראן, וונצואלה או ברוסיה, לא בהכרח בישראל.

כל יהודי באשר הוא, גם מהחילונים בינינו, הינו ראש וראשון יהודי בזיקתו לדת ולמסורת היהודים ברמות כאלו ואחרות. היהודי חש עצמו חלק מהעם היהודי, בעל קשר בילתי ניתן למחלוקת אל אדמת וארץ ישראל (ואין הכוונה כאן להגדיר מיהו יהודי). יהודי איש שמאל אוטנטי הינו מיוחד לעמנו משום שללא שורשים יהודים, ללא הזיקה לארץ ישראל הריהו חשוב כשמאל אוניברסלי, תלוש, מרחף, בן בלי עם, לאום ומולדת.
לא ביכדי כינו יניב והספרי את השמאל "שלהם" שמאל לאומי. הדבר מעיד על מגמת השמאל הישראלי הרדיקלי, זהו הפוסט-שמאל הרווח בקרב ציבור קיקיוני השייך לעולם הולך ונעלם המתעב כל זיקה ליהדות ולציונות. המתעב הזיקה לארץ ישראל על בסיס ההיסטוריה היהודית. שמאל רדיקלי זה רואה באזור מושבם של אזרחי ישראל אך אזור נוסף כדוגמת מחוז אזרביג'אן הרוסי או אוגנדה האפריקנית. שהרי שמאל לאומי שאינו מגדיר עצמו כשמאל יהודי, אינו קשור כלל למורשת היהדות הנובעת מהקשר לארץ ואדמת ישראל. ההקש היוצא ממשנתו של השמאל הלאומי הוא כי אין פסול במדינת כל אזרחיה (למרות שינסו לסובבנו בכחש ולטעון להד"מ).
ובאם אין פסול במדינת כל אזרחיה, הרי השמאל הלאומי יכול לשכון גם כסקטור ניפרד בקרב הלאום הפלשתיני (כ-דהימי) ומכאן קצרה הדרך למדינה בעלת רוב לאומי פלשתיני ומיעוט יהודי ניכחד והולך עד כליה.

אין זה סוד יותר כי השמאל הישראלי מצטמק והולך משך כשני העשורים החולפים. אין צורך להעמיק בניסתר על מנת להבין כי את תהליך התדרדרותו של השמאל האוטנטי הישראלי החל "תהליך אוסלו" ובמשנה תוקף, האינתיפדה הפלשתינית השניה וגרוש גוש קטיף. ללא ספק, על טעויותיו השמאל משלם ולדאבוננו, גם כלל עם ישראל.
אמנם דוברי שמאל רהוטים, חלקי לשון ומעמידי פנים ניסו ומנסים לשכנענו כי כל הארועים הללו היוו אך גן של שושנים עבור העם היושב בציון, שוה בנפשך, "כמונו כ"מזרח תיכון חדש", אך הפלא ופלא, הציבור לא קנה את להטוטי הלשון הצבועים הללו והיצביע ברגליו ובפתקיו כנגד גוש השמאל והאסונות שהמיט על ראשה של ישראל עד הלום.
השמאל כרת את הענף עליו ישב מאותו הרגע בו העלה על נס את לאומיותו האמורפית, האוניברסלית, המנותקת מערכים החשובים לעמנו וזאת בניגוד לשמאל האוטנטי שדגל בקשרו ההיסטורי עם היהדות הציונות והדמוקרטיה.

זו הינה טעות אופטית לחשוב כי השמאל האוטנטי חוסל. הוא חי קיים ובועט אך כאמור היצביע ברגליו את תסכולו מהתנהלות הפוסט-שמאל הישראלי שהלך והיקצין, הלך והתרחק מאותן אבני היסוד של העם המתחדש בציון. ניתן למצוא את השמאל האמור בעיקרו במפלגות הליכוד וקדימה, הרחק מהשמאל הסהרורי, הקיצוני, אמור אנרכיסטי ופשיסטי הקיים בינינו כיום. מפלגות אלו, על כל מיגרעותיהן עדיין מהוות בית נאות (מפלגת הליכוד במדה רבה יותר מהאחרת), לכל אותם מבקשי הדרך שלא יכלו למצאה בקרב השמאל הקיצוני אשר בחלקו הניכבד הינו שוטם ארצו, מולדתו ועמו.

