יום שלישי, 12 בינואר 2010

תוי המנגינה שנאסרו לפרסום הפכו להימנון הוותיקן


סיפור על מנגינה שנאסרה לפרסום אבל הפכה לאחת המפורסמות בעולם
ב 1640 שמע האפיפיור אורבן ה 8 יצירה שחוברה ע"י המלחין הראשי של הותיקן ,
גרגוריו אלגרי.
היצירה עסקה בפסוק של ספר תהילים "חנני אל הים" ונקראת המיזררה.
המנגינה מצאה חן בעיני האפיפיור והוא החליט להעצים את היצירה לדרגת קודש.
הוא הוציא שני צוים-
אסור להוציא את הדפים בהם נרשמו התוים ליצירה מחוץ לותיקן
היצירה תושמע פעמיים בשנה בלבד בשבוע הפסחא בותיקן בלבד..

מקהלת הותיקן התאמנה במרץ לקראת ההשמעה החגיגית בשבוע הפסחא.
כל עשירי ושועי אירופה היו מגיעים לשמוע את היצירה.

אף אחד לא העיז להפר את הוראות האפיפיור הזה ואלו שבאו אחריו.
מעמד הכנסייה היה חזק מאוד.
במשך 130 שנים החזיקה ההוראה מעמד.
ב 1770 ביקר בותיקן נער צעיר עם כישרון מוסיקלי ענק ושמע את היצירה.
שמו של הנער היה אמדיאוס מוצרט.
מוצרט שמע את היצירה ומכיוון שהיה אסור לרשום את התווים הוא הסתייע בזיכרונו המוסיקלי המופלא
ורשם את התווים לאחר שיצא מהוותיקן.
הוא שינה מספר תוים ביצירה והחל להפיץ את היצירה ברבים.
כאשר נודע שהיצירה מושמעת מחוץ לוותיקן לאפיפיור הוא ציווה לחקור את הנושא.
במהרה הגיע שמו של מוצרט לאפיפיור.
מוצרט זומן לאפיפיור לשימוע"
מוצרט סיפר כיצד העתיק את התווים , הסביר את התיקון שלו ליצירה והראה לאפיפיור
מספר יצירות שלו.
האפיפיור החליט למחול לנער מכיוון שהוא הבין את כישוריו יוצאי הדופן
במהלך השנים הוסיפו עוד מלחינים מפורסמים כמו מנדלסון תיקונים משלהם ליצירה.
ב 1960 הוסכם על הנוסח הסופי של היצירה שנחשבת עד היום כהמנון של הוותיקן "המיזררה"