ניתן היה לחשוב כי למצער יאחז הפוסט-שמאל הקיצוני בינינו בערכי הדמוקרטיה מאחר שנטש את ערכי היהדות והציונות אך לא כן הוא. נטישת הפוסט-שמאל את ההליך הדמוקרטי ניכרת היטב בכך שהללו פונים לכוחות וגורמים חיצונים לנו על מנת להשליט בכוח ובאופן אנטי-דמוקרטי בעליל את משנתם כנגד רצונו של העם היושב בציון, מאחר שמכירים הם בכך כי הפכו למיעוט. בכך הפך שמאל זה לסוס טרויאני, לחידקים טורפים כנגד הגוף המארח. הללו אינם נירתעים מלחתור ולנסות להשליט בכח הזרוע את משנת המיעוט על הרוב (זהו מאפיין טוטליטרי-דיקטטורי מובהק), ופעילות זו מלמדתנו כי בכל המדדים החשובים לנו כעם היושב בציון, ניכשל השמאל הקיצוני פשיסטי, המכנה עצמו כעת באורח נילעג להלל "לאומי". האם כבר שכחנו אודות המפלגה שהעלתה על נס ערכים זהים בהקשר זה הלא היא המפלגה הלאומית-סוציאליסטית הגרמנית (נציונל סוציאליסטית), המכונה לשם קיצור "נאצית". וניתמה, מהו המרחק לאשורו בין משנת השמאל הלאומי הישראלי לאותה מפלגה גרמנית לאומית?

כל המדדים מצביעים על כי השמאל הקיצוני ביאושו כי רב עקב התדרדרותו מנסה להאחז בלחשי קסמים ובהונאה פשוטה על מנת להחזיר את נוטשי ספינת השמאל האובדים לחיקו. לטעמם המילה "לאומי" חייבת להלך קסמים על "ההדיוטות" הישראלים ולמשכם לחיק השמאל מחדש.
ההונאה מתעצמת כאשר נוכחים אנו כי לפי מיטב מסורת ה"היפכא-מסתברא" האורווליאנית-הבולשביקית, "השמאל הלאומי" תפס טרמפ על המושג "ציוני" וזאת לאחר שסחט עד תום באורח נכלולי, ציני וניפתל את המושג "זכויות אזרח / אדם". הכיצד ציוני? מהו ציוני לדעת אנשי השמאל הלאומי? האם ציוני הינו פושק השפתים הגדול ביותר? הוא הנחשב לציוני? ירעננו השרלטנים, אנשי "ציון הלאומיים" זכרוננו, אימתי הקימו התישבות אחת בדרום הארץ? וכמה יישובים הקימו הם בצפונה של ישראל (ונימחל לעוכרי ההשתישבות באיו"ש אלו על אי הקמת יישוב שם דווקא). האם ברצונם כי נאמין בציונותם בכך שמפטפטים הם "ציון" מאחורי כל שיח כמוש? האם להיות ציוני הוא לכופף את ידה של מדינת ישראל אל מאחורי גבה בכך שהופכים למלשינים ומלעיזים כנגדנו בסיגנון ה'קאפו' בפני גבירי העולם?

חבירתו של "השמאל הלאומי" לאירגונים קיקיונים שוקעים ושקועים כדוגמת "שלום עכשיו" ובצל"מ, אלו המהלכים על סיפה של תהום הבגידה במולדתם, מעידה כאלף עדים מי ומה הוא טיבעה האמיתי של התארגנות לשם הולכת שולל זו. לא ביכדי כבר נאמר "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה". כל פירוש נוסף מיותר, השמאל הלאומי הינו "אותה הגברת בשינוי אדרת" (שינוי שם בלבד) של אותם אירגונים ואנשים אשר דירדרו את השמאל הישראלי למצבו העגום ד'היום וגרמו לרתיעה ולמיאוס עמוק של הציבור בהם.