אוצרות מסופוטמיה בנהר החידקל



רוב מסופוטמיה הקדומה שכנה באזור שהיום מכונה עיראק.
במשך שנים חיפשו ארכיאולוגים ומחפשי זהב אוצרות קדומים כל אחד מנימוקיו הוא.
בסוף התגלו האוצרות אולם חלק גדול מהם אבד ולא נמצא עוד.
מי גילה ,כיצד התגלו, ומדוע אבדו האצורות הללו במאמר הבא.
בתחילת המאה ה19 היה בשגרירות צרפת בעיראק פקיד חובב היסטוריה בשם אמיל בוטה.
בוטה החל לחקור ובלדוק היכן נמצאים האוצרות הגדולים אשר הוא קרא עליהם.
הוא החל להסתובב בכפרים ולקנות עתיקות תוך כדי שהוא מציע סכום כסף גדול למי שיראה
לו היכן נמצאים האוצרות.
לא הייתה הענות רצינית להצעה שלו.
כל מני שרלטנים נתנו לו מקומות ששם לטענתם קיימים ארמונות ישנים.
בוטה שכר חופרים והחל לחפור במקומות שונים אך בכל פעם התאכזב מחדש.
הוא היה ידוע כבר בעיראק.
כעבור שנה בערך כאשר כספו כבר אזל והוא התייאש נמצא אדם אשר הראה את המקום האמיתי.
בוטה המיואש כבר חשב להתעלם מהמקום אולם החליט בכל זאת להמשיך ולנסות ואכן הוא
הגיע לארמון ענק שהקים אחד המלכים הקדומים.
כאשר נודע לשלטונות התורכים ששלטו באזור על ההצלחה הם כמובן שלחו צבא לקחת את
הדברים כביכול לאימפריה העותומנית וברור שהכוונה הייתה לבזוז את רוב האוצרות.
השגריר הצרפתי עצמו סיכן את חייו כאשר קשר את עצמו לפתח הארמון ואמר למפקד התורכי
כי אם הוא רוצה להיכנס לארמון הוא יצטרך להרוג אותו.
המפקד קצין בדרגת קולונל נרתע ממעשה הרצח היות ומדובר היה בשגריר של מעצמה
והוא ידע כי אדוניו באיסטנבול לא יסתכנו במלחמה מול הצרפתים אלא יסגירו אותו לצרפת.
אחרי דין ודברים הושגה פשרה , צרפת ותורכייה חילקו את האוצרות.
כמו שכתבתי מקודם החלק התורכי נבזז מייד ונמכר בשוק השחור וחלק מהפריטים
הגיעו למוזיאונים או לאספנים פרטיים.
הסיפור המעניין יותר שייך לחלק הצרפתי (ברור שגם פה הייתה גניבה אם כי פחותה בהרבה)
החלק הצרפתי הועמס על גבי שתי ספינות שיצאו מייד ללב נהר החידקל וזאת מתוך מטרה לחמוק
מכנופיות שודדים שהמתינו להן.
עקב מזג האוויר הסוער התהפכה אחת הספינות והאוצרות שקעו במים.
חלק קטן מהאוצרות נמשו אולם ברור שהושחתו בצורה משמעותית מהשהייה
הממושכת במים.
חלק מהאוצרות לא התגלו ,מדובר בנהר גדול מאוד. וסביר להניח שנסחפו הלאה.
חלקם כוסו ע"י קרקעית הנהר וחלקם נסחפו לים ואבדו במרחבי הים.
סדאם חוסיין ניסה לארגן מבצע חיפוש אולם כמעט לא נשאר דבר.
הזמן הארוך שעבר מטביעת הספינה והזרמים החזקים של החידקל מנעו אפשרות
למצא את הרוב.
החלק שהצליחו למשות מהנהר הגיע למוזיאון הלובר בצפרת אם כי מדובר בחלק קטן
ובכל מקרה הפסלים והתמונות ששקעו במים ניזוקו ללא תקנה.



יום שבת, 9 בינואר 2010

כיפת ברזל והצלחתה - האמנם השמחה במקומה?

ישנה עמותה "מגן לעורף"

אתר העמותה: http://www.magenlaoref.org.il/

אנשי העמותה טוענים כי המענה היעיל לרקטות קצרות הטווח היו לייזר.

אם למישהו יש ידע בנושא אשמח לקבל חומר ולפרסם.

מדי פעם אני מקבל חומר מאנשי העמותה מדובר באנשים רציניים ובעלי ידע ונסיון שמשקיעים מזמנם החופשי ללא קבלת תמורה.

קיבלתי במייל את המכתב הבא:



להלן מכתב, שנשלח לאלון שוסטר - ראש המועצה האיזורית שער הנגב
ולדוד בוסקילה - ראש העיר שדרות.



שלום אלון ודוד,
הייתי עד היום לשמחתכם המובנת, כפי שהתבטאה בעיתונות, על הצלחתה בניסויים של מערכת "כיפת ברזל".

הבה נסתכל יותר לעומק: הן יוסי יהושוע ואריה אגוזי בידיעות אחרונות והן יואב לימור בישראל היום, חוזרים ומציינים את אשר ידוע לכולנו כבר מזמן: כיפת ברזל תגן מפני איומים הנורים לטווחים של 4 עד 70 ק"מ.

בתוך התחום של 4 ק"מ מהרצועה נמצאים רוב רובם של יישובי עוטף עזה, כולל העיר שדרות. ליישובים אלו לא תהיה כל הגנה באמצעות כיפת ברזל, ולא משנה מה יהיו הצלחותיה בניסויים. זוהי משמעות הדברים!!

והרי זו היתה הסיבה היחידה בגללה החליטה הממשלה להגן על כל בתי היישובים הנמצאים עד מרחק של 4.5 ק"מ מהגבול.

זאת ועוד - מערכת הביטחון אינה מגלה את אוזניכם כי הבעייה אינה מרחק, אלא הזמן שלוקח לאיום לעוף עד שטיל כיפת ברזל משוגר כנגדו. בזמנו ההתייחסות היתה לרקטות קסאם 1 וקסאם 2 האיטיות. אז המרחק שהן עברו היה אכן 4 עד 5 ק"מ. איום הייחוס כיום - קסאם 3, גראד וגראד משופר, שאת כולם חווינו בימי עופרת יצוקה - הוא פי 3 עד פי 4 מהיר יותר. טווח המינימום של כיפת ברזל מול איומים אלו הוא כבר 12 עד 16 ק"מ. ה- 4 ק"מ נשכחו מזמן. גם אשקלון ונתיבות נמצאות כבר בטווח הסיכון!

אין ספק שמגיעה לאנשי רפא"ל מלוא ההערכה על הצלחתם, אך הצלחה זו אינה מסוגלת להתגבר על שתי הבעיות האינהרנטיות של מערכות טילים נגד טילים - טווח המינימום והמחיר של כל יריה. הניסוי שבוצע לא ענה כלל ועיקר לבעיות אלו. הוא לא חידש מאומה מעבר להצגה צפויה של יכולת פגיעה במטרות, שמדרך הטבע נורו לטווח הרבה יותר גדול מ- 4 ק"מ.

אנו חוזרים ומדגישים כי הפיתרון לבעיית הטווח הקצר נמצא במערכות הלייזר בלבד. "טיל הלייזר" נע במהירות האור. כל רקטה או פצצת מרגמה הנורות מולו אינן אלא "מטרות עומדות". במתאר של רצועת עזה - רוב רובם של האיומים שיירו כנגדכם ישמדו עוד מעל שטח הרצועה, ובמחיר שיאפשר פעולה נגד כולם. מעצם תכונותיה של מערכת הלייזר - אף איום אינו אמור להגיע למטרתו.

הפיתרון המערכתי הוא בשילוב שתי הטכנולוגיות - הלייזר והטילים כנגד טילים. לדיון ביישומו של פיתרון זה אנו קוראים, ובעזרתכם, מזה זמן רב.

צר לי, אך לשימחתכם ולשימחת כל עם ישראל בהצלחת הניסוי - בכל הקשור להגנתכם שלכם, הפיזית - עדיין אין כל מקום.

בשבוע הבא אעביר לידיעתכם מכתב שכתבנו בנושא לשר הביטחון, ראש הממשלה, הרמטכ"ל ואחרים, מכתב שלצערנו כלל לא נענה.

אשמח, ולדעתי יהיה זה גם מאזן ומועיל, אם תעבירו מכתבי זה לאנשיכם, ככל שתמצאו לנכון.

בברכה,
יוסי ארזי

יום חמישי, 7 בינואר 2010

מנגלה של דרום אפריקה


הקדמה – המפלגה האפריקנרית של דרום אפריקה חשה קרבה והזדהות עם גרמניה הנאצית.
כאשר עלתה המפלגה לשלטון ב 1948 הכריזה המפלגה על משטר אפרטהייד גזעני.
חוקי גזע דוחים שחוץ מהכנסת השחורים לתאי גזים היו זהים לחוקי הגזע של היטלר כלפי היהודים:
ספסל לשחורים וספסל ללבנים, איסור על נישואים או קיום יחסים בין גזעיים וכדומה.
אומנם המשטר הגזעני נאלץ לבטל מספר חוקי גזע עקב לחץ עולמי אבל הגזענות נשארה
בלב המשטר האפל של דרום אפריקה עד לבחירות החופשיות הראשונות שנערכו באמצע שנות ה 90
זה הרקע לפעילותו של ד"ר ווטר בסון שנודע לימים בכינוי "מנגלה של דרום אפריקה."
בסון פעל בדרום אפריקה בשנות ה 80 בזמן משטרו של "התנין הגדול", בוטה.
דרום אפריקה עמדה בלחצים הולכים וגוברים לשינוי המשטר אבל סירבה לתת לשחורים זכויות.
במקום זה המשטר החל לחפש דרכים להגנה.
דרך אחת הייתה פיתוח הנשק הגרעיני (לפי הפרסומים ישראל ודרום אפריקה שתפו פעולה בנושא זה)
דרך נוספת הייתה פעילות חשאית ולא ידועה של פיתוח הלוחמה הביולוגית.
בסון היה אחראי על התוכנית הביולוגית של דרום אפריקה.
פיתוח חיידקים, שימוש ברעלים וכדומה.
את הניסיונות שלו ביצע בסון על אנשים ומכאן השם מנגלה של דרום אפריקה.
זה ודאי לא יפתיע אם אציין שכל האנשים עליהם בוצעו הנסיונות היו שחורים.
הניסויים הללו שמשו ניסיונות לכמה רעיונות מזעזעים:
החדירו חיידקי כולרה למאגר מים של האזורים בהם הסתתרו אנשי המחתרת השחורה.
הרעילו מתנגדי משטר , וכדומה.
היו מחקרים שבדקו כיצד ניתן להזריק חומר שיגרום לסרטן או לאיידס למתנגדי המשטר.
כולל מחשבה להזריק את החומר לנלסון מנדלה שהיה בכלא באותה תקופה.
היו אפילו ניסיונות למצוא רעלים כך שיפחיתו את הפריון בקרב השחורים.
העובדות הללו התבררו במסגרת וועדות האמת של דרום אפריקה.
חלק מעוזריו של מנגלה העידו על הדברים ובסון עצמו גם העיד ואישר את הדברים.
מכיוון שמעשים אלו מוגדרים כפשעים נגד האנושות נגד בסון תלוי צו מעצר בין לאומי.
האבסורד הוא שבדרום אפריקה, שם בוצעו המעשים הללו, בסון חופשי וזאת עקב
החנינה שהוא קיבל במסגרת וועדות האמת.