ישראל נידרשת נואשות לגוש שמאל אוטנטי. גם אם דומה וגוש הימין מנווט למצער נכונה ועדי-ארגיע את מהלכי המדינה כיום, אין וודאות כי מצב זה ישרור לעד וכך, אופוזיציה כיבדת מישקל, לוחמת ומבקרת נחוצה לנו על מנת לאזן תהליכים פוליטים, מדינים, ביטחונים חברתים וכלכלים באורח מושכל. מצבנו כיום מלמד כי ישראל מצויה תחת שילטון דמוקרטי אך להלכה. מאחר ואין קיימת אופוזיציה ראויה אשר תבקר את מהלכי השלטון ותחזירו למוטב אם וכאשר יידרש לכך. משטר דמוקרטי כהילכתו אינו יכול להתקיים ללא גוש אופוזיציוני אמיתי המציב איזונים ובלמים שונים בפני השילטון. הקווים בין המחנות הפוליטים חייבים להיות ברורים וחדים ככל האפשר, גוש של מפלגת מרכז הינו אם כל חטאת וסיבה למסיבת שחיתות שילטונית, כבר ההינו בסרט הזה (ראה מקרה "קדימה"). בנוסף, הדמוקרטיה חייבת בקיום של אלטרנטיבה לשלטון, יהיה זה מוצלח ככל שיהיה, מאחר שכל שילטון דרכו להסתאב עם חלוף הזמן. אנו צריכים לשלטון יציב אך זה אסור לו שיתמשך מעבר לתקופת שתי קדנציות ומכאן, היכן היא החלופה?

בכך שהשמאל הישראלי האוטנטי המצוי עדיין בתרדמת חורף עמוקה (בעיצומו של הקיץ), אינו מתנער, אינו קובע לעצמו יעדים הניגזרים מהיותנו יהודים, ציונים ודמוקרטים בעודו מוסיף נופך נחוץ מאין כמוהו של גוון קפיטל-סוציאליסטי לפעולותיו, הינו למעשה מקבע דמותו גם כאנטי-לאומי באשר חוסר הפעולה בכיוון זה, בעיקר החברתי-כלכלי מנזק אותנו כולנו, מנזק את כלל הלאום היהודי בארץ ישראל.

כך או כך, הזילזול שמפגינים נתבי "השמאל הלאומי" בתבונתו של הציבור הישראלי מהווה עלבון לאינטיליגנציה הציבורית, שאכן הוכיח פעמים רבות כי הינו עולה אינטלקטואלית מונים רבים על אותם שרלטנים כדוגמת נביאי השקר מ"השמאל הלאומי" המנסים לאחז עינינו באותות ובמופתים ולדרדרנו לתהום נשיה עמוקה עוד יותר. מוטב לנו כולנו כי נקיא את הללו מקירבנו בעודנו מעודדים את אנשי השמאל האוטנטי בינינו וכל המקדים הרי זה משובח.

אהרון רול
amroll@sympatico.ca
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf

מייל שקיבלתי - מכתבו של מנהל מכון וינגייט


מכתבו של מנהל מכון וינגייט.
כל מילה פנינה
לכל הבטלנים מהכיסאות המרופדים בכנסת ולועדת השרים עם הבורקס ובקבוקי המיץ על השולחן שלום,
שמענו שאתם דנים המון באלימות. שמענו שוב שאין מספיק כסף לעוד שוטרים ועוד מכונות ירייה ועוד תותחים נגד כייסים ואנסים.
הרגשנו ששמענו את זה כבר פעם. או כמה פעמים. או מיליון.
נמאס כבר!!!!!!!
אתם לא רואים את הפתרון שמונח ממש מתחת לעוגיות החמאה שעל השולחן שלכם?
תפסיקו לספר לנו על תקציבים.
הרי אפילו אתם כבר לא מאמינים לעצמכם.. את האלימות לא תנצחו בתקציבים. הכל מתחיל מחוקים מרתיעים. הרוצחים והאנסים וכל שאר הבני-דודים של השטן צריכים לפחד מאיתנו ולא אנחנו מהם!
אז הנה התכנסתי כאן היום ואני חוטף לכם את המיקרופון ויש לי דרישות.
זה לא כסף וזה לא כוח שאני רוצה. זה חוק. או ליתר דיוק חוקים. כן, זה חוקים שאני רוצה! חוקים קשים למען אזרחים שרוצים לחיות ונגד אלה שחוגגים על חשבון הכאב שלנו והפחד, כל הדרך אל הקזינו של החיים של הכי היקרים לנו
והנה הדרישות שלי: - על אלימות נוער אני דורש להעניש קשה - כל נושא תיק פלילי על אלימות לא יקבל רישיון נהיגה ולא יצא לחו"ל עד גיל 30! – תתחילו עם 3-4 כאלה ואתם תראו באיזו מהירות ה"ערסים" המתחילים האלה יכולים להרגיע...
- לתת עונשים קבועים וקשים בחוק לרוצחים (מאסר עולם אמיתי! לכל החיים!), לאנסים (20 שנה), לסוטים שפגעו בילדים (20 שנה), לרוצחי נשותיהם (מאסר עולם – הם רוצחים), לפושעים שפגעו בקשישים (15 שנה ועוד שנה לעבוד עם קשישים) ולמתעללים מינית בנשים (10 שנים מינימום). על אונס קבוצתי - מאסר עולם!!!! – ואל תאפשרו לשופטים להפעיל את בלוטות הרחמים שלהם פתאום כשהם צריכים להרתיע. נראה אותם אחרי שהילד שלהם יפגע, חס וחלילה..
- להעניש על מעשי מרמה ונוכלות בעונשים קשים ויעילים. על אלימות "קלה" ברחוב - כנ"ל ועל עוד מעשי פשע "קטנים" שכשאתה לא מטפל בהם - אתה מגדל פושעים אמיתיים. ולא - אני לא מתכוון לאנשים רעבים שגנבו!! אני מתכוון למי שמוצא שאלימות ופשע זו אחלה פרנסה וסבבה כבוד.
- במקום בתי כלא יקרים (שהם היום סוג של מתנ"ס אבל לפושעים..) אני רוצה שתקימו יישובי עונשין מבודדים שבהם יכלכלו האסירים את עצמם ויממנו את שהייתם בעבודה קשה. קוראים לזה "עבודת פרך" - מזה הם יפחדו! היום הם פשוט יושבים בחוג מקרמה, מחשבים ויוגה – ובקרוב? מה? חוג ג'ודו?..
... ודרך אגב, את ההילטונים שהקמתם ואתם מתעקשים לקרוא להם בתי כלא, אולי תהפכו אותם לבתי ספר בתנאי פנימייה להורים? – הורה שיודע לחנך יגדל דורות כאלה. ולמה שלא יהיה מקצוע כזה בבגרות – ניהול משפחה. למה הילדים שלנו חייבים לדעת כל תנועה של כל נביא בתנ"ך ושל כל צבא בהסטוריה של אירופה אבל את הדברים הבסיסיים של איך לגדל ילדים, איך לחנך אותם, איך לנהל תקציב משפחתי או איך לבנות לעצמם ולמשפחתם חיים בעלי ערך ותקווה – למה את זה אתם משאירים לרחוב?
נמשיך?
- להנהיג סירוס כימי חובה למי שביצע פשעים מיניים בילדים ולמי שחזר על פשעי מין כלשהם (אונס, מעשים מגונים).
- למנוע מפושעי מין לחזור ולהתגורר לפחות 50 ק"מ ממקום מגורי הקורבנות גם אחרי שחרורם, לכל החיים.