יום רביעי, 6 בינואר 2010

צביעות דנית המזיקה לישראל /ליה

בדנמרק חיים כיום כרבע מיליון מוסלמים,שהם כ -5% מן האוכלוסיה,ועליהם מבזבזת המדינה כ-40% מתקציב הרווחה שלה,יש בה חבורות רחוב אלימות, שהפכו את השימוש בנשק חם,לדבר שבשגרה ,בחוצות העיר קופנהגן.המוסלמים הם אלה, שמהווים רוב מכריע בין האנסים ,הפושעים,הגנבים,והנשפטים בבתי המשפט שלהם..על דנמרק שמענו באינטנסיביות לפני מספר שנים ,כאשר עיתונאי דני, תיאר בציוריו, את המוסלמים ,כאנשי טרור ורצח,ואת האיסלאם ,כדת המטיפהלרצח, לדיכוי והשפלת וניצול נשים ,ולאונס ילדות קטנות,לפי הדגם של הפדופיל מוחמד הנביא ,כפי שהדנים מכנים אותו ,על שנשא לאשה את עיישה בת ה-9.הדנים נמצאים היום עמוק בתוך תהליך התפכחות מהחברה הרב תרבותית שבה הם האמינו בעבר.זאת, בעקבות ההרס שהם רואים שהכנסת זרים מוסלמים גרם להומוגניות של החברה שלהם ,ולעם הדני,ומתחילים להבין, שמה שעומד בפתח ,זו מלחמה אזרחית בין שתי האוכלוסיות-הדנים,והמוסלמים,שתסתיים בחלוקת השטח, לאיזורי שליטה נפרדים הנלחמים זה בזה.זה מה שהרוויחה דנמרק מהמולטי-תרבותיות שלה.(ולא רק היא כמובן).כאשר פורסמו הקריקטורות של מוחמד,עברה דנמרק טראומה שלא חוותה כמותה מעולם.דנים דיברו בזעזוע ,כשראו לראשונה את דגלם מועלה באש, כמו שהם רגילים לראות רק את דגל ישראל נשרף בראש חוצות.המממשלה הדנית הנוכחית היא ממשלת ימין,שהחלה לנקוט בפעולות שונות, על מנת למנוע כניסה של מוסלמים נוספים לשטחה,מתוך הכרה שהם אינם אלא נזק עתידי בלתי הפיך,ואין בהם שום תועלת למדינה הדנית.ולמרות כל זאת,מה שמפליא אותי היא העובדה, שדנמרק ממשיכה לתרום סכומי עתק,לאירגונים הלא ממשלתיים בישראל,שפועלים נגד המדינה היהודית בכל דרך,ומנסים לקעקע את זכותה להתקיים.

לפניכם הרשימה של האירגונים הלא ממשלתיים בישראל:במקום ,בצלם , גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע , האגודה לזכויות האזרח בישראל , הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ,המוקד להגנת הפרט ,יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם ,מוקד סיוע לעובדים זרים ,מחסום Watch ,מרכז אדוה ,מרכז מוסאווא ,עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל , עיר עמים,קו לעובד ,רופאים לזכויות אדם , שורת הדין .שלום עכשיו.אירגונים אלה הוקמו בברכתו של אהרון ברק ,והקרן לישראל חדשה. אירגונים מזיקים אלה ,ממומנים על ידי מדינות אירופה כל אחת בנפרד,כמו גם על ידי האיחוד האירופי ,ומדינות ואירגונים מוסלמיים וערביים רבים ,ובראשם דנמרק, שתורמת סכומים גדולים מאד.מטרתה המוצהרת של דנמרק היא ,שהכספים ישמשו לשימוש הומניטרי.אולם מה שהאירגונים הללו עושים דה פקטו,זה לא פעולות הומניטריות ,כי אם אירגון חרמות בינלאומיות נגד ישראל,עידוד והנחייה של פעילות משפטית נגד ישראלים,ורדיפת עסקים ובתי חרושת ביהודה ושומרון,שמובילה לסגירתם או לפשיטת רגל שלהם ,בשל איומים של אירגונים בחו"ל,הפועלים על פי הנחיות האירגונים הלא ממשלתיים הישראליים. איך אפשר להבין את הצביעות של ממשלת דנמרק,שלמרות פניה ישראלית אליה,על ידי המוניטור הישראלי לאירגונים לא ממשלתיים,שהציג בפניה את הדיווח המלא על הנעשה בכספי תרומותיה לאירגונים ישראליים,לא מצאה לנחוץ לבדוק את התלונות, ולחזור עם תשובה ברורה,מדוע היא מאפשרת שימוש מעוות בתרומותיה,שאינו עולה בקנה אחד ,עם מדיניות התרומות המוצהרת שלה?איך אפשר להבין ,את המשך הענקת המימון הנדיב בלי די הזה, של דנמרק , לאירגונים הלא ממשלתיים בישראל ,הנלחמים בעצם בכל מאודם, נגד מדינת היהודים ,ובעד הערבים,כאשר דנמרק עצמה, למדה לדעת מיהם המוסלמים, ועד כמה מבוססת פעילותם, על הפצת שקרים ושינאה, ורצון השמדת האחר ,על מנת לבוא תחתיו,והמתמודדת בעצמה עם טרור מוסלמי וערבי הולך וגובר,והרס פנימי של המרקם החברתי והתרבותי שלה,בגלל אותם מוסלמים וערבים שהיא הכניסה לתוכה ?

ועכשיו על האירגונים הלא ממשלתיים בישראל - (NON GOVERMENTAL ORGANISATIONS)