- פושעי סמים ובמיוחד מבריחים וספקים שיתפסו - כל רכושם עד השרוך של הנעל יוחרם לטובת המאבק בסמים. הם יממנו את המאבק בהם. רציתם תקציבים? הנה. קחו.. קחו.. עכשיו אתם מרוצים? קיבלתם כסף? יאללה – קחו עוד בורקס ובואו נמשיך בסיור בשבילי ההיגיון הבריא...
- עברייני אלימות קשים לא יורשו לצאת לחופשות מהכלא! – זכרו את בן איבגי שצוחק עליכם כל הדרך ההסגרה דה-לוקס שהוא סידר לו. וזה אחרי שבחופשה הקודמת הוא סתם שדד מכולת.
- לשלול מכל מי שישא נשק לא חוקי את רישיון הנהיגה ואת הזכות לצאת לחו"ל להרבה שנים. אפילו אם לא עשה דבר. סכין לא לוקחים בכיס כדי לקלף תפוח וגם אקדח הוא לא ממש מצית!
- לשלול מכל נער שעשה שימוש בנשק בלתי חוקי (כולל סכין, אולר וכדומה) את הזכות לשרת בצבא ולנהוג במכונית (שמעתי שבוועדה כבר התחלתם לדון בדברים דומים - יופי לכם! נו.. טעים הבורקס?)
- והייתי מוסיף גם את האלימות בדרכים. כולנו הצלחנו כאן ושם לפשל בכביש. אבל את מי שחוצה קו הפרדה לבן, מי שחוצה רמזור באדום, שנוהג בלי רישיון ועוד כמה עבירות סוציומטיות במיוחד שיש להן גם נטייה מוזרה לייצר גופות מרוטשות - את אלה הייתי מעניש ב-5 שנים בכלא ושלילה לכל החיים על העבירה עצמה! הם רוצחים שקטים. בלי הגה. הם חייכנים ונורמטיביים אבל הם יהרגו לך את ההורים או את הילד. או את כל המשפחה. בלי להניד עפעף. אפילו בלי להדליק מזגן.
לסיכום, רבותי המחוקקים, זה לא כסף שחסר למאבק באלימות - זה חוקים!
זה שתתחילו להזיז את עדרי העוזרים הפרלמנטריים שלכם ולשנע את הפקסים שלכם ואת המחשבים הניידים והרכבים הצמודים כל כך טוב אליכם ואל נשותיכם החסודות ואת החליפות המפוארות שקניתם מכספנו "בשביל הקשר עם הבוחר" ותנסחו חוקים ותעבירו אותם כי אתם מסוגלים לעבוד בחריצות מדהימה בשביל כל קול בבחירות אבל בשביל החיים של ילדינו אתם תמיד בפגרה או באיזה סיור לימודים בחו"ל על חשבוננו שבמהלכו אתם לומדים נושא מאד חשוב כמו הגודל ההשוואתי של חדרי מלון בסגנון הסוויטה הקאריבית או אופרציות בניהול בריכות שחייה בחופים קסומים ומשום מה מסתבר שממש אצלם פותחו שיטות מצוינות לניהול תחבורתי שישראל מתעתדת ליישם וזה אפילו שכלי הרכב הכי חדיש שם זה איזה פרד או ריקשה או סתם הרגליים של המקומיים..
זה לשנות כך שהם יפחדו מאיתנו. כן – הם. המאיימים האלה. הגדולים המפחידים. אלה שפעם הזנחתם כשהם היו ילדים עניים ודפקתם להם את הילדות והיום הם מחזירים לנו בראש.
וכן. מאיתנו: ההורים והשכנים והאנשים הפשוטים שסתם רוצים לחיות בשלום עם הפחדים שלנו. מאלה שעד היום לא קמו להגיד לכם שדי כבר כי תמיד היינו בטוחים שאוטוטו אתם מתחילים לטפל בזה. הרי בשביל זה נבחרתם, לא?
וזה לשנות שהם יפחדו במקום שאנחנו נפחד מהם. במקום שנצטרך להתפלל בכל פעם שהילד יוצא למועדון או שאימא שלנו נוסעת בכביש או שהבת שלנו לובשת חולצת בטן או שסבתא שלה נשארת בבית הקטן שלה ושומעת רעשים בחוץ.
אז יאללה. קומו כבר מהכסא, קחו בורקס אחרון ותתחילו לעבוד כבר.
על החתום,
אזרח משונה שרוצה את המדינה שהבטיחו לו ושלמענה הוא נלחם משדה הקרב ועד לשדה השלום והוא ממש סתם בן אדם. אחד שרוצה את המדינה שכבר הייתה ממש בהישג יד, ממש כאן, אבל פתאום נעלמה לו ולכולם ופינתה את המקום למשהו שאפילו בחלומות הזוועה של ההורים שלנו לא יכול היה להופיע כי אין מצב שיהיה דבר כזה בעולם חוץ אולי מישראל.