אנחנו שומעים בזמן האחרון ,יותר ויותר, על האירגונים הלא ממשלתיים ונזקיהם למדינת ישראל ולעמדתה הציונית .כל מיני אירגונים צצים חדשות לבקרים ,בשמות בעלי אופי הומניטרי וחיובי כביכול, שאינם מחשידים אותם בעיני הציבור הרחב. אפשר לומר בבטחון ,שכמעט כל הציבור אינו יודע דבר על מהותם האמיתית של האירגונים הללו, מעשיהם, מטרותיהם, מקור המימון שלהם,ואנשיהם. רובנו שומעים בחדשות מדי פעם על קיומו של ארגון זה או אחר, ומיד שוכחים את העניין. כאשר התגלו לי עובדות על מעשיהם של הארגונים הללו, ומהותם ,הייתי בהלם מוחלט.יש לעשות הכל על מנת להרחיב את כמות המידע הזמינה בקלות ,לציבור הרחב. ראשית התגלה לי שהוקם כבר מוניטור (זאת אומרת גוף שלוקח על עצמו להאזין, להקשיב, להשגיח,להתרות ולהזהיר ) -שמאגד בתוכו מידע רב ומפורט ,הנוגע לאגודות השונות ופעילותן הכמעט נסתרת בארץ. מה שזיעזע אותי היו הנתונים על תרומות ממדינות כמו קנדה דנמרק,אנגליה ועוד ,שניתנות על ידי ממשלותיהן,לצורך פעילות פוליטית בתוך ישראל הדמוקרטית,דבר האסור על פי כל נורמה והגיון שפוי. כיוון שהפעילות שנעשית, מובילה לאנטישמיות גוברת והולכת בעולם ,כלפי מדינת ישראל , חייבת ממשלת ישראל להתעורר מיד, ולבדוק את הנתונים הללו ,ולפנות אל אותם מממנים במדינות השונות, ולדרוש את עצירת המימון הזאת. אני סבורה שהגיע הזמן לחוקק חוק, שיוציא אל מחוץ לחוק ,כל אירגון ,או גוף, שמעשיו מזיקים לכולנו,בדיוק כפי שעשתה ממשלת ארה"ב,שאינה מתירה קיום אירגונים שמעשיהם פוגעים בבטחונם או רווחתם של אזרחי ארה"ב.
תמיכתה של דנמרק בפעילותם הפוליטית של הארגונים הלא ממשלתיים (תקציר בעברית)
דנמרק היא אחת התורמות הגדולות ביותר לפעילותם של ארגונים לא ממשלתיים המקדמים קמפיינים פוליטיים אינטנסיביים נגד ישראל. רבים מאותם ארגונים לא ממשלתיים תומכים בהטלת חרמות וסנקציות על ישראל ומנצלים את רטוריקת זכויות האדם, החוק הבינלאומי והאפרטהייד כדי לעשות דה-לגיטימציה לישראל ולבודד אותה בזירה הבינלאומית. מחקר מפורט שערך NGO-Monitor מגלה שרבים מאותם ארגונים לא ממשלתיים מרוויחים מהמימון הדני, אשר אינו תואם ליעדיה המוצהרים של דנמרק בדבר "חיזוק הדמוקרטיה, השלטון התקין וזכויות האדם". כך, למשל, הארגון DCA, אשר קיבל למעלה מ- 30 מיליון דולר מהממשלה הדנית, תומך ומקורב לארגונים לא ממשלתיים שהשתתפו בוועידת דרבן, בה גובשה אסטרטגיה לבידודה והחרמתה של ישראל. DCA הביע הזדהות עמוקה עם הארגון BADIL, המקדם את זכות השיבה של הפלסטינים וארגן קמפיין ממושך להעלאת המודעות הציבורית בנושאים כמו הנכבה או "המשטר הישראלי דמוי האפרטהייד על העם הפלסטיני". במסגרת אחריותה על 'מואססאת' ('מוסדות'), גוף התומך בארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים וישראליים, דנמרק מממנת 24 ארגונים בישראל וברשות הפלסטינית. בין אותם ארגונים ניתן למנות כאלה המקדמים הטלת חרמות וסנקציות על ישראל, המנצלים לרעה את החוק הבינלאומי ואת רטוריקת זכויות האדם כדי לגנות את ישראל ואף מאשימים אותה בתקיפה מכוונת וב"טבח" של פלסטינים. קרנות המימון הדניים מנוהלים על ידי משרד החוץ הדני והסוכנות הדנית לפיתוח בינלאומי (Danida). בהתאם לאתר הרשמי של ממשלת דנמרק, הסיוע הדני לפיתוח בינלאומי מהווה 0.8% לפחות מהתוצר הלאומי הגולמי, מה שהופך את דנמרק לאחת התורמות הגדולות ביותר בעולם. אפריקה היא עדיין יעד הסיוע העיקרי, אך גם עזה והגדה המערבית מצוינות כיעדים מרכזיים, אשר קיבלו למעלה מ- 73 מיליון קרונות דניות (כ- 15.5 מיליון דולר) בשנת 2007. 13% מהסכום הזה, המיועד להקמת פרויקטים ולסיוע הומניטארי, מועבר דרך ארגונים לא ממשלתיים דניים. יש לציין כי הדו"ח שערך NGO-Monitor נשלח אל נציגות ממשלת דנמרק ברמאללה, אך לא זכה לתגובה.לקריאת הדו"ח המלא באנגלית:
http://www.ngo-monitor.org/article/danish_funds_for_boycott_ divestment_and_sanctions_bds_and_politicized_ngos_government _funding_support_analysis
NGO Monitor- אודות העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים

קהילת הארגונים הלא ממשלתיים non-governmental organizations-NGOs) ) צוברת בשנים האחרונות כח והשפעה רבים, בייחוד בכל הנוגע לסוגיות הקשורות בסכסוך הישראלי- ערבי. לפעילותם הענפה של אותם ארגונים הכוללת פרסום דוחות, ארגון מחאות המוניות ושתדלנות פוליטית נודעת השפעה עצומה על האו"ם ועל קובעי מדיניות ברחבי העולם. עד לאחרונה, אותם ארגונים הנתמכים על ידי תורמים נדיבים, מוסדות פילנטרופים ותקציבי ממשלה, לא היו נתונים לבדיקה עצמאית וביקורתית מכל סוג. ארגון NGO Monitor הוקם במטרה לעודד אחריות מצד אותם ארגונים ובכדי לקדם דיון ערני בסוגית מעורבותם של הארגונים הלא ממשלתיים בסכסוך הישראלי-ערבי. ארגונים אלה שונים ומגוונים לא רק בסוגיהם וברמתם אלא גם במניעיהם הגלויים. כשם שיש ביכולתם לפעול למען מטרות טובות, כך הם יכולים להציג את עצמם ואת המטרות בשמן הם פועלים שלא כהלכה. שלא כמו ממשלות דמוקרטיות וחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, לארגונים הלא ממשלתיים אין מסגרת קבועה המאלצת אותם לקחת אחריות על הפרסומים והדוחות אותם הם מפרסמים ועל אמינותם. במקרים רבים, ארגוני זכויות אדם מוכרים ומבוססים העוסקים בפעילות הומאניטרית זוכים ל"הילת צדקנות" האופפת אותם, מעניקה להם חסינות אוטומטית ומגנה עליהם מפני בדיקות ובקורות קפדניות מידי. במקרים אחרים, ההנחה שהמניעים של אותם ארגונים מכובדים, טהורים וחפים מהטייה פוליטית או אידאולוגית, מונעת בחינה ביקורתית. האמצעים העצומים העומדים לרשותם של ארגוני זכויות האדם, מאפשרים להם להפעיל צוותים גדולים המסוגלים לפרסם כמויות גדולות של כתבות, הודעות לעיתונים וראיונות, ההופכים אותם למקור מידע מדרגה ראשונה לעיתונאים, חוקרים ומדינאים. ההד המוגבר של הפרסומים קובע את התנאים בהם מתקיים הדיון הציבורי ויש ביכולתו להשפיע על עיצוב המדיניות של שחקנים גדולים וחשובים בזירות השונות. ביכולתם של ארגונים אלה לספק את הצורך הגובר ,במידע זמין וממוקד, בנושאים שכבר כונו על ידי פרופסור אירווין קוטלר "הדת החילונית החדשה של זכויות האדם." עם זאת, כפי שהוכיח ה ,NGO Monitor במקרים רבים, פרסומים ופעילויות של ארגונים הומניטרים רבים ביניהם כאלה המבוססים היטב, עומדים בניגוד חריף למטרות ולהצהרת המשימות כפי שנוסחו על ידיהם עצמם – חיזוק מעמדן של זכויות האדם האוניברסאליות ברחבי העולם. סטנדרט מוסרי כפול ודיווחים מוטעים וחסרי הקשר גרמו לעיוות גס של המימד ההומניטרי של הסכסוך הישראלי-ערבי. המטרה של NGO Monitor היא לספק מידע וכלים לניתוח, המערערים את אותן תפיסות ופרשנויות על ידי קידום דיון ציבורי נוקב בנושאים חשובים אלו. מי אנחנו? NGO Monitor הוא הפרויקט המרכזי של הארגון לאחריות ארגונים לא ממשלתיים, שהוא עמותה עצמאית הרשומה בישראל, בהנהגת פרופ' ג'ראלד (גרשון) שטיינברג. הצוות שלנו המטרות מטרתו המוצהרת של NGO Monitor היא להכין ולספק מחקרים ביקורתיים על פרסומיהם השונים של הארגונים הלא ממשלתיים לשימושם של עיתונאים, מוסדות פילנתרופיים, מדינאים, חוקרים, והציבור כולו. בכוונתנו לחשוף מקרים בהם זכו נושאי זכויות האדם במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי לטיפול מעוות, ולספק מידע ותוכן לתועלת ארגונים העובדים במזרח התיכון. הניתוחים של NGO-MONITOR כבר תרמו לדיון הציבורי בשאלת תפקידם ומעמדם של ארגוני זכויות האדם בזירה הישראלית- פלשתינאית. בנוסף, הולכת וגוברת הדרישה לשים קץ לעיוותים של ארגונים שונים המנצלים "ערכי זכויות אדם אוניברסאליות" על מנת לקדם מטרות צרות ואידיאולוגיות. ליצירת קשר: אי-מייל: mail@ngo-monitor.org פקס: 02-561-9112 טלפון: 02-566-1020 משרד: רחוב תל חי 13, 92107 ירושלים



יום שני, 4 בינואר 2010

המדינה היהודית בחצי האי קרים



חצי האי קרים הינו שטח שהיה חלק מברית המועצות.
בשנת 1944 הועלה רעיון להקים מדינה יהודית בשטח הזה שתהייה חלק מברית המועצות
בדומה לארצות הבלטיות (ליטא,לטבייה ואסטוניה)
את הרעיון העלו מספר אנשי רוח יהודים-רוסים לאחר שהחלו לשמוע על גורלם של היהודים
ששוחררו ע"י הצבא האדום באותה תקופה.
הרעיון זכה לתמיכה של שר החוץ דאז, מולוטוב, שהיה נשוי ליהודייה.
גם ראש הקג"ב ,ברייה, תמך בצעד הזה.
במהלך המלחמה גורשו תושבי קרים הטטארים כחלק מהשיטה למנוע מרידה.
מאות אלפי טטארים הועמסו על רכבות מסע להובלות בהמות והוסעו אלפי קילומטרים בקור הנורא
ללא מזון ושתייה.
רבבות מתו במסע והשאר נזרקו בערבות המושלגות של סיביר ללא מגורים ומחסה.
כאשר סטלין שמע על הרעיון הוא התייחס אליו באהדה מכמה סיבות:
ישוב בתי הטטארים ע"י יהודים יקשה על הטטארים לחזור למגורים הקודמים שלהם.
ע"י ישוב יהודים מכל אירופה בארץ שהיא חלק מברית המועצות לסטלין תהייה השפעה רבה על יהודי ארה"ב וע"י כך על מדיניות ארה"ב. כמו אנטישמים רבים גם סטלין חשב שהיהודים קובעים את מדיניות ארה"ב ושולטים בכלכלה האמריקאית.

החלה בדיקת של המשמעות המעשית של התוכנית והכוונה הייתה ליישב מאות אלפי יהודים מכל אירופה
וליצור אלטרנטיבה של ממש ליישוב היהודי בארץ ישראל.

כאשר הסתיימה המלחמה ב 1945 החלו להתגלות פערים עצומים בין ברה"מ לארה"ב בכל הנוגע למצב זכויות אדם, מריבה על שטחים, יצירת מסך הברזל וכדומה.
סטלין שינה את דעתו והכריז כי יישוב היהודים בארצו יגרום לכך שלאמריקאים יהיו רבבות מרגלים וסוכנים זרים. הוא הכריז על ביטול התוכנית והורה לעצור את כל הפעילים בנושא בעוון
פעילות חתרנות אנטי סובייטית.

אין ספק כי אם ברת המועצות הייתה משקיעה משאבים רבים להקמת המדינה היהודית בתוך ברית המועצות מדינת ישראל הייתה הנפגעת העיקרית מכך.
ברית המועצות הייתה מתנגדת להקמת המדינה ויחד עם בריטניה שגם לא רצתה להקים את מדינת
ישראל היה הרבה יותר קשה להקים מדינה.
עסקת הנשק הגדולה הראשונה של מדינת ישראל עם צ"כוסלובקיה שנעשתה בהוראת ברית המועצות
לא הייתה מתקיימת.
יתכן כי מאות אלפי העולים שבאו מייד עם הקמת המדינה היו מופנים ע"י הצבא האדום וגם ע"י הבריטים למדינה היהודית בקרים ולא בא"י.
סביר להניח שההיסטוריה של מדינת ישראל הייתה נראית אחרת אם הייתה מוקמת מדינה יהודית בחצי האי קרים.


יש לשנות את שיטת המישטר לרפובליקה נשיאותית./ליה


להלן מאמר שנשלח אלי ע"י ליה, הנוגע לשינוי שיטת הממשל בישראל.
.
הדבר היחיד כנראה שיעזור ,זה לשנות את שיטת המימשל בישראל.מתוך פחד נורא של השמאל' שאיבד את כוחו בשיטה הנוכחית,ויאבדו לחלוטין אם תשונה השיטה למימשל נשיאותי,הם הקימו את המכון הישראלי לדמוקרטיה,הפועל באגרסיביות נגד כל נסיון להציע שינוי שיטת המישטר בישראל.הוא מעדיף קצת שיפוצים,ולהבטיח שבייניש ומזוזים יישארו פה לנצח על כנם כממשלת על.עלינו לתמוך בשינוי השיטה.שימו לב לדבריו הנחרצים של כרמון בסיום כל דיון על הנעשה בישראל.קיראו על שינוי השיטה,ועל המכון הזה.עלינו להיזהר ממנו מאד.ויש לו יד ורגל בועדת החוקה של הכנסת,תמורת 3.5 מיליון שקל או דולר בשנה אותם הוא נותן לועדת החוקה על מנת שתדון בהצעותיו.זה מכון פרטי,ויש כמותו אחרים,ואיני יודעת מדוע רק הוא מורשה להכניס יד ורגל לקרביה של כנסת ישראל.שימו לב:http://www.gplanet.co.il/forum/forum_posts.asp?TID=842&P N=1&get=last#8328והנה הקישורית להצעה לשינוי שיטת המימשל לשם שיפור ושינוי פני המדינה,וחיסול אחיזת השמאל בגרונה.http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=333